אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זמיר נ' יוסף

זמיר נ' יוסף

תאריך פרסום : 10/07/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
3643-01-10
10/07/2011
בפני השופט:
אילן רונן

- נגד -
התובע:
עזרא זמיר
הנתבע:
אילן יוסף
החלטה,פסק-דין

החלטה

כאשר מדובר במסמך אשר מהווה חלק מרשימת המסמכים אותה הגיש התובע וגולה מראש, אין כל מניעה להצגת שאלות על אותו מסמך. ההתנגדות נדחית.

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"א, 10/07/2011 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

פסק דין

בפני תביעה לביצוע שיק בסך 9,190 ₪ מיום 5.5.09 (להלן: "השיק"). השיק משוך, לכאורה, על ידי הנתבע לפקודת "דימול אירועים" ונושא חתימת היסב.

בהתנגדות אותה הגיש הנתבע נטען כי למעשה מדובר בשיק אשר נגנב ממנו. לגרסת הנתבע, במהלך נובמבר 2008 נדרש לשלם סך של 7,888 ₪ בצרוף מע"מ לחברת שי תבור בע"מ, במסגרת התקשרות ביניהם. על יסוד דרישה זו הוכן השיק ונשמר בתיק אשר נהג לשאת עמו. שם הנפרע נותר פתוח בכדי לאפשר לחברת שי תבור בע"מ להטביע את חותמתה. זמן מה לאחר מכן נפרץ רכבו של הנתבע ונגנבו ממנו מס' פריטים השייכים לנתבע. מאוחר יותר הסתבר לנתבע כי השיק היה בין הפריטים שנגנבו ובהתאם גם בוטל השיק והוגשה תלונה למשטרה.

בהחלטה מיום 16.3.10 ניתנה לנתבע רשות להתגונן ובעקבות זאת הוגשו תצהירים והתביעה התבררה בסדר דין מהיר.

מטעם התובע הוגש תצהיר של התובע עצמו. בתצהירו טוען התובע כי הלווה כספים לאדם בשם אפי חגי וכנגד הלוואה זו, בין היתר, קיבל את השיק נשוא תביעה זו. ההמחאות אשר נמסרו לתובע, לטענתו, נפרעו, אולם השיק דנן חולל בשל ביטול ולכן הוגש לביצוע ללשכת ההוצל"פ.

מטעם הנתבע לא הוגשו תצהירים נוספים זולת תצהיר הנתבע אשר תומך בהתנגדות אשר הגיש.

תביעה זו הינה תביעה שטרית. לתובע, האוחז בשיק, עומדות החזקות הקבועות בפקודת השטרות [נוסח חדש] ובכללן חזקת המסירה וחזקת התמורה. טענת הנתבע למעשה הינה טענה לפגם שנפל בחוליה הראשונה. לטענת הנתבע, השיק נגנב ממנו ומשכך נפגמה זכות הקניין בשיק ולא ניתן לתבוע את פרעונו. על הנתבע הטוען לפגמים שנפלו בחוליה הראשונה – הנטל להוכיח את טענותיו. בכפוף להוכחת טענת ההגנה כנגד צד קרוב כי אז היה מועבר הנטל לתובע, לביסוס עדיפות שטרית.

במהלך הדיון הפנה בא כוחו המלומד של הנתבע לפסק הדין שניתן בתיק מס' 17393-01-10, וטען כי באותו דיון נדחתה התביעה על הסף שכן התובע לא הציג כל ראיה למתן תמורה בגין אותו שיק. פסק הדין או חומר ראייתי כלשהו מאותו דיון לא הוצג בפניי, אך מעיון בתיק הממוחשב נראה כי באותו תיק טענת הנתבעת (לא הנתבע בתיק זה כי אם נתבעת בשם יוניק דיזיין הפקה ועיצוב אירועים בע"מ) היתה טענת זיוף. בטענת זיוף נטל ההוכחה להתמודד עם טענת הזיוף מוטל על התובע. בענייננו, מאידך, הטענה שונה. הטענה הינה גם במסירה הראשונה ונטל ההוכחה – על הנתבע.

טוען הנתבע כי משך את השיק במסגרת התקשרות עם חברת שי תבור בע"מ ואף מציג מכתב מיום 26.9.08 ובו סיכום המחיר (נספח א' להתנגדות) וחשבונית מיום 4.5.09 (נספח ג' להתנגדות). אם כך, אם אכן לפי שיטת הנתבע השיק נשוא תיק זה יועד לחב' שי תבור בע"מ ולא הגיע ליעדו שכן נגנב, אך טבעי היה שיציג הנתבע צורה חלופית של תשלום לאותה חברה, שי תבור בע"מ. הרי חב' שי תבור בע"מ, לפי שיטת הנתבע, כלל לא קשורה לאירועים נשוא תיק זה, לא חטאה וזכאית לקבל את התמורה. הנתבע לא הציג כל ראיה שהיא לתשלום ששילם לחב' שי תבור בע"מ.

זאת ועוד, הנתבע מציג מכתב מיום 26.9.09. מעיון במכתב זה כלל לא ברור מי הוא זה אשר חתום על המכתב, כלל לא ברור באילו נסיבות נשלח, והנתבע גם לא טרח לזמן לעדות את אותו אדם אלמוני, שלכאורה כתב את המכתב בשם שי תבור בע"מ, כדי לבסס את טענותיו.

זאת ועוד. מרשימת המסמכים אותה הגיש התובע לתיק בית המשפט מסתבר שקיימת קבלה מיום 11.12.08 ובה, שחור על גבי לבן, השיק דנא. עוד מסתבר שאותה קבלה מופנית לחברה בשם "יוניק דיזיין". הנתבע לא טרח כלל בתצהירו להתייחס לכך ואף במהלך חקירתו בפניי השיב תחילה כי איננו הבעלים של החברה, אך לאחר מכן הודה כי מדובר בחברה בבעלות אשתו. עובדות אלו מציבות סימן שאלה באשר למהימנותו של הנתבע. לכל הפחות ניתן היה לצפות ממנו להתייחס לעובדות אלו בתצהירו, ליתן גרסה מפורטת לקשר, ככל שקיים, בין החברה אשר בבעלות אשתו לבין אותה קבלה. לשאלה אם א

ותה קבלה הוצגה כדין אם לאו אין כל רלבנטיות. רלבנטית העובדה כי הקבלה עמדה בפני הנתבע אך הוא בחר להתעלם ממנה. לכך יש להוסיף את התמיהה הבסיסית העולה מעצם הטענה של אדם לעריכת שיק, לחתימה עליו אך להותרת השיק בלא ציון שם הנפרע.

ככל שאכן כך עשה הנתבע - אין לו להלין אלא על עצמו.

במצב עובדתי זה לא עמד הנתבע בנטל להוכיח כי נפל פגם במסירה הראשונה, ומשכך ממילא נותרות בעינן החזקות העומדות לזכותה של התובעת בדבר זכותה בשיק. שאלת אופן מתן התמורה אינו רלבנטי בנסיבות אלו.

לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם את השיק במלואו.

הנתבע יישא בהוצאות התובע בגין הליך זה בסך של 2,000 ₪.

ניתן והודע היום ח' תמוז תשע"א, 10/07/2011 במעמד הנוכחים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ