אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זמיר יהודית נ' הרשות המוסמכת-חוק נכי רדיפות ה נאצים

זמיר יהודית נ' הרשות המוסמכת-חוק נכי רדיפות ה נאצים

תאריך פרסום : 15/07/2010 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב - יפו
591-09,828-09
14/07/2010
בפני השופט:
רחל גרינברג

- נגד -
התובע:
1. עובדיה מרים 2. זמיר יהודית
הנתבע:
הרשות המוסמכת-חוק נכי רדיפות ה נאצים
פסק-דין

פסק דין

בפנינו עררן של שתי אחיות, הדיון בעררים אוחד לבקשתן. שתיהן ביקשו הכרה כ"נרדפות" המזכה אותן בגמלה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז – 1957. התביעות נדחו והן עוררות בפני הוועדה.

גרסת העוררות

מרים עובדיה –

תמצית ההצהרה המצורפת לתביעה:

ילידת 1934, לדבריה, כניסת הגרמנים לעיר טריפולי שם התגוררה עם משפחתה היה טראומתי ביותר עבורה.

העוררת מספרת על אירוע בו הלכה עם אביה ברחוב והאב הוכה בראשו באלה ע"י חייל גרמני. עוד אמרה, כי בהזדמנות אחרת, נגש אליה חייל גרמני הציע לה סוכרייה, וכשנגשה אליו הכניס ידה לתוך מכנסיו והעוררת ברחה.

עוד סיפרה כי אחד הדודים נלקח לעבודות כפייה, והוריה מפחד הגרמנים, ברחו עם ילדיהם מהעיר טריפולי לגריאן שם הסתתרו במערות וסבלו מרעב וממחלות. כן ציינה כי בגריאן חיו בעוצר.

משפחתה עזבה את לוב כבר בשנת 1944 עם יציאת הגרמנים, הגיעו למצריים ועלו ארצה דרך אלכסנדריה.

עדות העוררת בפני הוועדה:

בהתייחסה להכאת אביה אמרה: "יצאנו אני ואחותי ביחד ופתאום אני רואה איזה גבר כזה, לבוש כמו אני לא יודעת מה...הוא בא עם מקל ונתן לאבא שלי מכה בכתף ואנחנו פחדנו, רצנו שתינו וברחנו." (עמ' 7 ש' 14- 16 לפרוטוקול).

כמו כן הוסיפה בעדותה: "היינו במקלטים מפחד הגרמנים" (שם ש' 17) והבהירה כי הבריחה מטריפולי היתה בשל ההפצצות ומפחד הגרמנים כאחד.

העדה חזרה ותיארה את המפגש הטראומתי עם החייל שלטענתה הכניס ידה לכיסו, אירוע עליו לא סיפרה לאיש.

זמיר יהודית –

צעירה מאחותה בשנתיים – ילידת 1936.

בהצהרתה מספרת על הפחד בו חיה המשפחה לאחר כניסת הגרמנים לטריפולי; פחדו מהגרמנים ומההפצצות על העיר. כמו כן ציינה שהגיעו אליהם שמועות על כוונות הגרמנים להשמיד את כל היהודים, דבר שעורר בהלה. גם עדה זו מזכירה את הדוד שנלקח למחנה עבודה.

המשפחה ברחה לגריאן שם חיו בתנאים קשים וחלו בטיפוס.

אף הגב' זמיר מתארת את אירוע הכאת האב שלדעתה הוכה ע"י חייל גרמני.

היא מזכירה בהצהרתה כי בנוסף חששו מהטרדות מיניות מצד החיילים כלפי בנות המשפחה שגרמו לאמה להסתיר אותה ואת אחותה מרים.

בעדותה בפני הוועדה ציינה כי בית המשפחה נהרס בהפצצות ומיד אחר כך עזבו את טריפולי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ