אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זכאות עובד לבקש לבטל פסק בורר שדן בפיטוריו אשר ניתן במסגרת הליך קיבוצי

זכאות עובד לבקש לבטל פסק בורר שדן בפיטוריו אשר ניתן במסגרת הליך קיבוצי

תאריך פרסום : 14/01/2007 | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
1173-00
10/01/2007
בפני השופט:
1. סגנית הנשיא אלישבע ברק
2. השופט עמירם רבינוביץ
3. השופטת נילי ארד


- נגד -
התובע:
יעקב סגל
הנתבע:
אסם תעשיות מזון בע"מ
עו"ד ליעד ליטל
פסק-דין

 

פ ס ק   ד י ן

סגנית הנשיא אלישבע ברק

בין צדדים להסכם קיבוצי מיוחד מתקיים הליך של בוררות בעניין פיטוריו של המערער על פי הסכם בוררות שבהסכם הקיבוצי. האם יש למערער מעמד בבית הדין בתביעה לביטול פסק הבוררות. הצדדים להסכם הקיבוצי המיוחד הם ארגון העובדים היציג והמשיבה, המעבידה. האם ישמע קולו של המערער בבית הדין?

בית הדין האזורי סבר שאין למערער מעמד במקרה מעין זה. בית הדין האזורי מפי השופטת חגית שגיא ונציגי הציבור מר אברהם קובי ומר דניאל יומטוב (בש"א 141523/98) נעתר על כן לבקשתה של המשיבה, היא מעבידתו של המערער, ומחק את תביעתו של המערער על  הסף.

העובדות הצריכות לענייננו

המערער עבד במפעל לחמנו בע"מ שהינו חלק מקונצרן המשיבה כמנהל עבודה מחודש דצמבר 1991 עד סוף שנת 1997. בסוף שנת 1997 נסגר המפעל. ביום 20.7.1997 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הנהלת מפעל לחמנו בע"מ, הנהלת חברת אסם השקעות בע"מ ומועצת פועלי ת"א. בהסכם זה נקבע כי העובדים הקבועים שעבדו ב"לחמנו" ביום 1.1.1997 ימשיכו להיות מועסקים במפעליה השונים של "אסם" והובטחו זכויותיהם. בין המערער להנהלת המפעל נתגלעו חילוקי דעות בדבר המשך העסקתו של המערער לאחר סגירת המפעל. בהסכם הקיבוצי מיום 1.1.1997 נקבע כי תוקם ועדת מעקב. תפקידה, על פי ההגדרה, הוא ישום ופירוש ההסכם. כן הוסכם כי במקרה של חילוקי דעות בין חברי ועדת המעקב תוקם ועדה פריטטית שתדון בחילוקי דעות אלו ובמידה והועדה הפריטטית לא תגיע לידי הסכמה יועבר הסכסוך לבורר - הממונה על יחסי העבודה באזור ת"א. תפקיד הבורר יהא להכריע בחילוקי דעות אשר הועדה הפריטטית לא הגיעה בהם להסכמה.

בשל חילוקי דעות בעניינו של המערער בועדה הפריטטית הועבר הסכסוך כמוסכם בהסכם הקיבוצי, לידי עו"ד רנה גרוס, הממונה האזורית על יחסי עבודה באזור תל אביב והמרכז, כאמור בסעיף הבוררות בהסכם. בבוררות נטלו חלק נציגי הצדדים להסכם הקיבוצי. המערער נכח בדיונים ואף השמיע את טענותיו. ביום 7.7.1998 ניתן פסק דינה של הבוררת ובו נקבע כי קשרי העבודה בין "אסם" למערער יפסקו החל מיום 30.6.1998, וכי המערער יהיה זכאי למשכורת חודש יוני ולשני חודשי הסתגלות החל מיום 1.7.1998.

על פסק בוררות זה הגיש המערער תובענה בה ביקש מבית הדין האזורי לבטל את פסק הבוררות. המשיבה בהליך זה הגישה בקשה למחיקת התובענה על הסף. בית הדין האזורי נעתר, כאמור, לבקשה זו. בית הדין קבע כי המערער אינו "בעל דין" כאמור בסעיף 24 לחוק הבוררות, ה'תשכ"ח - 1968, ועל כן אין לו זכות להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות. על כך הערעור שבפנינו.

האם יש מקום לדון במקרה זה בתביעתו האישית של המערער לביטול פסק הבורר

סעיף 24 לחוק הבוררות, שכותרתו היא - ביטול פסק בוררות קובע כי

בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין (בחוק זה - בקשת-ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה: .......

בית הדין האזורי נימק את סילוקה של תביעת המערער על הסף, בכך שהמערער לא היה צד לבוררות. הצדדים להסכם הבוררות הם הצדדים להסכם הקיבוצי, היינו, הארגון היציג והמעבידה. על כן ככלל לא יהא לעובד בודד מעמד בתביעה לביטול פסק הבורר. נשאלת השאלה אם במקרה ספציפי זה יש לחרוג מהכלל. נבחן את השיקולים השונים. נבחן קודם לכל את ההלכה שיצאה מידי בית המשפט העליון ואשר אומצה על ידי בית הדין לעבודה בשאלת זכות העמידה בפני ערכאה שיפוטית.

נבחן את השאלה אם ניתן במקרים המתאימים לתת מעמד לעובד בודד כאשר הבוררות היא בין השותפים ביחסים הקיבוציים. נעמוד על השיקולים שעל ביתהדין לשקול ונבחן מהו האיזון הנאות.

למי ינתן מעמד בדין ( standing ) בבית הדין

שאלת מעמד בדין נדון רבות ופותח בבית המשפט הגבוה לצדק ובבית הדין לעבודה. בתחילת דרכו הקפיד בית המשפט העליון שרק מי שיש לו ריב ישיר - lis - יוכל להתדיין בבית המשפט. וכך כתב השופט ויתקון (ע"א 458/69 ישראל בקר נגד  שר הביטחון, פ"ד כ"ח(1), 238, 246):

אין לך הליך שיפוטי אלא מקום שקיים 'ריב' (Lis). צריך שיבוא פלוני ויתבע את זכותו או עלבונו. מה משתנה הדיון בבית המשפט מהדיון בפני הרשות המחוקקת או הרשות המבצעת. באין נרגן ישקוט מדין, ואילו די היה בנרגן שאינו אלא דוברו השופט של הציבור בכללותו , היה הדיון לפני הרשות השופטת עלול למשמש את התחומים ולהתפרש בהפרת העיקרון של הפרדת רשויות.

גישה זו גורסת כי רק מי שיש לו זכות במובן הצר של טבלת הופלד רשאי לפנות לבית משפט. עם הזמן גברה התחושה שישנם מקרים בם יש לתת מעמד בדין גם למי שאין לו ריב ישיר. מספר נימוקים נקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, ובעקבותיו בבית הדין לעבודה, באשר למתן מעמד בדין גם למי שאין לו ריב ישיר. בבית הדין לעבודה זוהי חריגה ממילות החוק הברורות. חוק בית הדין לעבודה, ה'תשכ"ט-1969 קבע את גדר סמכותו. זו נתונה לו בסכסוכים בין עובד למעביד וחליפיהם או בין ארגון עובדים למעביד או ארגון מעבידים. כך קובע סעיף 24 לחוק:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ