אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זלצמן נ' מקורות חברת המים הלאומית מרחב צפון

זלצמן נ' מקורות חברת המים הלאומית מרחב צפון

תאריך פרסום : 12/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
3625-02-08
04/03/2012
בפני השופט:
ערפאת טאהא

- נגד -
התובע:
שגיא זליג זלצמן
הנתבע:
מקורות חברת המים הלאומית מרחב צפון
פסק-דין

פסק דין

מבוא

התובע הינו חקלאי במקצועו. בחודש אוקטובר 2010 זרע חלקת שום בשטח של 60 דונם באזור מושבי התענ"ך. בכתב התביעה טען התובע, עקב התרשלות הנתבעת, מקורות חברת המים הלאומית, והפרת חובת הזהירות המוטלת עליה לספק מים בלחצים המאפשרים השקיה בצרוה ראויה, נגרם לחלקת השום נזק בלתי הפיך. לטענתו, לחצי המים שסיפקה מקורות באותה תקופה היו נמוכים באופן חריג מהלחצים המקובלים והנהוגים. בשל כך, השקית החלקה לא הייתה אפקטיבית ולא כיסתה את כל שטח החלקה. כתוצאה מכך נגרם לו נזק אשר הוערך על ידו בסכום של 349,750 ₪, אותו הוא תובע ממקורות.

מקורות כפרה בטענות התובע מכל וכל. היא טענה שלא התחייבה לספק לחקלאים מים בלחץ מסוים, כי ההסכם לאספקת המים לא נכרת עם התובע, אלא עם אגודת מושב מלאה ממנה קיבל את המים לחלקתו, ולפיכך אין לתובע עילת תביעה נגדה. מקורות טענה עוד, כי בתקופה הרלבנטית מתבצע מדי שנה מילוי של מאגרי המים שברשותה, פעולה אשר גורמת לירידת לחץ המים בקווים שמובילים מים לצרכנים. בשל כך סוכם בינה לבין האגודות השונות, כי פעולת המילוי של המאגרים תתבצע בשעות הלילה, ואילו ההשקיה תתבצע בשעות היום, כך שהיה באפשרות התובע להשקות את חלקתו בשעות היום ללא כל בעיה. נטען עוד, כי בפועל קיבלה החלקה כמות מים מעל לכמות הנדרשת לגידול השום מתחילתו ועד סופו, כך שלא נגרם לו כל נזק עקב לחצי המים כנטען. לטענתה, אם נגרם לתובע נזק כלשהו, הרי הוא נגרם עקב גורמים אחרים, כגון זריעה מאוחרת, העדר מקצועיות בגידול השום ועוד.

נוכח המחלוקות כמתואר לעיל, יש לדון קודם בשאלה אם מוטלת על מקורות חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) כלפי התובע, והאם חובה זו, ככל שיקבע שהיא קיימת, הופרה. אם התשובה לשאלה אחרונה זו תהיה חיובית, יש להמשיך ולדון בשאלה, האם נגרם לתובע נזק עקב הפרת חובת הזהירות ומה שיעורו.

חובת הזהירות

חובת זהירות מושגית

כידוע חובת הזהירות מחולקת לחובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. חובת הזהירות המושגית נבחנת בהתאם למבחן הצפיות, אם כי הבחינה היא כללית ומנותקת מנסיבות המקרה הספציפיות. בעת שבאים לקבוע אם חלה בנסיבות העניין חובת זהירות מושגית, על השופט היושב בדין לשאול את עצמו, האם ראוי בנסיבות העניין, בהתחשב בשיקולי המדיניות הרלבנטיים, להכיר בקיומה של חובת זהירות בין סוג זה של מזיקים לסוג הניזוקים אליו משתייך התובע הספציפי. בקביעה זו יש להביא בחשבון שיקולים של צדק, הגינות, מוסר וכן שיקולים חברתיים וכלכליים (ראו בעניין זה ע"א 145/80 שלמה ועקנין נק המועצה המקומית בית שמש פ"ד לז(1) 113 וכן, ע"א (נצ') 6445/11/10 מועצה מקומית מג'אר נ' איאד דאהר).

לא צריכה להיות מחלוקת כי מוטלת על מקורות חובת זהירות מושגית כלפי חקלאים, אשר צורכים את המים שהיא מספקת. בין מקורות, בהיותה ספקית המים היחיד בארץ, לבין ציבור הצרכנים הסופי, מתקיימים יחסי קרבה, אשר מטילים על מקורות חובת זהירות מושגית. יחסי קרבה אלה, אשר יוצרים יחסי תלות והסתמכות, מחייבים הכרה בקיומה של חובת זהירות מושגית. מקורות שולטת באופן בלעדי באיכות, בכמויות ובלחצי המים המסופקים. במקרה זה אך טבעי הוא שתוטל על מקורות חובת זהירות לנזק העלול להיגרם לצרכן הסופי, בין אם מדובר בנזק שמקורו באיכות המים ובין אם מדובר באספקת מים בלחץ זה או אחר.

חובת זהירות קונקרטית

טוענת מקורות, כי הלקוחות שלה הן האגודות החקלאיות ואגודות המים שאיתן היא חתומה על הסכמים לאספקת המים. לטענתה, התובע הוא לקוח של אגודת המים שממנה הוא רכש את המים (במקרה זה אגודת המים מושבי תענ"ך) ולפיכך לא מוטלת עליה חובת זהירות קונקרטית כלפיו. בנסיבות אלו, כך נטען, אין יריבות בינה לבין התובע, ודי בכך כדי להביא לדחיית תביעתו.

אין ממש בטענות מקורות בעניין זה. המבחן לקביעתה של חובת הזהירות הקונקרטית הוא מבחן הצפיות, דהיינו על בית המשפט לשאול את עצמו האם בנסיבות המקרה כפי שהוכחו, אדם סביר יכול וצריך היה לצפות את הנזק. השאלה אם אדם סביר יכול לצפות את הנזק היא שאלה פיזית. דהיינו, האם בנסיבות שהוכחו אדם סביר יכול היה, מבחינה טכנית, לצפות את הנזק. אם התשובה לכך שלילית, דין התביעה להידחות, שכן בהעדר יכולת פיזית לצפות את הנזק, אין מקום להכרה בקיומה של חובת זהירות קונקרטית. אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית, עדיין יש מקום להמשיך ולדון בשאלה, אם אדם סביר צריך היה לצפות את הנזק.

ברגיל, מקום שאדם סביר יכול לצפות את הנזק, הוא גם צריך לצפותו, אלא אם כן, קיימים שיקולים של מדיניות שיפוטית המצדיקים את הקביעה שהמזיק לא היה צריך לצפות את הנזק, על אף שמדובר בנזק צפוי. השאלה אם המזיק צריך היה לצפות את הנזק היא, כאמור, שאלה ערכית אשר מחייבת את בית המשפט לשקול שיקולים של מדיניות שיפוטית ראויה. דהיינו, האם בנסיבות המקרה הספציפי מן הראוי להכיר בקיומה של חובת זהירות קונקרטית. התשובה לשאלה זו תלויה בגורמים רבים, כגון חומרת הסיכון הטמון בפעילות המדוברת, תדירות התרחשותו, עלויות מניעתו ועוד.

לטעמי, די ברור כי מוטלת על מקורות חובת זהירות קונקרטית מקום שהיא מחליטה, משיקולים אלה ואחרים, לשנות את לחצי המים אשר מוזרמים לחקלאים, ואשר משמשים אותם להשקיית הגידולים שלהם. מקורות מודעת לחשיבות אספקת המים בלחצים שמאפשרים השקיה ראויה של הגידולים ולנזקים העלולים להיגרם לחקלאים עקב אספקת מים בלחצים שאינם מתאימים. יתרה מכך, וכפי שיפורט להלן, מקורות ונציגיה היו בקשר ישיר עם החקלאים במקום, הם ידעו כי המים שמקורות מספקת מיועדים לחקלאים ולפיכך, אין כל חשיבות בעניין זה לעובדה שההסכם לאספקת המים נכרת עם אגודת המים ולא עם החקלאים עצמם.

עובדות אלו עולות, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, מעדויות נציגי מקורות עצמם. כך למשל, שמואל אורנסקי, מהנדס מים במקצועו ומהנדס התפעול ביחידה לאספקת מים העמקים במקורות אישר בחקירתו הנגדית, כי הבעיה של ירידה בלחץ המים שמקורות מספקת בתקופה הרלבנטית ידועה להם ולחקלאים במשך עשרות שנים:

"אנחנו חייבים, בגלל הגודל של המפעל הזה והצריכה שלו, למלא את המאגרים בחורף. אנחנו עושים את זה לאורך שנים, מאז שהתחיל המפעל. החקלאים יודעים את הבעיה הזו, שברגע שאנחנו ממלאים מאגרים ישנה ירידה בלחצים. זה לא דבר חדש שנולד ב-2006 אלא זה קיים כ-20 שנה. כשאנחנו ממלאים מאגרים ישנה ירידת לחצים בעיקר בצרכנים שקרובים יותר למאגר. ככל שהם קרובים יותר למאגר הירידה משמעותית יותר" (עמ' 54 לפרוטוקול, שורות 14-18).

בהמשך אישר מר אורנסקי, כי היה ידוע לו ולנציגי מקורות, כי במשך השנים חלו שינויים בהרגלי הגידול של החקלאים, כי בשנים האחרונות הגידולים ומועדי הזריעה השתנו, וכי גם בתקופה בה מבצעת מקורות מילוי של המאגרים, קיימים גידולים שיש צורך ונחיצות להשקותם. להלן קטע מעדותו של מר אורנסקי בעניין זה:

"ברגע שאנחנו פותחים מאגרים יש ירידת לחצים וזה ברור לכולם. לתאם, אנחנו הלכנו לקראת החקלאים כי ראינו שהם מתחילים לגדל, גם לגלוש לתקופות אחרות כי תמהיל הגידולים שלהם השתנה, זה לא אותם שתילים כמו שהיו קודם. ואז אנחנו ניסינו לחלק את היום לשני חלקים לתת להם אפשרות גם להשקות אבל גם לתת לנו למלא את המאגרים כי המאגרים האלה בקיץ, בלי המאגרים האלה, בקיץ כל אזור התענ"כים יכול להיגמר. הם משמשים לנו להשקיה בשיא העונה" (עמ' 55, שורות 16-21).

בהמשך מאשר מר אורנסקי, כי כדי להתגבר על בעיית הלחץ שנוצרת בזמן מילוי המאגרים, רכשה מקורות, בשנת 2007 או 2008 (לאחר המקרה דנן) משאבה "כדי לפתור בעיה של מגדלים שגידלו בתקופות של מילוי מאגרים שהיה להם לחץ נמוך. בתקופה הרלבנטית היא לא הייתה" (עמ' 57 לפרוטוקול, שורות 17-18).

מר אורנסקי אישר בהמשך חקירתו הנגדית, כי לצורך מציאת פתרון לבעיית הלחץ בזמן מילוי המאגרים, יוצרים נציגי מקורות קשר ישיר עם החקלאים ומתאמים עמם את מועדי ההשקיה. לדבריו, "פקח הגושים או מנהל האזור (מטעם מקורות ע.ט.) מדברים עם החקלאים ישירות ומתאמים איתם ובהתאם לזה מורידים הנחיות. מדברים עם החקלאים ומסכמים על שעות ההפעלה וההנחיות האלה יורדות לחדר בקרה" (עמ' 58 לפרוטוקול, שורות 4-6).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ