אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זלכה ואח' נ' הירשפלד ואח'

זלכה ואח' נ' הירשפלד ואח'

תאריך פרסום : 01/12/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות אריאל
23949-05-11
27/11/2011
בפני השופט:
עמית פרייז

- נגד -
התובע:
1. משה זלכה
2. שולמית זלכה

הנתבע:
1. תדהר הירשפלד
2. חני הירשפלד

פסק-דין

פסק דין

תביעה זו של משכירים את השוכרים, מעלה שתי סוגיות: דמי השכירות שלא שולמו, והנזקים לבית המושכר.

טענת הנתבע לאי תשלום דמי השכירות הינה כי דובר בתקופה בה התנהל בין הצדדים מו"מ לרכישת הבית המושכר. לעניין זה התובע הודה במהלך הדיון כי במהלך המו"מ למכירה הוא היה מוכן שהנתבעים ישהו בנכס עד מכירתו להם, ולוותר על התשלום של דמי השכירות אילו הדברים היו מגיעים למכירה. אך זאת, שלא עד עולם.

שכן, ברור מדברי התובע, ובאופן משלים מהמכתב מיום 13/7/10, שהינו נספח ג' לכתב התביעה, כי התובעים הסכימו לשהייה זו, אך משהתברר כי המו"מ למכירה אינו עולה יפה, גילו דעתם במכתב זה כי מוכנים הם שהאורכה לשהייה תהא עד 22/7/10. כעולה מאותו מכתב, הסכימו התובעים להמשך שהיית הנתבעים לאחר תאריך זה, רק אם יחתם עד אז הסכם חדש בדבר החזקה במקום (בין כשכירות, בין כחלק מהסכם מכירה), מה שלא אירע לבסוף.

יצויין כי הזכ"ד בעניין מכירת הבית המושכר (ואיני נדרש לסוגיית משמעותו של הזכ"ד ואי קיומו, ככל שהדברים אמורים ביחס לעסקת המכירה עצמה) לא הסדיר את החזקה בבית עד להשלמת המכירה או עד למועד אחר. משכך, יש לראות את הסכמת התובעים להשארות הנתבעים בבית רק ככל שהיא עולה מדברים אלה של התובע במהלך הדיון, בשילוב עם המכתב לעיל.

משהדברים לא הגיעו כדי מכירת הבית המושכר, אף לא התקיים התנאי לפטור מדמי שכירות. משכך, יש לקבוע כי עבור התקופה שעד ליום 22/7/10, על הנתבעים לשלם דמי שכירות. ודוק, המדובר בתקופה לגביה היתה הסכמה של התובעים לשהייתם בבית, ומשכך יש לראותה כתקופה עליה חל משטר של שכירות ולא משטר של איחור בפינוי מושכר. באשר לכימות דמי השכירות, הרי בשים לב לרציפות תקופה זו עם תקופת השכירות המקורית, ומשמדובר בסה"כ במספר מועט של שבועות אחרי תום חוזה השכירות המקורי (שהמועד האחרון לתקפותו הינו ביום כ"ט סיוון תש"ע, הוא יום 11/6/10), איני רואה כל סיבה לסטות מדמי השכירות בחוזה השכירות המקורי, משמע 1,500 ₪ לחודש.

הנה כי כן, עבור החודשיים עד ליום 11/6/10 לגביהם לא שולמו דמי שכירות בסך 1,500 ש"ח, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 3,000 ₪. בנוסף, על בסיס 1,500 ₪ לחודש כאמור, הרי שעבור התקופה שמיום 12/6/10 ועד ליום 22/7/10, על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 2,000 ₪. לסיכום, עבור התקופה בה חל משטר דמי השכירות, על שני חלקיה לעיל, על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 5,000 ₪.

איני מקבל את טענת הנתבעים לכך שהיה מקום ליתן להם אורכה ארוכה יותר לפינוי. אין כל חובה על משכיר למסור הודעה מראש לשוכר על אי הארכת תקופת השכירות המקורית, וככל שהשוכר לא נערך לעזיבת המושכר בתום תקופת השכירות, הרי שאין לו אלא להלין על עצמו. זאת, כל עוד הותנה אחרת בחוזה השכירות, אך כאן אין רלבנטיות לכך, שכן המדובר בתקופת שהייה במושכר שממילא חרגה מתקופת השכירות המקורית, על בסיס הסכמה בע"פ שלא כללה התחייבות לתקופת התראה לסיום האורכה המוסכמת. משכך, די בהתראה של מספר ימים שניתנה במכתב נספח ג' לעיל.

במצב דברים זה, החל מיום 23/7/10 ועד לפינוי הבית המושכר ביום 20.2.11, שהו בו הנתבעים ללא כל הסכמה מצד התובעים. המדובר אם כן ב-213 ימים, אשר בהם המשטר החל הינו משטר של איחור בפינוי מושכר, ולא משטר של שכירות.

מדברי הנתבעים, בכתב ובע"פ, בשילוב עם מכתבי עורך דינם שהוגשו כנספחים לכתבי הטענות, עולה כי שהו בבית המושכר עד ליום 20/2/11, ועל אף התראת הפינוי לעיל, מתוך מעין קיזוז עצמי של חובות שלטענתם התובעים היו חייבים להם, עקב נזקים שנגרמו לנתבעים, בעיקר בשל ליקויים שונים בבית שהתובעים לא תיקנו. דא עקא שהדין לא מאפשר סעד עצמי של קיזוז בסיטואציה זו, שכן הנזקים הנטענים אינם מגיעים כדי סכום חיוב קצוב, ואף אין כל ודאות כי התובעים היו חייבים לפצות הנתבעים בגין נזקים אלה. משכך, אין בטענה האמורה של הנתבעים בכדי להכשיר את שהייתם במושכר מעבר לתקופה אודותיה הסכימו התובעים (כמו גם שאין בה להצדיק פטור מתשלום דמי שכירות עבור התקופה, על שני חלקיה, ששהו במושכר על פי הסכמת התובעים).

לאיחור בפינוי המושכר התייחסו הצדדים בחוזה השכירות, תוך שקבעו מנגנון פיצויים מוסכמים של 150 ₪ לכל יום איחור. המדובר בפיצויים מוסכמים שהינם סבירים בנסיבות העניין, כאשר נקודת המוצא להערכת הסבירות הינה המחיר של יום איחור (ולא סכום הפיצוי בפועל, לאחר שידועה תקופת האיחור), ולאחר שמביאים בחשבון את מטרת הפיצויים המוסכמים כתמריץ לפינוי במועד.

הכפלת 213 הימים לגביהם חל משטר האיחור בפינוי, בסך של 150 ₪ ליום איחור, מגלה כי לעניין זה בלבד היה על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 31,950 ₪.

יוצא איפה, שהעילות החוזיות לבדן, מביאות את הנתבעים לחוב של 36,590 ₪ כלפי התובעים. המדובר בסכום אשר עולה על סכום התביעה, שהוקטנה לסך של 31,900 ש"ח, בכדי להעמידה במסגרת סמכותו של בית משפט זה.

במצב דברים זה, אין כל טעם לברר את העילה הנזיקית שבתביעה, המתייחסת לנזקים שעל פי הנטען הנתבעים גרמו לבית המושכר. שכן, אף אם יימצאו הנתבעים חייבים סך כלשהו לנתבעים בשל עילה נזיקית, לא יהיו בכך בכדי לשנות את הסכום בו ניתן לחייבם לשלם לתובעים במסגרת הליך זה. עם זאת יוער, בקווים כלליים בלבד, שביחס לנזקים שסיבתם רטיבות לא ברור מי האחראי, בעוד ביחס לנזקים האחרים נשוא כתב התביעה לא נטענה טענת הגנה של ממש על ידי הנתבעים.

נוכח כל אלה, החלטתי לקבל את התביעה, במלוא הסכום הנתבע בה. כך, הריני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 31,900 ₪, אשר יישאו ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (ומטעמי סמכות במקרה זה, שלא מיום יצירת החבויות) ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, הריני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪, אשר יישאו ריבית והצמדה כאמור.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 ימים מיום המצאת פסה"ד.

ניתן היום, 27 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים. המצאה לצדדים תעשה על ידי המזכירות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ