אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הצורך באישור בית המשפט לטיפול בנזעי חשמל - הבחנה בין החוק לטיפול בחולה נפש לבין חוק הכשרות המשפטית

הצורך באישור בית המשפט לטיפול בנזעי חשמל - הבחנה בין החוק לטיפול בחולה נפש לבין חוק הכשרות המשפטית

תאריך פרסום : 07/12/2016 | גרסת הדפסה
א"פ
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
26081-11-16
21/11/2016
בפני סגן נשיאה:
אלון גביזון

- נגד -
מבקשת:
פלונית
משיב:
היועמ"ש/ משרד הרווחה - לשכה משפטית י"ם
עו"ד גל
החלטה

 בענין החסויה: XXX – באמצעות עו"ד דביר

 

 זעקת הדממה- אשפוז אישה הלוקה באוטיזם עם תפקוד נמוך במחלקה  פסיכיאטרית לא מתאימה  רק בשל " העדר מקום"

 

כללי:

 

  1. בבקשה שבפני , אשר הוגשה ביום 10.11.2016, עתרה המבקשת , אמה של החסויה והאפוטרופא על גופה ורכושה של החסויה (עפ"י צו מיום 3.11.2005 בתיק תמ"ש 15261/99), להכרזה על החסויה כפסולת דין לצורך אשפוז וביצוע טיפולים רפואיים שונים במסגרת בית החולים הפסיכיאטרי.

 

בבקשה נטען כי החסויה מאובחנת כלוקה באוטיזם ואינה מוגדרת באוכלוסיית בריאות הנפש וכי, עפ"י הוראת מנהל בית החולים הפסיכיאטרי , ולצורך המשך טיפול בביה"ח, יש להכריז על החסויה כפסולת דין.

 

  1. לבקשה צורף מסמך מהמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, עליו חתום מנהל המרכז- פרופ' זאב קפלן.

            במסמך האמור צין פרופ' קפלן ביחס לחסויה כדלקמן:

            "הנ"ל מאושפזת במחלקה סגורה במרכז לבריאות הנפש בב"ש, מתאריך 8.11.2016.

            אינה מאובחנת כחולת נפש, אלא לוקה באוטיזם ובמצבה הקוגנטיבי אינה יכולה לתת הסכמה לאשפוז.

            האם שהינה אפוטרופוס שלה לגוף ולרכוש, יכולה להסכים לאשפוזה בביה"ח הפסיכיאטרי במידה והחולה מוגדרת כ"פסולת דין".

המשך אשפוזה למשך מספר ימים נוספים נחוץ לצורך הערכת מצבה ההתנהגותי. אנו מבקשים כי האם, כאפוטרופוס לגוף תוכל לחתום על הסכמתה להמשך אשפוזה של ביתה בביה"ח הפסיכיאטרי, בהיותה "פסולת דין", כמו גם לחתום על הסכמה לטיפול מיוחד בנזעי חשמל, שיתכן ויידרש, עפ"י החלטה והתוויה רפואית בהמשך"

 

  1. כבר ביום הגשת הבקשה (10.11.2016) הודיעה ב"כ היועמ"ש כי אינה מתנגדת להכרזתה של החסויה כפסולת דין לתקופה של 6 חודשים, וזאת נוכח הקבוע בתקנה 34 לתקנות טיפול בחולי נפש התשנ"ב- 1992, לפיה ניתן לקבל הסכמת אפוטרופוס לטיפול בנזעי חשמל רק באם החסויה הוכרזה כפסולת דין.

 

  1. בהחלטתי מיום 10.11.2016, אשר ניתנה לאחר קבלת עמדת ב"כ היועמ"ש, הוריתי ללשכה לסיוע משפטי למנות לחסויה עורך דין מייצג מטעמם, אשר יגיש עמדתו ביחס לבקשה וזאת עד ליום 13.11.2016.

            יאמר כבר בתחילת החלטתי זו, כי מינויה של עו"ד דביר כעו"ד מייצגת לחסויה מטעם לשכת הסיוע המשפטי , סייע בידי בהבנת המקרה המיוחד שבפני ובהגנה על זכויותיה של החסויה, ואף סייע למבקשת – אמה של החסויה.

            המחלוקת שנוצרה בתחילה בין ב"כ החסויה לבין עמדתה הראשונית של ב"כ היועמ"ש ביחס לדרך הטיפול המתאימה בחסויה, תרמה בסופו של יום בהגעה לפתרון שלכל הדעות , וכפי שיובהר להלן, הינו הפתרון המיטבי בנסיבות העניין.

 

  1. עוה"ד המייצגת- עו"ד קלריס דביר, אשר מונתה מטעם הלשכה לסיוע משפטי, הגישה עמדתה ביום 13.11.2016.

            עמדתה של עוה"ד דביר הוגשה לאחר שזו ביקרה את החסויה במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים "סורוקה", לאחר שהחסויה שוחררה מביה"ח הפסיכיאטרי ואושפזה בבית החולים "סורוקה".

            עוה"ד דביר אף שוחחה עם המדריך מטעם שירותי הרווחה הצמוד לחסויה , עם גב' נעמה- מנהלת המסגרת "**" בו שוהה החסויה מזה כ-16 שנה, עם אמה של החסויה, ועם עו"ס ביה"ח "סורוקה".

 

  1. ב"כ החסויה - עוה"ד דביר טענה במסגרת עמדתה כי הפניית התיק ע"י בית המשפט אפשרה לה לעמוד על היבטים שונים הקשורים בטיפול בחסויה, אשר מצריכים ומחייבים התייחסות מערכתית מעמיקה יותר.

            כן נטען ע"י עוה"ד דביר כי נראה שהמדובר באיזשהו ניסיון לעקוף את הוראות המחוקק כפי שנקבעו בחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, ולפיהן על מנת לאשפז אדם, יש לאבחנו  תחילה כחולה נפש.

            במקרה דנן, לטענת עוה"ד דביר, המדובר בחסויה אשר מאובחנת כלוקה באוטיזם ולא כחולת נפש, ועל כן לא ניתן לאשפזה בבית חולים פסיכיאטרי ו/או ליתן לה טיפול בנזעי חשמל.

            על כן, עתרה עוה"ד דביר לדחות הבקשה להכריז על החסויה כפסולת דין.

 

  1. עוה"ד דביר מסרה כי כאשר הגיעה לבקר את החסויה בביה"ח "סורוקה" היתה החסויה קשורה למיטתה בכל גופה, לרבות ידיה ורגליה. לדברי עוה"ד דביר החסויה היתה פצועה וחבושה בפניה, באפה ובמצחה לאחר שפצעה עצמה בצורה קשה מאוד.

            עפ"י תיאוריה של עוה"ד דביר, אוזניה של החסויה חוברו מחדש בניתוח פלסטי לפני מספר שנים, לאחר שהחסויה תלשה את אוזניה ממקומם. גופה של החסויה היה פצוע וחבול ועל זרועותיה סימנים כחולים כתוצאה מניסיונותיה הרבים של החסויה לפצוע את עצמה וכתוצאה מהקשירות הרבות.

            עוה"ד דביר מסרה כי ניסתה לשוחח עם החסויה, אך בתגובה לשאלותיה פרצה החסויה בבכי.

            עפ"י האינפורמציה שהועברה לעוה"ד דביר "החסויה אינה מתקשרת ואולם יודעת לומר מילים בודדות ולענות על שאלות פשוטות וגם אז קשה לדעת בוודאות את רצונה וכוונותיה".

 

  1. עוה"ד דביר אף תיארה במסגרת עמדתה את שיחותיה עם המדריך הצמוד לחסויה, עם גב' נעמה מנהלת המסגרת "כפר ה**" ועם המבקשת- אמה של החסויה.

 

            גב' נעמה מסרה לעוה"ד דביר כי מסגרת ההוסטל מתקשה לקבל חזרה את החסויה, שכן אינם ערוכים לטפל במצבים קשים נוכח הצורך במענה רפואי באופן קבוע ואישור לקשירתה של החסויה למשך 24 שעות ביממה.

 

עפ"י התרשמותה של עוה"ד דביר:  "הכוונות בעניינה של החסויה הינן טובות ואולם המערכת חסרת אונים בעוד אינה יודעת כיצד להתמודד עם מצבים מסוג זה".

 

  1. בהתאם להחלטתי מיום 13.11.2016 הגישה ב"כ היועמ"ש תגובתה ביחס לעמדת עוה"ד המייצגת.

            בתגובתה ציינה ב"כ היועמ"ש כי הפנייתה של החסויה לאשפוז פסיכיאטרי נעשתה בשל חוסר יכולתם של גורמי הטיפול להעניק לה טיפול מיטבי במסגרת אחרת וכמוצא אחרון לטיפול בה.

            לדברי ב"כ היועמ"ש, נראה כי אין חלופה אחרת מתאימה יותר לטיפול בחסויה, ועל כן, בנסיבות אלו, טובתה של החסויה מחייבת הרחבת סמכויותיה של המבקשת- האפוטרופא   על מנת שתוכל ליתן הסכמתה גם לאשפוז פסיכיאטרי וכי היות וייתכן שתהיה המלצה רפואית לטיפול בחסויה באמצעות נזעי חשמל, לשם כך נראה כי טובתה של החסויה כי תוכרז כפסולת דין למשך ששה חודשים.

 

            לתגובת ב"כ היועמ"ש צורפה התייחסות של עו"ס נעמה טייכר מנהלת "כפר **" מטעם אלו"ט  ושל גב' שפרן ליליאן- מנהלת השרות לטיפול באדם עם אוטיזם של משרד הרווחה לאמור בעמדתה של עוה"ד המייצגת.

 

  1. כדי לעמוד על יחודו של המקרה שבפני, מצאתי לחזור בקצרה על הפרטים הרלוונטיים לחסויה כפי שאלו פורטו בהרחבה בתגובתה של עו"ס גב' טייכר מנהלת " כפר ** " :

 

 

            א.         החסויה, ילידת 1985 , נקלטה ב*** של אלו"ט בדצמבר 2000.

 

ב.         בשנת 2004 , ובעקבות פגיעה עצמית חמורה בראש, אושפזה החסויה בבית החולים אברבנאל למשך חמישה חודשים.

 

ג.          לאחר שחרורה מבית החולים אברבנאל, חזרה החסויה להוסטל , ומאחר והמשיכה לפגוע בעצמה , הוצמד לה מדריך צמוד . בשל הפגיעות החוזרות ונשנות, נזקקה החסויה לניתוחים חוזרים באוזניים. החסויה  אף נזקקה לניתוח פלסטי לאחר שתלשה את אוזניה.

 

ד.         במהלך שנת 2013 ומאחר והחסויה סירבה לאכן ואיבדה משקל, פנה צוות ההוסטל לייעוץ  של דר' אנדי מקדונל, מומחה בתחום הפגיעה העצמית מאנגליה, שערך תצפיות על החסויה ונתן לצוות ההוסטל הנחיות טיפוליות.

 

ה.         בדצמבר 2014 החסויה החלה בטיפול באיפליי , דבר ששיפר את יכולת התקשורת שלה , ואפשר להרחיב במעט  את הזמנים ביום בהם הותרה מהסדים. למרות השיפור, החסויה לא חדלה מפגיעה עצמית באוזניה.

 

ד.         במסגרת תיק ה"פ 27987/02/13 , נעתר בית המשפט השלום בבאר שבע ביום 6/5/15 לבקשת העו"ס  לחוק ההגנה על חוסים , להגבלת התנועה של החסויה בהוסטל  ולמניעת פגיעה עצמית- סדים על הידיים וקסדה על הראש, ואפשרות קשירה בשעות היום והלילה.

 

ה.         ביוני 2015 , במהלך טיול שבת לגן החיות התנכ"י , החסויה פגעה באפה כאשר במהלך הנסיעה באוטובוס הטיחה את ראשה במושב שלפניה.

 

ו.          במהלך שנת 2016 , קיבלה החסויה אישור ממשרד הבריאות לטיפול בקנביס רפואי.

 

ז.          במהלך החודשים 7/2016- 10/2016  ובעשרות אירועים שונים ( ראה דוח שהוגש לתיק בדיון שהתקיים ביום 17/11/16 ) ניסתה החסויה לפגוע בעצמה , ובאופן שבו הצוות המטפל בהוסטל הודיע כי במצב הנוכחי אין הוא מסוגל לטפל בחסויה ולדאוג לשלומה.

 

  1. ביום 17.11.2016 קיימתי דיון בבקשה בנוכחות המבקשת, ב"כ היועמ"ש, עוה"ד המייצגת- עו"ד דביר, גב' ליליאן שפרן  - מנהלת השירות לטיפול באדם באוטיזם מטעם משרד הרווחה , עו"ס משפחה - גב' רבקה דאוגי,  עו"ס נעמה טייכר מנהלת ההוסטל ומר אסף שוהם – מנהל מסגרת ההוסטל לשעבר.

 

            במהלך הדיון הוצגו בפני בית המשפט מכתבים מפרופ' קפלן- מנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ומד"ר ברזק אלינה- הפסיכיאטרית של ההוסטל שהינה  גם סגנית המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח "סורוקה".

            ממכתבים אלו עלה כי החסויה אינה מאובחנת כחולת נפש  אלא כלוקה באוטיזם וכי יש למצוא עבורה מסגרת ההולמת את מצבה.

 

בתום הדיון האמור, לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שנתברר לבית המשפט כי בבית החולים "איתנים" ישנה מחלקה  יעודית לטיפול באוטיזם, אשר עשויה להיות המקום הטוב ביותר לטיפול בחסויה  בנקודת הזמן הנוכחית ועד לחזרתה להוסטל ,  ולאחר שנמסר לי כי קיימת מצוקת מקום במחלקה האמורה וכי לא ניתן לאשפזה כעת באותה מחלקה יעודית, הוריתי על קיום דיון דחוף באותו היום בשעה 19:00  בערב בנוכחות ד"ר ברזק אלינה- פסיכאטרית ההוסטל, פרופ' זאב קפלן- מנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ופרופ' איגור ברש- מנהל בית החולים "איתנים".

 

יאמר כי הדיון הנ"ל נקבע לשעה 19:00 לאחר שהתבקשתי מהנוכחים בדיון לבחון טלפונית עם בית החולים איתנים באשר לאפשרות קליטתה המידית של החסויה אצלם, ולאחר שקיבלתי תשובה כי בשל מצוקת מקום , אין הדבר אפשרי.

 

עוד אוסיף, כי הבהרתי לנוכחים בדיון , מחוץ לפרוטוקול,  כי ככל שלא ימצא מקום מתאים לחסויה בדיון שיתקיים בשעה 19:00  , עליהם להיערך לאפשרות  כי יתקיים  דיון נוסף ביום שישי ( 18/11/16 ) בנוכחות בעלי תפקידים בכירים  ממשרד הבריאות והרווחה .

 

  1. כשעה וחצי טרם קיומו של הדיון שנקבע לשעה 19:00 הודיעה ב"כ היועמ"ש כי צוות ביה"ח "איתנים" מסר לגורמים השונים באלו"ט כי נמצא פתרון וכי  בית החולים  " איתנים " ערוך לקבל את החסויה לאשפוז במחלקה המיועדת לאוטיסטים כבר ביום 20.11.2016.

 

            נוכח הודעת ב"כ היועמ"ש הוריתי על דחיית מועד הדיון ליום 20.11.2016 שעה 8:30, בנוכחות גב' שפרן, פרופ' קפלן וד"ר ברזק, תוך שפטרתי את פרופ' ברש מהתייצבות לדיון הנדחה נוכח מציאת הפתרון לקליטתה של החסויה בביה"ח "איתנים", ולאחר שהודיתי לו על מאמציו.

 

  1. בעמדתה של עוה"ד המייצגת, אשר הוגשה ביום 18.11.2016, טענה עוה"ד דביר כי היא עדיין סבורה שבאיזון ראוי למצבה של החסויה יש לטפל בחסויה בסביבתה הטבעית והמוכרת של החסויה, דהיינו, בהוסטל "כפר **". כן עתרה עוה"ד דביר למינוי מומחה בתחום האוטיזם, אשר יפרט את הפרוגנוזה בעניינה של החסויה.

לחילופין, וככל שבית המשפט סבור שיש להעביר את החסויה לביה"ח "איתנים", עתרה עוה"ד דביר ליתן צו האוסר שימוש בכלים מעולם בריאות הנפש, אשר להם השלכות כבדות משקל, לרבות, קשירות, נגעי חשמל, תרופות בעלות תופעות לוואי קשות וכיוצב'.

 

  1. לדיון אשר התקיים ביום 18.11.2016 התייצבו המבקשת, ב"כ היועמ"ש, עו"ד דביר – עו"ד מייצגת לחסויה, גב' ליליאן שפרן - מנהלת השירות לטיפול באדם באוטיזם, עו"ס משפחה - גב' רבקה דאודי, עו"ס נעמה טייכר מנהלת ההוסטל, מר אסף שוהם – מנהל מסגרת ההוסטל לשעבר, ד"ר אלינה ברזק –  סגנית מנהלת במרפאה הפסיכיאטרית בסורוקה ופסיכיאטרית ההוסטל, פרופ' זאב קפלן  - מנהל בית החולים הפסיכיאטרי בב"ש , ד"ר בוריס  נמץ  - מנהל מחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי  בב"ש  וגב' דליה לוי – מפקחת משרד הרווחה בתחום האוטיזם.

 

  1. ד"ר ברזק, אשר מטפלת בחסויה מזה כ-6 שנים, מסרה לבית המשפט כי החסויה אינה יכולה לחזור כרגע להוסטל שכן היא מסכנת את עצמה.

            לשאלת בית המשפט השיבה עוה"ד ברזק כי "המקום המתאים הכי טוב בשבילה זה המחלקה לטיפול באוטיזם למבוגרים וזה באיתנים ולצערי זו המחלקה היחידה בארץ ולכן יש לחכות שיתפנה שם מקום. בבית החולים הפסיכיאטרי קשה מאוד כי הם לא כל כך יודעים לטפל באוטיזם."

 

  1. פרופ' קפלן- מנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע הבהיר לבית המשפט כי "אוטיזם לא מוגדר כמחלת נפש והיא לא עומדת בחוק של הטיפול בחולי נפש לאשפוז כפוי ולכן גם היתה לנו בעיה".

            ועל כן, לדבריו, הדרך היחידה שאפשרה את המשך  האשפוז בבית החולים הפסיכיאטרי  הינה הכרזה על החסויה כפסולת דין.

            עוד הבהיר פרופ' קפלן כי: "מחלקה לחולי נפש בבית החולים הפסיכיאטרי לא רק שהיא לא מתאימה למצבים של שירן אלא היא עלולה לגרום לה נזק. חולי אוטיזם מגיבים בצורה לא שגרתית לטיפולים והם מגיבים הפוך".

            עוד טען פרופ' קפלן כי  תדירות חילופי החולים בבית החולים הפסיכיאטרי אינו מיטב  עם החסויה , שכן היא זקוקה לסביבה קבועה . בהגינות מקצועית ראויה להערכה ,  הוסיף פרופ' קפלן כי בבית החולים הפסיכיאטרי אין את הידע המספיק והתנאים המתאימים לטיפול בחסויה הלוקה  באוטיזם.

            לדבריו  הסכים לקבל את החסויה לאחר שראה שאין מקום פנוי במסגרת המתאימה ולכן ניסה לסייע על מנת לייצב את מצבה.

 

  1. אף ד"ר נמץ-מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח "סורוקה" ציין בפני בית המשפט כי :

" המחלקה שלי היא המקום האחרון שמתאים לשירן מכל הבחינות." וכי " XXX צריכה להיות במקום שיש שם צוות ומערך מתאים לה מה שלחלוטין אינו קיים במחלקתי.

לשאלת בית המשפט האם זה יהא נכון שהיא תהיה באיתנים עד לאיזונה ולאחר מכן תשוחרר להוסטל, משיב, שלגמרי נכון."

 

 

 

דיון והכרעה:

 

  1. במהלך הדיון האמור הביעו אף עוה"ד דביר, המבקשת וב"כ היועמ"ש הסכמתן כי החסויה תעבור למחלקה לטיפול באוטיזם בביה"ח "איתנים", וזאת עד שמצבה יתייצב ויאפשר את החזרתה להוסטל .

 

            נוכח הסכמת הצדדים ולאחר ההודעה כי התפנה מקום,  ובשים לב לכך שאין מחלוקת כי המקום הראוי בנקודת הזמן הנוכחית  לטיפול בחסויה הינו מחלקה יעודית לטיפול באוטיזם , הוריתי ביום 20.11.2016 על העברתה של החסויה לאשפוז במחלקה לבריאות הנפש (מחלקה לטיפול באוטיסטים) בביה"ח "איתנים".

           

            במהלך הדיון שהתקיים ביום 20/11/12   , הסבירו הצדדים הרלוונטיים את המאמצים שנעשו לקליטתה של החסויה בבית החולים איתנים  , ותודתי מסורה להם.

           

            סבורני   כי  האם – המבקשת, גב' לילאן שפרן מטעם משרד העובדה והרווחה, הגורמים הרלוונטיים בהוסטל  " כפר ה///" של אלו"ט , והרופאים המטפלים אכן עושים ככל שאל ידם לסייע במקרה המיוחד והיחודי שבפני וכוונתם של כולם היתה ועודנה טובה .

 

  1. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מעוגמת הנפש והעוול שיתכן ונגרמו הן לחסויה והן לבני משפחתה נוכח מתן טיפול, אשר אינו תואם את מצבה, אך בשל "מצוקת מקום" במחלקה המיועדת לטיפול בה, וזאת כפי שיובהר להלן.

                       

  1. סעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק") מגדיר "חולה" עפ"י החוק כ:

"אדם הסובל ממחלת נפש".

 

באשר לטיפול בנזעי חשמל נקבע סעיף 34 לתקנות טיפול בחולי נפש, תשנ"ב-1992 כדלקמן:

 

            "(א)  לא יינתן לחולה טיפול בנזע חשמלי אלא אם כן נתקיימו כל אלה:

 

(1)   החליטו על כך שלושה רופאים של בית החולים, ובהם מנהל בית החולים או ממלא מקומו, מנהל המחלקה שבה מאושפז החולה, או ממלא מקומו או מנהל המרפאה שבה מטופל החולה או ממלא מקומו;

 

(2)   החולה נבדק גופנית בידי רופא, ובבדיקות המתאימות לענין, לא נמצאו עילות-נגד רפואיות למתן הטיפול;

 

(3)   חולה המאושפז מרצונו, ואם הוא פסול דין - אפוטרופסו, הסכים לכך, בכתב, לפי טופס  7 - הסכמה לטיפול מיוחד - שבתוספת.".

 

  1. כב' השופט ד' לוין ברע"פ 2111/93 (יוסף אבנרי נ' מדינת ישראל פ"ד מח(5) 133) נדרש להגדרת  המונח "מחלת נפש", כפי שזה מופיע בסעיף 1 לחוק, וזאת לצורך קביעת אחריות בפלילים ומתן צו לאשפוז נאשם עפ"י סעיף 15 לחוק, אך הדברים יפים גם לענייננו.

 

            לדברי כב' השופט לוין:

            "הגדרת המונח "מחלת נפש" נותרה נחלת הפסיקה, וזו אכן ניסתה לתחום גבולות למונח ולהציב לו קווים ברורים ככל שניתן.

            מגמת הפסיקה הייתה לפרש בצמצום מונח זה"

 

            ממשיך ומבהיר כב' השופט לוין כי :

"מתן הגדרה מדויקת למונח "מחלת נפש" הינו משימה קשה, ולמעשה כמעט בלתי אפשרית. גם מדע הפסיכיאטריה עצמו מתקשה לתת הגדרות. הגישה המקובלת הינה, כי מצבי פסיכוזה מהווים מחלת נפש ואילו הפרעות נפשיות אחרות, כגון נוירוזה או פסיכופטיה, אינן מהוות מחלת נפש. ההבחנה בין המצבים נעוצה בעובדה כי במצבי פסיכוזה ישנה פגיעה חמורה בכושר תפיסת המציאות ופגם חמור בכושר השיפוט, דבר אשר אינו מתקיים במצבים של נוירוזה או פסיכופטיה. עם זאת, נראה כי בסופו של דבר ההפרעות הנפשיות הן עניין של דרגה, שכן ייתכן כי אדם לוקה בהפרעה נפשית מסוימת שבשלה תפיסת המציאות שלו לקויה, אולם הדבר אינו מגיע לידי פגם חמור בתפיסת המציאות ולפיכך לא יוגדר כפסיכוטי ולא ייחשב "חולה נפש". מצבים גבוליים שכאלה מולידים חילוק דעות גם בין המומחים הרפואיים ומקשים גם על ההכרעה המשפטית.

......

 המסקנה היא, כי לצורך התקיימות התנאי של "מחלת נפש" מן הבחינה המשפטית, אין

די בהפרעות נפשיות קלות, אלא נדרשת הוכחה לכך שהנאשם לוקה בסטייה חמורה מן הנורמה, כלומר בפגיעה קשה בכושר השיפוט או בתפיסת המציאות"

 

  1. פרופ' קפלן ודר'  נמץ הסבירו בדיון   כי אוטיזם אינו מוגדר כמחלת נפש ( למרות שהוא מופיע ב DSM ) וכי החסויה אינה עומדת בהגדרת החוק לטיפול בחולי נפש לצורך אשפוז כפוי (ר': דבריו של פרופ' קפלן בדיון מיום 20.11.2016 בעמ' 9 לפרו' שורות 24-25).

           

            בעניין זה יאמר כי המדינה בסעיף 4 לתגובתה מיום 14/11/16, טענה כי אוטיזם היא לקות המוגדרת בספר הפסיכיאטריה (DSM ) ) כהפרעה נפשית , וככזו , הטיפול במי שסובל מאוטיזם  כרוך, פעמים רבות, בטיפול מעולם הפסיכיאטריה, כאשר הצורך בטיפול מתחום בריאות הנפש עולה ביתר שאת כאשר מדובר באוטיזם בתפקוד נמוך כמו של החסויה.

 

            מנהלת השירות לטיפול באוטיזם, הגב' שפרן הסבירה כי " האוטיזם היא לקות בהחלט מורכבת ....אמנם היא לא מחלת נפש..... יש ביטויים נפשיים ופסיכיאטריים שלעיתים באים לביטי בפגיעה בעצמם...." .

 

  1. למרות האמור לעיל , חרף המורכבות של לקות האוטיזם בכלל  והייחודיות של החסויה  בפרט , נעשו ניסיונות טיפול בחסויה במסגרת אשפוז במרכז לבריאות הנפש או בביה"ח הפסיכיאטרי, אשר אינם ערוכים לטיפול במצבה, וזאת  אך בשל מצוקת מקום במחלקה המתאימה והמיועדת לכך בביה"ח "איתנים".

 

  1. לא ניתן להשלים עם מצב בו נמנע ממטופל טיפול מתאים וראוי, אך בשל קשיי בירוקרטיה ומצוקת מקום , תוך שהדבר אף עשוי לגרום נזק למטופל, ומן הראוי כי הרשויות יפעלו לתיקון העוול באופן מידי.

 

            מהדיון שהתקיים עולה כי בכל המדינה קיימת מחלקה אחת יעודית לטיפול באוטיזם , וכי במחלקה זו אשר נמצאת בבית החולים "איתנים " יש כ 15 מיטות בלבד.

 

            לא יתכן כי במדינה  מפותחת שתקציבה השנתי עומד על מאות מיליארדי  ש"ח , יעמדו בכל זמן נתון רק 15 מיטות לטיפול באוטיסטים הזקוקים לאיזון נפשי ותרופתי , ובאופן שבשל העדר מקום יאושפז אדם במקום שאינו מתאים לו, ללא טיפול מתאים ובאופן שימנע את חזרתו לקהילה בה שהה.

 

            אני מתקשה להבין מדוע  מדינה  יהודית   שחרטה על דגלה ערכים יהודיים של עזרה לחלש וערבות הדדית , לא תדאג כי מחלקות דומות וייעודיות לטיפול באוטיזם , ימצאו גם בדרום ובצפון הארץ.

 

            כדי שאנשי מקצוע טובים , כפי שמצאתי במקרה שבפני, יוכלו לממש את כוונותיהם הטובות ולדאוג לחלשים ולשונים , על המדינה לספק להם כלי עבודה מתאימים בדמות הגדלת מספר המיטות והקמת מחלקות נוספות. חזקה על המדינה שתדע למצוא את המשאבים הכספיים המתאימים לכך .

 

  1. בסיום החלטתי מצאתי להעיר כי לא היה מקום לקבל עמדתה הראשונית של ב"כ היועמ"ש באשר להכרזה על החסויה כפסולת דין משני היבטים.

            האחד, כאמור לעיל, לא מצאתי כי במקרה דנן המדובר בחולת נפש, ועל כן, החוק לטיפול בחולי הנפש והתקנות שהותקנו על פיו, לרבות בעניין טיפול בנזעי חשמל או אשפוז כפוי, אינם חלים.

            ההיבט האחר, הינו כי אף באם החסויה היתה  מוגדרת כחולת נפש ובהנחה כי החוק לטיפול בחולי נפש  היה חל,  הרי שלא היה צורך בהכרזה על החסויה כפסולת דין לצורך אשפוז כפוי אלא היה  צריך לקבל רק את  אישור בית המשפט וזאת אף מבלי להכריז עליה כפסולת דין  (ר' : כב' השופט רובינשטיין ברע"א 546/10 פלוני נ' ביה"ח "שערי מנשה" ואח' מיום 18.2.2010).

           

  1. כאן המקום גם לקרוא למחוקק לבחון  באם אין מקום לשקול שינוי חקיקתי, כך שהחוק לטיפול בחולי נפש יועבר לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר מוסמך גם  לדון בעניינים הקבועים חוק  הכשרות משפטית והאפוטרופסות.

כשם שמינוי אפוטרופוס נעשה ע"י בית המשפט לענייני משפחה, יהא אולי נכון וראוי יותר כי אף הטיפול באותם חסויים, אשר מונה להם אפוטרופוס, טיפול אשר בחלקו מוסדר בחוק לטיפול בחולי נפש, ייעשה בפיקוחו של בית המשפט לענייני משפחה.

 

  1. אשר על כן, וכפי שקבעתי בהחלטתי מיום 20.11.2016, החסויה תועבר למחלקה לבריאות הנפש (מחלקה לטיפול באוטיסטים) בביה"ח "איתנים", וזאת עד למתן החלטה אחרת.

 

            אני קובע דיון מעקב  בתיק ליום 19.12.2016 שעה 8:30..

 

            תוך 7 ימים תעדכן המבקשת ועו"ד דביר  אודות מצב החסויה .

 

            עד  7 ימים טרם הדיון שנקבע תגיש העו"ס לסדרי דין דוח רפואי מעודכן מביה"ח "איתנים" אודות מצבה של החסויה.

 

            ככל שקודם לדיון, הגורמים הטיפוליים , המבקשת ו/או ב"כ החסויה ,  ימצאו כי מצבה של החסויה מאפשר את החזרתה להוסטל בכפר **, תוגש בקשה מתאימה עוד בטרם הדיון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

החלטתי זו תועבר  למבקשת, לעוה"ד קלריס דביר - האפוטרופא לדין, לעו"ס לסדרי דין ולב"כ היועמ"ש. עו"ד דביר תמציא העתק החלטה לגב' טייכר ולגב' שפרן.

 

הנני מתיר פרסום החלטתי זו ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים.

 

ניתנה היום, כ' חשוון תשע"ז, 21 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

    

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ