אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זמיר נ' ששון ואח'

זמיר נ' ששון ואח'

תאריך פרסום : 26/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
1953-07
25/05/2010
בפני השופט:
אהרון מקובר

- נגד -
התובע:
מירי זמיר ע"י ב"כ עו"ד יהל מרחבי
הנתבע:
1. ראובן ששון
2. אנט ששון

פסק-דין

פסק דין

1. זוהי תביעה בגין הוצאת לשון הרע .

2.רכבם של הנתבעים היה מבוטח בחברת הביטוח "הראל" (להלן: "הראל") באמצעות סוכנות ביטוח "צוער" בפתח תקווה, שם עבדה התובעת בתור שכירה.

3.בשנת 2006 קיבלו הנתבעים דרישה מהראל לתשלום יתרת חוב בסך 997.24 ₪ שעיקרה היה בגין אי תשלום פרמיות. בתשובה כתבו הנתבעים ביום 7.8.06 לעורכי הדין של הראל, שהם ביקשו מהתובעת לבטל את פוליסת הביטוח המקיף שהייתה להם מאחר וגבתה מחיר מופרז עבור הביטוח, ועבור תקופה של חודש ימים שילמו לתובעת במזומן 400 ₪ כשהובטח להם על ידי התובעת שהפוליסה תבוטל (נספח א' לכתב התביעה).

4.הנתבעים הוסיפו וכתבו במכתבם הנ"ל: "למיטב הבנתי נגנב כספי והשתלשל לכיסה הפרטי של סוכנת הביטוח. אבקשכם לפנות אל סוכנת הביטוח ולאמת איתה את דבריי אחרת אאלץ לפנות בתלונה למפקח על הביטוח ולמשטרה". (הדגש במקור – א.מ.).

5.התובעת טוענת כי היא מעולם לא קיבלה מהנתבעים את הסכום האמור במכתבם. בתצהיר עדותה הראשית כותבת התובעת: "לא קיבלתי מעולם את הסך של 400 ₪ במזומן, כפי שהשמיץ אותי הנתבע ולא לקחתי אגורה לכיסי" (סעיף 5 בתצהיר התובעת – ת/1).

6.לטענת התובעת היא הוצגה במכתבם של הנתבעים, בפני חברת הראל ובפני סוכנות הביטוח צוער, כגנבת וכמועלת בכספיהם. התובעת מוסיפה וטוענת כי היא פנתה למכון פוליגרף פרטי ותוצאות הבדיקה הראו כי היא דוברת אמת.

6.התובעת טוענת כי במכתבם לחברת הראל ולסוכנות צוער פרסמו הנתבעים דיבה ולשון הרע כלפיה, פגעו בשמה הטוב וגרמו לה גם נזק נפשי רב. מכאן התביעה.

7.הנתבעים טענו בהגנתם כי הם לא ביקשו מהתובעת לחדש עבורם את הביטוח והתובעת עשתה זאת על דעת עצמה. לטענתם, הסכום של 400 ₪ שולם לתובעת במזומן.

הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") כתב בתצהיר עדותו הראשית: "נתתי לתובעת סך של 400 ₪ במזומן, תוך הבטחה של התובעת לקבל קבלה בגין התשלום". וכן: "התובעת קיבלה ממני 400 ₪ במזומן". עוד טען הנתבע כי הוא מעולם לא אמר שהתובעת גנבה את הכסף (סעיפים 8 ו- 13 בתצהיר עדותו הראשית של הנתבע – נ/1).

8.בתום שמיעת הראיות, לאחר שנחקרו הן התובעת הן הנתבע, הסכימו שני הצדדים להיבדק במכון פוליגרף וכי תוצאות התביעה יהיו בהתאם לתוצאות הבדיקה ובהתאם לכך תוכרע התובענה. דהיינו, שאם ייקבע על ידי מכון הפוליגרף שהתובעת דוברת אמת והנתבע אינו דובר אמת, תזכה התובעת בתביעתה, כשגובה הפיצוי הכספי הושאר לשיקול דעת בית המשפט, ואם ייקבע כי הנתבע דובר אמת והתובעת אינה דוברת אמת, תידחה התביעה. כמו כן הוסכם כי אם ייקבע ששני הצדדים דוברי אמת, יגישו באי כוח הצדדים סיכומים קצרים בכתב ובית המשפט יפסוק על פי חומר הראיות והעדויות שנשמעו בפניו. נקבע כי השאלות שהצדדים יישאלו על ידי מומחה הפוליגרף יהיו:

א. האם הנתבע 1 נתן לתובעת 400 ₪ במזומן.

ב. האם התשלום בסך 400 ₪, במידה וניתן, היה לתשלום התקופה של הפוליסה החדשה עד למועד אותו תשלום.

להסכמת הצדדים ניתן תוקף של החלטה (פרוטוקול, עמודים 12 – 14).

9.שני הצדדים נבדקו במכון פוליגרף שנקבע על ידי בית המשפט – "אוראן בע"מ", על ידי המומחה שלמה ברוק, שבין השאר שימש בעברו כראש יחידת הפוליגרף של משטרת ישראל במחוז ת"א והמרכז, ראש מעבדות הפוליגרף וראש מדור התנהגות במטה הארצי של משטרת ישראל ומדריך ראשי בבית ספר לפוליגרף של משטרת ישראל.

10.בחוות דעת שהגיש מר שלמה ברוק מיום 10.5.09 נאמר כי מניתוח הממצאים והשאלות הרלוונטיות שנשאלה התובעת נמצא כי התובעת דוברת אמת, וכי מניתוח הממצאים שנשאל הנתבע נמצא כי בשאלה הראשונה הנתבע דובר אמת ובשאלה השניה לא ניתן היה למצוא ממצא החלטי.

בסיכום חוות דעתו כתב המומחה: "על סמך ממצאי שתי בדיקות הפוליגרף, אני בדעה כי עקב הזמן הרב שחלף מאז האירוע, יש מצב סובייקטיבי של הנבדקים בו הם בטוחים בנושא התשלום של 400 השקל. עם זאת, על סמך ממצאי הבדיקות בנושא האם התשלום ניתן (בהנחה שניתן) כתשלום עבור הפוליסה, אני בדעה כי גרסתה של הגב' זמיר גוברת על גרסתו של מר ששון".

11.לאור תוצאות חוות דעת המומחה, ובהתאם להסכמת הצדדים כפי שפורט לעיל, ניתנה החלטה לפיה יגישו באי-כח הצדדים סיכומים בכתב, וכך עשו.

12.לאחר שעיינתי בעדויות הצדדים, בתצהירי עדויותיהם ובחקירותיהם בבית המשפט, ובסיכומים שהוגשו על ידם, החלטתי כי לא ניתן לקבל את התביעה.

13.אין חולק כי לא נעשה בין הצדדים מסמך בכתב לגבי התשלום הנטען בסך 400 ₪. מדובר אפוא בעדות בע"פ מול עדות בע"פ, ללא כל ראייה מסייעת של ממש. בהקשר זה יצויין כי לא ניתן להסתמך על תוצאות בדיקות פוליגרף פרטיות שנעשו קודם לבדיקה המוסכמת , ביוזמה אישית ובלא הסכמה הדדית, שאינן מחייבות. מה עוד שגם תוצאות הבדיקות הפרטיות היו דומות. התובעת אינה יכולה להוכיח את טענותיה, למעט דבריה שבעל פה, והוא הדין גם לגבי הנתבעים. משכך, לא הורם נטל הראיה, ולו נטל ראיה ראשוני, על ידי התובעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ