אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זלוף נ' אביר ואח'

זלוף נ' אביר ואח'

תאריך פרסום : 05/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
39569-12-09
22/04/2013
בפני השופט:
ארנה לוי

- נגד -
התובע:
מנשה זלוף
הנתבע:
1. עוז אביר
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

כללי

בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת עבודה. התובע, יליד 1977, נפגע באצבע כף ידו הימנית בתאריך 25.9.05, עת עבד באיטליז הנתבע 1 (להלן גם: "הנתבע"), המבוטח בביטוח אחריות על ידי הנתבעת 2, במכונה לחיתוך בשר (להלן גם: "המכונה"). הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק. בתיק נשמעו ראיות.

החבות

הראיות

התובע החל לעבוד אצל הנתבע כקצב בתאריך 15.9.05, כעשרה ימים עובר לתאונה. בהתאם לתצהירו, ביום הארוע הטיל עליו הנתבע "לחתוך בשר באמצעות מכונה לחיתוך הבשר, המכונה גם "משור חשמלי" ובמהלך פעולתי זו, נחתכתי באצבע 2 בכף ידי הימנית...ברצוני להדגיש ולציין כי נתבע 1 הסיר מהמשור החשמלי את מגן ההגנה אשר אמור היה למנוע גישת האצבע לסכין המכונה ולכן נפגעתי בתאונה...נתבע 1 מעולם לא הזהיר אותי ולא נתן לי הוראות כיצד להשתמש במשור החשמלי, לא בעל פה ולא בכתב, ואף לא שמעתי מפיו ולא ראיתי כל הוראות בטיחות מכל סוג...הועסקתי כקצב ולא כעוזר קצב...נתבע 1 מעולם לא הורה לי שלא להפעיל את המשור החשמלי או את מטחנות הבשר אלא להפך, ביום התאונה הורה לי מר עוז אביר לחתוך בשר שהגיע בקרטון מאחד הספקים וכך עשיתי...לאחר התאונה נתבע 1 ביקש ממני למסור למוסד לביטוח לאומי גרסה כוזבת כאילו נחתכתי מסכין וזאת משום שחשש מ"בעיות" שעלול לעשות לו משרד העבודה. לכך, כמובן שלא הסכמתי... ארוע התאונה התרחש לנגד עיניו והוא בעצמו הורה לי לחתוך הבשר במכונה".

בחקירתו השיב כי הוא "די מנוסה" בעבודת הקצבות. במסגרת עבודתו אצל קצבים עובר לתאונה עשה שימוש גם במטחנות בשר "פעמים בודדות...רוב העבודה שלי עם סכין, אני קצב" (עמ' 9). הוא ציין כי ראה "את הנתבע חותך בעצמו על המשור". הוא עבד כקצב עובר לעבודתו אצל הנתבע ומספר פעמים עבד גם עם משור חשמלי: "לא תמיד, יש הרבה מקומות שלא עובדים עם בשר קפוא...לא עשיתי את זה באופן סדיר. עבודה עם סכין – אני עושה באופן סדיר, על המשור – פחות...בעבודה שאני נמצא היום, יש טופס מיוחד לגבי עבודה עם משור". הוא שלל אפשרות שהנתבע אמר לו לא לעבוד עם המשור. עם המשור ממנו נפגע עבד בפעם הראשונה ביום התאונה: "זה משור חדיש". הוא עבד אצל הנתבע כ- 10-12 שעות ביום. עד יום התאונה לא עבד עם המשור: "כי הוא לא ביקש ממני. במהלך שבועיים האלה לא נאמר לי לחתוך באמצעות המשור. ביום שנאמר לי, הוא עמד לידי והשתמשתי במשור" (עמ' 10). התאונה ארעה כאשר "חתכתי עצמות בקר, העצם החליקה והיד נכנסה...שאלתי איך לעבוד עם המשור. הנתבע עמד לידי, המשור מהסוג שלו לא הכרתי ולא ראיתי מעולם, זה משור חדש. נאמר לי איך להפעיל את המשור ולחתוך. אחרי כמה עצמות שחתכתי, העצם ברחה מהתושבת של המשור, היד נכנסה במקום...לא קיבלתי שום הסבר, נאמר לי על איזה כפתור ללחוץ, לזה קוראים הסבר?!...סמכתי עליו שהוא נותן לי לעשות את הדבר הנכון ולא את הדבר הלא נכון. אני סמכתי עליו, אף בעל הבית לא ירצה שהעובד שלו יחתוך את האצבע שלו במשור, אותו דבר חשבתי לגבי הנתבע. אני ראיתי את הנתבע חותך עם המשור הזה" (עמ' 11). "לא היה מגן למשור....לא בכל קצביה משתמשים במשור. רציתי שיסבירו לי איך להחזיק את הנתח ושיהיה מגן במשור" (עמ' 12).

הנתבע ציין בתצהירו כי הוא ואחיו שלומי אביר הם בעלי האיטליז. "כשבועיים לפני התאונה נשוא תביעה זו קיבלנו, אחי ואני, את התובע לעבודה באטליז...הואיל ותקופת החגים עמדה בפתח, ומאחר ובתקופה זו עומס העבודה בחנות גדל, הצעתי לתובע לעבוד בחנות ככח עזר זמני. התובע אכן החל לעבוד בחנות במעמד של עובד לא מקצועי ותפקידו היה לסייע בשירות ללקוחות ובעיקר בהגשת הבשר המעובד והארוז זה מכבר, ללקוחות החנות. עם קבלתו של התובע לעבודה, אסרתי עליו באופן מפורש להפעיל מכשירים חשמליים בחנות כגון משור חשמלי או מטחנת בשר והסברתי לתובע כי האדם היחיד שמפעיל אותם הוא אחי שלומי וזאת משום שהוא היחיד הבקיא ומיומן בהפעלתם. אפילו אני, למרות היותי אחד מבעלי העסק, לא משתמש לעולם במשור החשמלי הואיל ורק אחי שלומי בקיא ומיומן בהפעלתו. ביום המקרה, התובע הגיע לעבודה כהרגלו במהלך השבועיים שקדמו לכך, ומבלי שאיש יבקש ממנו, ומבלי שאיש יהא מודע לכך, פשוט ניגש למשור החשמלי לחתוך חתיכת בשר. אני עצמי הייתי עסוק ולא שמתי לב שהתובע ניגש למשור החשמלי (עמדתי עם גבי למשור החשמלי). גם לא ראיתי את התובע ניגש למשור החשמלי, אך כאשר שמעתי את המשור מופעל הסתובבתי לכיוונו ואז ראיתי את התובע עומד בסמוך אליו והוא אוחז באצבעו המדממת...ברצוני להדגיש שוב, כי התובע לא היה עובד מקצועי, הוא לא התקבל לעבודה ככזה וכל תפקידו היה כח עזר בלבד. הנ"ל הוזהר מפורשות שלא לגעת או להפעיל מכשירים חשמליים כלשהם באטליז, כולל המשור שממנו נפגע".

בחקירתו ציין כי סיכם עם התובע "שיבוא לעבודה למשך שבוע וקצת, כמה שצריך, זמני, יעשה את העבודה שלו ויקבל שכר". באשר למכונה: "בד"כ אף אחד לא נוגע במכונה הזאת, אפילו אני שאני עצמאי ובעל עסק – לא נוגע במכונה. זה רק אחי שלומי... אסרתי עליו להפעיל את המשור, אני לא נותן לאף אחד להתעסק עם זה. אסרתי עליו לעבוד בכל מכשירים חשמליים". הוא הזהיר את התובע "באותו יום שהוא הגיע לעבוד" (עמ' 17). התובע החל לחתוך עצמות "על דעת עצמו...אני הזמנתי מבלדי והגיעו עצמות גדולות, הסחורה הייתה מיועדת להחזרה ושמתי את זה בצד כי זה לא משהו שאני עובד איתו. קיבלתי שיחת טלפון באותו רגע, הייתי עם הגב, התובע לקח ופתח את הקרטון, הפעיל את המשור בלי שאני אשים לב, בד"כ אנחנו לא חותכים עצמות במשור, זה בא מוכן. מדובר בסחורה שהגיעה בטעות...אף אחד לא ביקש, הוא פתח את הקרטון ועל דעת עצמו הוא עשה את כל זה...אני קיבלתי שיחת טלפון עם הגב אליו, באותו רגע ראיתי שהוא עם המשור...הוא פתח את העצמות מהאריזה והתחיל לחתוך את העצמות". הוא עצמו אינו משתמש במכונה: "אני נותן רק לשלומי. אני מפחד מהכלי הזה, זה כלי מסוכן". כאשר שלומי לא נמצא או חולה: "אני דוחה הזמנות אם הוא לא נמצא...או מפשיר וחותך בעדינות, אבל מעולם לא נוגע" (עמ' 18). הנתבע הופנה לתצהיר תשובות לשאלון עליו חתם, כאשר בתשובה לשאלה המתייחסת להנחיות באשר לשימוש במכונת חיתוך הבשר השיב: "למכונת חיתוך הבשר אף אחד לא מתקרב חוץ ממני ולכן כפי שהבהרתי אסרתי על התובע במפורש להתקרב למכונה". התובע נשאל על הסתירה בין התשובה האמורה ובין אמירתו בחקירה, כי רק אחיו עשה שימוש במכונה והשיב: "למכונת טחינה - שאני עובד. מכונת משור – זה אחי...אמרתי שאחי עובד על המכונה הזו. בהתחלה אכן אני הייתי עובד, עבדתי פה ושם בקטנה. אחי עובד על זה באופן רצוף, אף אחד לא ניגש למכונה. בדיעבד אנחנו לוקחים בשר טחון, מפשירים...תמיד היה פחד, כל הזמן" (עמ' 19). התאונה ארעה כך: "הוא בא לחתוך את העצם, שוב אני אומר שאני לא ראיתי, הייתי עם הגב אליו...הכל היה כהרף עין" (עמ' 19). הוא השיב כי דיווח לנתבעת 2 אודות הארוע, זאת למרות שבתצהיר התשובות לשאלון ענה כי לא דיווח. הוא נשאל אם הוסר מהמכונה המגן והשיב בשלילה. עוד נשאל אם בוצע שינוי כלשהו במכונה והשיב גם כן בשלילה (עמ' 20). "המגן היה על המשור כשהוא עבד עם המכונה. אחרי התאונה המגן התפרק, לא מדובר במכונה חדשה". הוא לא ציין זאת בתצהירו כי "אני לא יכול לבוא ולנחש מתי המכונה תתפרק...את התצהיר כתבתי לפני שהתפרק" (עמ' 21).

הוצגה לנתבע הקלטה של שיחה טלפונית בינו ובין התובע, אשר הוקלטה על ידי התובע. הנתבע אישר כי אכן מדובר בשיחה שנערכה עמו ואישר גם את תמלול ההקלטה שהוגש. בהקלטה נשמע התובע שואל את הנתבע מה עליו לרשום לגבי תיאור התאונה בדיווח למוסד לביטוח לאומי. הנתבע משיב: "תרשום שנחתכת בסכין". התובע שואל את הנתבע "זה לא עדיף לרשום את האמת שביטוח לאומי יכיר בזה?" והנתבע משיב לו – "מבחינתך אתה מכוסה בכל". התובע שואל "לא עדיף לרשום שעבדתי עם מכונת בשר וללא מגן כאילו? לא עדיף?" והנתבע משיב: "לא, לא, לא...מה פתאום, אסור...אתה מבין, למה חלילה אם הם יבואו לביקורת ולא יראו שם מגן, אז אני יהיה לי בעיות, אתה מבין?". בהמשך מבקש הנתבע שהות של יומיים עד שיגיש התובע הטפסים: "תן לי להוריד את המגן מלמעלה נרכיב אותו ואין לי בעיה...אבל רצוי שתגיד כאילו שנחתכת מסכין...פה בגלל שאין מגן על המכונה ונפצעת במשור וכל זה, שלא יבואו ממשרד העבודה והתעסוקה, יבקרו ויגידו לי הנה הוא נחתך בלי מגן ואז יכול להיות לי צרות צרורות...תשתדל עוד יום, עוד יומיים, אבל רצוי שתגיד מסכין, בינתיים אל תגיד כלום".

טענות הצדדים

התובע טוען בסיכומיו כי הנתבע התרשל בכך שהסיר המגן מהמכונה. הנתבע התחמק ממתן תשובה לטענות בדבר הסרת המגן. הנתבע הודה בכך שהסיר המגן בשיחה הטלפונית עם התובע אשר הוקלטה. הנתבע היה ער לסיכונים שבמכונה ובהסרת המגן והודה שמדובר בכלי מסוכן. התובע התבקש לחתוך את הבשר באמצעות המכונה. יש לדחות גרסת הנתבע כי אסר על התובע לעשות שימוש במכונה. גרסה זו אינה הגיונית. לא יעלה על הדעת שעובד יבצע עבודה עם מכונה מיוזמתו. הנתבע הפר חובותיו לקיים שיטת עבודה בטוחה ולהדריך התובע. הנתבעים נמנעו מלהביא ראיות: לא הוצג טופס ההודעה שמסר הנתבע לנתבעת 2 ולא הוצג דו"ח החקירה שנערך. אין לייחס לתובע אשם תורם כלשהו.

הנתבעים טוענים בסיכומיהם כי יש לקבל גרסת הנתבע, על פיה נאסר על התובע מפורשות להשתמש במכונה. התובע בצע את פעולת חיתוך הבשר באמצעות המכונה על דעת עצמו וללא ידיעת מעבידיו. התובע הודה כי במהלך השבועיים בהם עבד עובר לתאונה לא עשה שימוש במכונה. מכאן יש ללמוד, שחל עליו איסור לעשות כן. קיומו או העדרו של מגן אינו רלוונטי, כי נאסר על התובע לעשות שימוש במכונה. מעבר לכך, יש לקבל גרסת הנתבע, כי בעת שהתובע עבד על המכונה היה מותקן המגן ורק לאחר מכן התפרק. מהקלטת השיחה בין התובע והנתבע לא ניתן ללמוד על העדרו של מגן במועד התאונה. לא הוגשה חוות דעת מומחה לעניין המכונה וגם לא הוגשו תמונות של המכונה. יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 50%. התובע היה קצב מנוסה עוד לפני התאונה ואינו יכול לבוא בטענות, כאילו לא ידע לעבוד על המכונה. טענות בדבר העדר הדרכה או העדר מודעות לסכנה יכולות לבוא מצדו של עובד הדיוט, חסר ניסיון, אך לא מפי מי שמגדיר עצמו כקצב, בעל ניסיון וותק בעבודת קצבות. התובע לא ביקש לקבל הדרכה מפורטת, לא הביע כל תרעומת על כך שהוא מתבקש לעבוד על מכונה ללא מגן ולא עשה דבר.

דיון והכרעה

לאחר עיון בראיות ובטענות הצדדים, מסקנתי היא כי יש להטיל על הנתבע חבות בגין הארוע וכי, בנסיבות העניין, אין להטיל אשם תורם על התובע.

באשר לנסיבות הארוע – אין חולק כי התובע נפגע בידו מסכין המכונה, במהלך עבודתו, עת ניסה להפעילה ולבצע עבודתו אצל הנתבע. בין הצדדים מחלוקת בשני נושאים עובדתיים: האחד, האם נאמר לתובע מפורשות על ידי הנתבע לא להשתמש במכונה. השני, האם המגן שבמכונה הוסר ובעת התאונה היא לא הייתה מגודרת לבטח. בשניים אלו אני מעדיפה גרסת התובע על גרסת הנתבע כמהימנה וכמסתברת יותר. באשר למגן שהוסר – הנתבע, למעשה, בשיחת הטלפון בינו ובין התובע, אישר שהמגן הוסר, בעודו מבקש מהתובע לא לרשום את העובדות האמיתיות בדיווח למוסד לביטוח לאומי. התובע שואל את הנתבע "לא עדיף לרשום את האמת...שעבדתי עם מכונת בשר וללא מגן כאילו?", והנתבע משיב לו: "לא, לא, לא...מה פתאום, אסור". האזנה לשיחה זו מביאה למסקנה הברורה, כי במועד התאונה לא היה מגן במכונה וכי הנתבע ידע זאת. טענתו של הנתבע, בעדותו, כי המגן הוסר רק לאחר התאונה היא מתחמקת ואינה מתיישבת עם הדברים הנשמעים בשיחה המוקלטת. באשר לאיסור, כביכול, שנאמר לתובע, באשר לשימוש במכונה – גרסת הנתבע אינה הגיונית, אינה סבירה ואני דוחה אותה. ראשית, הנתבע ציין בתצהירו כי רק אחיו עשה שימוש במכונה בפרט, ובכל מכונה חשמלית בעסק בכלל. הוא ציין כי אף הוא עצמו פחד להשתמש במכונה. לעומת האמור בתצהירו, בתצהיר התשובות לשאלון ציין הנתבע תשובה הפוכה, כי רק הוא עצמו השתמש במכונה. כשנשאל על כך בחקירתו לא ידע ליישב את הסתירה. סתירה זו מעידה על חוסר מהימנותו של הנתבע ועל תשובותיו המגמתיות. המסקנה היא, כי הן הנתבע והן אחיו עשו שימוש במכונה וכי שימוש במכונה היה בגדר הפעילות הרגילה בעסק, מבלי שהיא יוחדה לעובד זה או אחר. שנית, לא הגיוני בעיני, שנאסר על התובע לעשות שימוש במכונה. סביר יותר כי התובע, בעל ניסיון בעבודה באטליזים, נשכר, כעובד מקצועי, לעבוד באטליז ולבצע את כל סוגי העבודות הנדרשות, במסגרת הפעילות השוטפת של העסק. שימוש במכונות החשמליות הוא חלק מעבודתו של עובד מקצועי באטליז. סביר בעיני, כי אם היה חל איסור כזה על התובע, הוא לא היה מתנדב לעשות שימוש במכונה, על דעת עצמו. שלישית, לא סביר בעיני גם שהנתבע, אשר שהה ליד התובע, לא שם ליבו לכך שהתובע פותח את קרטוני הבשר ומתחיל להשתמש במכונה. גרסתו בעניין זה אינה הגיונית.

ומעבר לכך. גם אם הייתה מתקבלת גרסת הנתבע, כי נאמר לתובע להימנע משימוש במכונה החשמלית, עדיין חלה עליו חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע למנוע פגיעת גוף מהמכונה. ההלכה הפסוקה מחמירה ומדקדקת מאד עם המעביד. חובות הזהירות המוטלות עליו הן חובות מוגברות. הנטייה היא להחמיר עם המעביד ולהקל עם העובד. "היסוד הרעיוני לקביעת הלכה זו הוא בכך, שהמעביד הינו זה המופקד על המפעל או על העבודה שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו ומתפקידו לדאוג שתנאי העבודה ושיטת העבודה יהיו בטוחים" (ע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון בע"מ נ' מרציאנו,פ"ד לו(2) 592 [1982] ). החובה היא חובה כללית וגורפת לנקוט כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שהעובדים יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים. חובת המעביד היא לספק סביבת עבודה בטוחה, להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה ובתהליך העבודה, להנהיג שיטות עבודה בטוחות ולפקח על ביצוען וראה ע"א 663/88 שיריזיאן יהודה נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז(3) 225 [1993]; ע"א 707/79 וינר את טיקו נ' אמסלם, פ"ד לה(2) 209 [1980]; ע"א 5425/97 עיריית קרית מוצקין נ' דביר, פ"ד נג(3) 172 [1999]; ע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל ,פ"ד מז(3) 345 [1993]; ע"א 1815/09 סופריור כבלים בע"מ נ' אלבז, 27.12.10. המעביד חייב להנחיל לעובדים נהלי עבודה ברורים לבטיחות והוא אינו רשאי להניח כי העובדים ינקטו מיוזמתם אמצעים למניעת תאונות: "מעביד חייב לצפות גם מעשה רשלני של העובד, אפילו כשהוא בא בניגוד לחובות מפורשות ואף כשהעובד מודע לסכנה שבמעשהו" (ע"א 688/79 יזבק נ' קובטי, פ"ד לו(1) 785 [1982]). המעביד חייב להגן על העובד גם מפני רשלנותו הוא וגם מפני טעויותיו (ע"א 453/72 ג'רבי נ' רשות הגנים הלאומיים, פ"ד כח(1) 197 [1973]; ע"א 477/85 בוארון נ' עיריית נתניה, פ"ד מב(1) 415 [1988]; ע"א 741/83 גוריון נ' גבריאל, פ"ד לט(4) 266 [1985]). המעביד נדרש לקחת בחשבון שהעובד עשוי לשגות ולכן עליו לצור סביבת עבודה שתגן עליו ותקשה עליו לשגות: "ידוע הוא, ועל המעביד לקחת זאת בחשבון, שעובד עלול להיות בלתי זהיר במהלך ובלהט העבודה, אף אם הוזהר בפני סיכונים" (ע"א 662/89 מדינת ישראל נ' קרבון, פ"ד מה (2) 593 [1991]). "בלהט העבודה עלול עובד להיכשל באי מתן תשומת לב מלאה לכל הסכנות שמסביב. לא אחת עובדים נחפזים ומבצעים קיצורי דרך, להספיק ולהשלים את עבודתם במהירות, בין אם לפי דרישת המעביד ובין אם מיוזמתם. מטרתם היא טובת המעביד והעבודה, מבלי להידרש יתר על המידה לביטחונם האישי. דווקא אצל עובד טוב ומסור קיים הרצון לעשות מלאכתו היטב ולהשביע את רצון המעביד, הכל - תוך נטילת סיכונים על עצמו, מבלי לשקלם ביישוב הדעת" (ת"א (י-ם) 1519/96 בן - ישי נ' לוי, 19.2.01). באשר למכונות חשמליות, הרי שחובה על המעביד לדאוג לגידור מספק של כל חלק מסוכן במכונה, תוצאה הנלמדת גם מסעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל – 1970 (להלן: "פקודת הבטיחות בעבודה"). נקבע כי על הגידור למנוע כל מגע גופני של העובד עם החלק המסוכן במכונה, וכי חובת הגידור היא חובה מוחלטת, אשר לא נועדה להגן רק על העובד הזהיר אלא אף על הבלתי זהיר (ע"א 240/87 קריכלי נ' א.פ.ל בע"מ, פ"ד מג(3) 507 [1989]; ע"א 1815/09 הנ"ל).

בענייננו – מכלל הנסיבות עולה, כי הנתבע לא קיים את חובות הזהירות המוטלות עליו כלפי התובע. על הנתבע היה לצפות הסיכונים הכרוכים בהפעלת מכונת החיתוך, בה המגן הוסר, ולנקוט אמצעי זהירות כנגד התממשות הסיכון של פגיעת ידו של התובע מסכין המכונה, במיוחד כאשר הנתבע עצמו הודה, שהיה מודע לכך שמדובר במכונה מסוכנת ו"תמיד היה פחד" מהמכונה. על הנתבע היה לדאוג לגידור לבטח של המכונה. זאת לא נעשה. המגן שהיה במכונה הוסר. העדר הגידור לבטח מהווה גם הפרת חובת הנתבע על פי סעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה והפרת חובה חקוקה מצדו. הסרת המגן מהמכונה הפכה אותה למסוכנת עוד יותר, מה שהגביר את חובות הזהירות שהיו על הנתבע. ככל שהנתבע רצה למנוע מהתובע להשתמש במכונה היה עליו להדריכו באופן מפורש ואף לשים שילוט אזהרה בולט על המכונה, כי מדובר במכונה שחל איסור להשתמש בה וכי המגן שהיה בה הוסר. על הנתבע היה לצפות כי התובע יעשה שימוש במכונה במסגרת עבודתו. היה על הנתבע להדריך התובע באופן מפורש לגבי הסיכונים באותה מכונה. היה על הנתבע להשגיח כי לא ייעשה כל שימוש במכונה כאשר היא אינה מגודרת לבטח. זאת לא נעשה. העובדה שהתובע עבד כקצב גם עובר לעבודתו אצל הנתבע אינה מפחיתה מאחריות הנתבע. התובע אך החל עבודתו אצל הנתבע, הוא לא הכיר את המכונה ואת הסיכונים המיוחדים הטמונים בה וכלל לא ידע שהמגן, אשר אמור היה להיות בה, הוסר. הנתבע, אם כן, התרשל כלפי התובע ואף הפר חובות חקוקות אותן חב כלפי התובע. אם היה נוקט אמצעי זהירות סבירים – ניתן היה למנוע התאונה. בגין התרשלותו והפרת החובות החקוקות הנתבע חב בנזקי התובע עקב הארוע.

הנתבע טוען כי אף אם הוא נמצא אחראי בנזיקין כלפי התובע, הרי שאינו צריך לפצותו על מלוא נזקיו, שכן אשמו והתנהגותו של התובע היו בשיעור גבוה. בעניין ייחוס אשם תורם לעובד קובעת ההלכה הפסוקה כי: "נקודת המוצא לעניין זה הינה כי לא בנקל יימצא עובד אחראי ברשלנות תורמת לתאונה שאירעה תוך ביצוע עבודתו... ההצדקה המרכזית לכלל האמור הינה כי ברגיל המעביד הוא בעל האמצעים למנוע, או למזער, את הסיכון הכרוך בעבודה, תוך שמירה על תנאי עבודה בטיחותיים ומתן הדרכה הולמת לעובד. לעומתו, העובד פועל במסגרת הגבולות שהתווה לו מעבידו, ויכולתו לחרוג מהם מוגבלת. נוכח זאת, ראוי להטיל אחריות בגין רשלנות תורמת על עובד, רק אם הוא נטל סיכון בלתי מחושב וממשי, כתוצאה מהחלטתו החופשית, ואותו סיכון הוא זה אשר גרם לנזק ...ודוק, עלינו לבחון כל מקרה ונסיבותיו. מקום שנמצא שהעובד סטה באופן ממשי מרמת הזהירות הנדרשת, כך שחטא ברשלנות של ממש, כי אז תוטל עליו אחריות בגין רשלנות תורמת" (ע"א 7895/08 קלינה נ' יאסין, 31.8.11 וכן ראה: ע"א 655/80 הנ"ל; ע"א 663/80 הנ"ל; ע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ פ"ד נט(3) 66, 81 (2004); ע"א 5435/07 אבו ליל נ' א.ע. מהנדסים בע"מ, 10.3.2009; ע"א 1815/09 הנ"ל). עוד נפסק, כי העובדה שמעביד נמצא מפר חובה חקוקה מוסיפה משקל משלה לנטיית בית המשפט להחמיר עמו, ובמקרה כזה רק במקרים נדירים תיוחס רשלנות תורמת לעובד. נקבע כי העובד פועל בתוך הגבולות שמציב המעביד לפעולתו, דרגות החופש של העובד הן מצומצמות וההנחה היא כי סיטואציה מסוכנת שגרמה לפגיעתו נוצרה על ידי המעביד ללא תרומה אוטונומית של העובד. ככל שהעובד פועל בתחומי הסיכון שיצר המעביד עקב הפרת החובה החקוקה אין לייחס לעובד אשם תורם וראה: ע"א 435/85 מחמור בע"מ נ' אטדגי, פ"ד מא(4) 524 [1987].

איני סבורה כי המקרה שבפנינו נכלל בגדר המקרים החריגים, המצדיקים הטלת אשם תורם על עובד, במיוחד כאשר המעביד הפר את חובתו החקוקה לגדר לבטח המכונה, עמה עבד העובד. התובע ראה אל מול עיניו אך ורק את טובת מעבידו ופעל כדי לבצע עבודתו לשביעות רצון מעבידו, מבלי שהיה מודע לסיכונים אשר היו טמונים במכונה. בנסיבות אלו, אין להטיל על התובע אשם תורם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ