אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זלצמן נ' דניאל

זלצמן נ' דניאל

תאריך פרסום : 04/02/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
14019-09-12
26/01/2014
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
התובע:
ניר זלצמן
הנתבע:
עו"ד אורי דניאל
פסק-דין

פסק דין

תביעה להשבת סכום של כ-23 אלף ₪ (קרן) שנטען כי הנתבע, עורך דין במקצועו, גבה במרמה מן התובע. נקדים ונאמר: לא מנה ולא מקצתה. אין לפנינו אלא האשמות חמורות, נעדרות הגיון וביסוס, שטפל לקוח על בא כוחו לשעבר, לאחר שהלה תבע מן הלקוח את שכר טרחתו.

תמצית העובדות הדרושות להכרעה

הנתבע שירת את התובע ואת אשתו אפרת כבא כוחם משך למעלה מעשור, משנת 1996, בעסקאות שונות.

אחת מן העסקאות, שאינה זו שבלב הסכסוך אך קיומה הוא חשוב לשאלת ההתחשבנות שבבסיס התביעה, עניינה בטיפול בחברה בשם י.פ. יוניסטרס בע"מ (להלן: יוניסטרס). חרף מגוון טענות אחרות הקשורות לאותה חברה, נתון פשוט אחד אינו במחלוקת כיום: כי התובע אמור היה לשלם לנתבע סכום של 5,000 דולר. המחלוקת הרלבנטית היחידה שבין הצדדים נסבה על שאלת התשלום בפועל, כפי שיתחוור בסמוך [להלן: עסקת יוניסטרס].

עסקה שנייה, שהיא המרכזית כאן, עניינה בקשר של התובע עם חברו, נתן מלק ע"ה (להלן: מלק). מלק ואשתו הסתבכו בחובות. התובע ביקש לסייע להם. למלק היו מחצית מן הזכויות בחנות בנתניה (להלן: החנות), שעל הזכויות בה רבצו שעבודים שונים, ומונה כונס נכסים למימושה לבקשת נושים אחרים (להלן: הכונס). התובע, יחד עם אשתו, ביקשו לפדות את זכויותיו של מלק בחנות. הנתבע – כך מאשר התובע היום, אף שבעבר הכחיש זאת בתוקף – ייצג את התובע, כמו גם את מלק, בפדיון הזכויות בחנות. הכונס, שהנתבע עמד עמו בקשר, הסכים לפדיון הזכויות בתחילה תמורת סכום של 30,000 דולר, ובהמשך – דרש 33,000 דולר. התובע ואשתו הסכימו לפדות את הזכויות, ואלו אכן נפדו לאחר שהנתבע העביר את כספי התובע ואשתו לכונס [להלן: עסקת מלק].

בהמשך לאמור, ביום 3.8.2005 ביקש הנתבע כי התובע יעביר לו סכום של 174,240 ₪, שהם כ-38,850 דולר לפי ערכם ביום ההעברה (להלן: סכום ההעברה). לטענת התובע, סכום ההעברה נועד למטרה אחת: פדיון החנות, הא ותו לא. רק בדיעבד, טוען הוא, גילה לתדהמתו כי הכונס ביקש וקיבל רק 33 אלף דולר עבור זכויותיו של מלק בחנות. קרי: הנתבע ניצל את תמימות התובע והיעדר הקשר שלו עם הכונס, הציג מצג שלפיו הפדיון הנדרש עומד על סכום גבוה בכ-5,850 דולר מן הסכום האמיתי, ואת היתרה – שלשל לכיסו. טוען הנתבע: לא דובים ולא יער. התובע ואשתו ידעו בדיוק כמה דרש וקיבל הכונס, וזה בדיוק הסכום שנתבקש מן התובע, כאשר באותה הזדמנות ביקש הנתבע כי התובע יפרע את חובו בגין עסקת יוניסטרס – 5,000 דולר כאמור, בתוספת מע"מ כדין באותה עת, וסך הכל – 5,850 דולר בדיוק, כפי תרגומם לש"ח ביום ביצוע ההעברה.

תביעתו של התובע לא באה לעולם אלא בחודש אוגוסט 2012, בחלוף שבע שנים מעת ביצוע ההעברה, ובחלוף שלוש שנים מאז נודע לתובע, לטענתו, על דבר ה"מרמה" הנטענת.

ביני לביני, היה זה הנתבע (באמצעות משרדו) שהגיש תביעה נגד התובע ואשתו, בחודש יולי 2008, לשכר טרחתו בסכום של כ-141 אלף ₪ שלא שולם בגין מגוון עסקאות, ביניהן כאלה שהיוו המשך לעסקת מלק (להלן: תביעת שכר הטרחה). בהתגוננותם מפני אותה תביעה, טענו התובע ואשתו כי בכל הקשור לעסקת מלק, לא התחייבו הם בדבר כלפי התובע, אלא מלק ז"ל הוא שעמד בקשר עם הנתבע, קרי – כלל לא יוצגו בידי הנתבע (סעיף 47 לכתב הגנתם, כדוגמה, וסעיף 5 לתשובות התובע לשאלון). לאחר שעיינו במסמכים שגולו בהליכים המקדמיים, הוסיפו התובע ורעייתו טענה רבת חשיבות לענייננו, לגבי סכום ההעברה בעסקת מלק, והיא: ש"ככל ויתברר לאחר דיון ההוכחות כי הועברו לעו"ד אורי דניאל כספים מעבר לנדרש ואותם לא החזיר הרי שיש לקזז סכומים אלו מכל סכום שיקבע שמגיע לו וככל שיקבע" (ראו: סעיף 50 לתצהיר התובע וסעיף 47 לתצהיר אפרת זלצמן).

סופה של תביעת שכר הטרחה בהסכם פשרה. כאשר באו הצדדים לדיון לפני כב' השופט צ' כספי, ביום 23.2.2011, הציע הוא הצעת פשרת לסיום המחלוקות שבין הצדדים, שאותה אימצו הצדדים. וכך נרשם בפרוטוקול:

"להצעת ביהמ"ש הגענו להסכמה לפיה יסתיים הדיון בתיק זה על כל טענות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בתיק זה בתשלום של [התובע כאן ואשתו] בסך של 67,000 ₪ ל[נתבע כאן] בתוך 25 ימים מהיום" (להלן: הסכם הפשרה).

כפי שניתן לראות מהסכם הפשרה, לכאורה אמור הדבר לייתר מיד כל אפשרות להגיש תביעה נגד הנתבע בכל הקשור לתשלומים שבוצעו ביתר בקשר עם עסקת מלק, שהרי זו אחת הטענות שטענו התובע ואשתו מפורשות ו"באו לידי ביטוי בתיק זה". ברם התובע גרס, ובית משפט זה איפשר לו (בדחותו בקשה של הנתבע לדחיית התביעה על הסף), לנסות ולבסס את טענתו העובדתית כי למעשה אותה הסכמה לא נועדה לייתר את הטענות לגבי הגבייה ביתר, אלא ההיפך – טענות אלה נותרו במובהק מחוץ להסכם הפשרה.

4.כשנה ומחצה לאחר הסכם הפשרה בתביעת שכר הטרחה, הוגשה התביעה דנן, לסכום קצוב. הנתבע ביקש וקיבל רשות להתגונן מפניה, בהטעימו כי אין המדובר אלא במעשה נקם של התובע לאחר שהנתבע סירב לשתף עמו פעולה בניסיון לחייב בשכר הטרחה בגין עסקת מלק את עזבון מלק, ולא את התובע ואשתו; וכהגדרתו של התובע עצמו בהודעה ששלח לנתבע בתגובה לברכת שנה טובה לראשית שנת תשס"ט: "מצטער שאני לא יכול להחזיר לך ברכה. כיוון הפעילות שלי יביא לך קללה. אנסה לעבוד על עצמי. הלוא שוב ניפגש, עם דם ואש".

5.יצוין כי מהלך נוסף שנקט התובע נגד הנתבע (לטענת האחרון – כחלק ממסע הנקם "עם דם ואש" כמתואר) היתה הגשת תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בקשר עם התשלום ביתר הנטען בעסקת מלק. לעניין זה חשיבות שכן התובע מנסה לעשות מטעמים מתגובתו המפורטת של הנתבע לתלונה, שם טען, בין יתר טענותיו הרבות, טענה כי אם היתה בתלונה "שמץ של אמת" ניתן היה לצפות שהתובע יעלה טענה זו כטענת קיזוז במסגרת תביעת שכר הטרחה.

6.בגדרי התביעה הנוכחית הגישו תצהירים מצד התובע הוא עצמו, אשתו אפרת, שהיתה מעורבת בביצוע ההעברה בעסקת מלק, ועו"ד זאב לכוביצקי, מי שייצג את התובע בתביעת שכר הטרחה. מצד הנתבע הגישו תצהירים הוא עצמו, ועו"ד עידן עזרא ממשרדו, שסייע לו בתביעת שכר הטרחה. יצוין כי מהלכים שונים שנקט בית המשפט, הן המותב שטיפל בתיק בתחילה (כב' השופט אבי שליו), הן הח"מ, לייתור ההליכים – לא צלחו, וכך הגיעו הצדדים כדי חקירות, סיכומים (שעל עיקרי הטענות בהם נעמוד בגוף פרק ההכרעה), ופסק הדין, שלהלן.

הכרעה

7. דין התביעה להידחות מניה וביה. כיוון שהתביעה התנהלה בסדר דין מהיר, נוכח סכומה, הרי שהכרעתי תהא תמציתית באופן יחסי, כמצוות המחוקק. מאליו מובן אפוא שאין באי-התייחסות לאילו מטענותיהם הרבות של הצדדים, שאת כולן בחנתי ביסודיות, כדי לגרוע מן התוצאה המתחייבת.

8.בפני התובע שתי משוכות, שעליו לצלוח את שתיהן: ראשית, מה שנחזה כמעשה בית דין מובהק בגדרי תביעת שכר הטרחה, שם ויתר הוא על כל טענותיו "כפי שבאו לידי ביטוי" באותה תביעה; ושנית, כי לגוף הדברים, אכן נפל קורבן למעשה מרמה של הנתבע.

9.נפתח בשאלת מעשה בית הדין. כאמור, התובע טען מפורשות בתצהירו התומך בהתגוננותו מפני תביעת שכר הטרחה של הנתבע נגדו, לאחר שבחן את כל המסמכים הרלבנטיים, כי לעניין סכום ההעברה "ככל ויתברר לאחר דיון ההוכחות כי הועברו לעו"ד אורי דניאל כספים מעבר לנדרש ואותם לא החזיר הרי שיש לקזז סכומים אלו מכל סכום שיקבע שמגיע לו וככל שיקבע" (סעיף 50 לתצהירו). עתה אנו פונים להסכם הפשרה, כפי שנרשם לפרוטוקול: "להצעת ביהמ"ש הגענו להסכמה לפיה יסתיים הדיון בתיק זה על כל טענות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בתיק זה בתשלום של [התובע כאן ואשתו] בסך של 67,000 ₪ ל[נתבע כאן] ...". מכאן קצרה הדרך למסקנה שלפיה כחלק מצמצום תביעת שכר הטרחה נגדו ונגד אשתו כדי כמחציתה, ויתרו התובע ואשתו, בין היתר, גם על טענת הקיזוז, שוודאי "באה לידי ביטוי" בתיק.

10.נתיב המילוט האפשרי שנותר לתובע, יכול להיות סלול בנסיבותיו של הסכם הפשרה, ושכנוע בית המשפט באחת משתיים: כי הנתבע בכל זאת לא היה ער ל"תרמית" הנטענת, כך שלא ויתר על טענה שלא ידע על קיומה, ולחלופין: כי חרף ניסוח הסכם הפשרה, כוונתו המפורשת היתה לשמר לעצמו את תביעתו בקשר עם ה"תרמית". מטעם זה בלבד, ואך בדוחק ועל מנת ליתן לתובע את יומו בבית המשפט, לא נדחתה התביעה על הסף. והנה באו תצהירי התובע ועו"ד לכוביצקי, וחקירותיהם, והתברר כי לא זה ולא זה ייתכנו. נסתפק בהפנייה לחקירתו של עו"ד לכוביצקי (עמ' 6-4 לפרוטוקול מיום 16.12.13). הוא הודה ראשית כי עובר לכריתת הסכם הפשרה, טענת ה"תרמית" היתה ברורה היטב לו ולמרשו (עמ' 5, ש' 20-16). לזכרונו, כוונת מרשו היתה להעלות סוגיה זו בפני כב' השופט כספי (שהציע את הצעת הפשרה הכוללת את הוויתור הגורף על כלל הטענות). ברם כב' השופט כספי הבהיר ש"הצעתו היא כמו שהיא ואין מה להתווכח עליה" (שם, ש' 26). עו"ד לכוביצקי טען אמנם שבית המשפט הסביר שהפשרה היא רלבנטית "רק לדברים שקשורים בתיק ..." (שם, ש' 27), אולם המדובר בטענה דחוקה שאין לה כל זכר בפרוטוקול הדיון בתביעת שכר הטרחה, ואף אינה עולה בקנה אחד עם יתר עדותם של עו"ד לכוביצקי והתובע. המסקנה מאלה היא ברורה: התובע ידע על קיומה של טענת ה"תרמית"; הוא העלה אותה מפורשות בתצהירו, כך שהמדובר בטענה שוודאי "באה לידי ביטוי בתיק"; והוא הסכים לוותר עליה, בין כל יתר טענותיו. המסקנה הבלתי נמנעת: התובע מנוע מלשוב ולהעלות את טענתו כעת. ודאי כך, אגב, שעה שהנתבע עצמו לא נחקר ישירות בעניין נסיבות כריתתו של הסכם הפשרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ