אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זכאות מנהל מקרקעי ישראל לגבות דמי היתר בגין תוספות בנייה שאושרו

זכאות מנהל מקרקעי ישראל לגבות דמי היתר בגין תוספות בנייה שאושרו

תאריך פרסום : 27/06/2006 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
257-05
26/06/2006
בפני השופט:
ד"ר עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
1. אס.ג'י.אס חברה לבנין בע"מ
2. פי.אר (אריה פרשקובסקי נדל"ן) בע"מ
3. אלקטרה נדל"ן נכסים בע"מ

עו"ד י. זהבי ד. רותם
הנתבע:
מינהל מקרקעי ישראל - תל אביב
עו"ד ח. מי-רז פמת"א
פסק-דין

א.         רקע עובדתי

1.         המבקשות הן חברות העוסקות ביזמות מקרקעין ובבניה. הן רכשו ביום 8.9.04 מחברת קריאו איי.אל. בע"מ (להלן: " קריאו") את כל זכויותיה והתחייבויותיה על-פי חוזה פיתוח עם המשיב (להלן: " המינהל"), שנחתם ביום 7.10.03 (להלן: " חוזה הפיתוח" - נספח א' לבקשה), בנוגע למגרש בפתח-תקווה הנמצא בגוש 6364, חלק מחלקות 20, 23, 24 ו- 27 (להלן: " המגרש"). קריאו רכשה את המגרש בהתאם למכרז שפרסם המינהל (להלן: " המכרז"), ועל-פי תנאים שנקבעו בנספח א' למכרז (צורף כנספח ה' לתשובת המינהל). המינהל אישר את הסכמתו להעברת הזכויות מקריאו למבקשות (נספח ב' לבקשה).

2.         כאשר פנו המבקשות אל המינהל בבקשה למתן הסכמה להוצאת היתר בניה על המגרש, שבמסגרתו נתבקשו תוספות שונות הכוללות הגדלת שטח הבניה, מספר הקומות והגדלת תכסית קומת הקרקע - דרש המינהל מהמבקשות דמי היתר בגין כל התוספות שהן מעבר לקיבולת הבניה הנקובה בחוזה הפיתוח (נספח ג' לבקשה). המבקשות הודיעו למינהל כי אין יסוד לדרישתו זו, והמינהל דחה את טענות המבקשות (ההתכתבות צורפה כנספח ד').

3.         היתר הבניה שהמבקשות מעוניינות לבנות לפיו ניתן על-ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח-תקוה (נספח ח'1 לתגובת המינהל). ממסמך זה, ומחוות דעתה של השמאית דליה אביב, שצורפה לתגובת המינהל כנספח ז', עולה כי היתר הבניה יאפשר למבקשות תוספות בניה (המינהל מכנה זאת "חריגות") משמעותיות ביותר לעומת שטחי הבניה המותרים על-פי חוזה הפיתוח. החריגה בשטח העיקרי היא של 4,986 מ"ר; החריגה בשטחי השירות היא של 6,701 מ"ר; גובה הבנין יהיה 32 מ' לעומת 18 מ'; תכסית קומת הקרקע, כולל שטחי שירות, תהיה 62.78% במקום 40%; והבנין יכלול שש קומות במקום ארבע. לפי השומה של הגב' אביב, דרש המינהל מהמבקשות סך של כ- 5 מיליון ש"ח כדמי היתר בגין הוצאת היתר הבניה.

4.         לנוכח המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים בנוגע לפרשנות חוזה הפיתוח, הגישו המבקשות תובענה על דרך של המרצת פתיחה, בה עתרו למתן סעד הצהרתי לפיו המינהל איננו רשאי לדרוש מהן דמי היתר ו/או דמי הסכמה ו/או כל תשלום אחר, בגין התוספות ו/או ההקלות המבוקשות על ידן בהיתר הבניה. לחלופין, טוענות המבקשות כי המינהל זכאי אך ורק לדמי היתר בגין תוספת קומה אחת למבנה שיוקם על המגרש. המרצת הפתיחה נתמכת בתצהירו של מר אהוד סמסונוב, מנהל המבקשת 1.

המבקשות מסתמכות, בין היתר, על העובדה שבחוזה הפיתוח שבין המינהל לקריאו היה קיים סעיף שנמחק בעט (ליד המחיקות מופיעות חתימות הצדדים). הסעיף שנמחק בהסכם הסופי קבע כדלקמן:

"ידוע ליזם כי 'התמורה' כהגדרתה בחוזה זה מהווה תשלום בגין שטח מבונה עיקרי בסך 10,111.0 מ"ר כמפורט לעיל, וכי תמורת אישור המינהל להגדלת קיבולת הבניה, בין בדרך של הקלה ובין בדרך של שינוי תוכנית מפורטת ובין בכל דרך אחרת זכאי המינהל, בין היתר, לתמורה נוספת בשיעור כפי שיקבע המינהל מעת לעת".

5.         המינהל טוען בכתב התשובה שהגיש, הנתמך בתצהירה של גב' גילה כהן, מנהלת מחלקת עיסקאות במינהל מחוז מרכז, כי הוא זכאי לגבות דמי היתר מן המבקשות בגין ההקלות ו/או התוספות המבוקשות על ידן במסגרת היתר הבניה, וזאת על-פי הסכם הפיתוח. המינהל מסתמך בטיעוניו בעיקר על האמור בסעיף 4 לתנאים המיוחדים בחוזה הפיתוח, אשר קובע כדלקמן:

            " על-פי הוראות התוכנית רשאית הועדה המקומית לאשר לצורך הרחבת מפעל יחיד במגרש קומה נוספת הכל בהתאם להוראות תקנון.

            ידוע ליזם כי אם יבקש לממש תוספת כאמור יחויב בתשלום בהתאם לנוהלי המינהל".

למען השלמת התמונה יש לצטט גם את האמור במבוא לחוזה, לאמור:

            " והואיל והמינהל מוכן להעמיד את המגרש לרשותו של היוזם לתקופת הפיתוח בלבד וזאת רק לשם בניית המבנים למטרת ההקצאה על-פי היעוד ושעור הניצול, הכל כמוגדר לעיל, והיוזם מסכים לקבל את המגרש לרשותו בתנאים האמורים;"

המונח " שעור הניצול" מוגדר במבוא להסכם:

" קיבולת בניה המותרת על-פי התוכנית הנ"ל, דהיינו __ אחוזים ב ___ קומות... והמסתכמים ב- 10111.0 מ"ר מבונים שטח עיקרי".

6.         הצדדים הסכימו כי המחלוקת ביניהם היא משפטית בלבד, וכי אין צורך בשמיעת עדים או בחקירת המצהירים. לפיכך, הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

ב.         טענות הצדדים

7.         המבקשות טוענות בבקשה ובסיכומיהן את הטענות הבאות:

א.         המקור האפשרי היחידי לחיוב בדמי היתר עשוי לנבוע מחוזה הפיתוח, ולא מכל מקור אחר, כפי שנקבע בע"א 6518/98 הוד אביב נ' המינהל, פ"ד נה(4) 28. לכן, יש לבחון האם חוזה הפיתוח במקרה דנא מסמיך את המינהל לגבות דמי היתר, וזאת על פי אומד דעתם של הצדדים להסכם.

ב.         מחיקת ההוראה שנכללה בטיוטת החוזה בדבר חובת היזם לשלם תמורה עבור הגדלת קיבולת הבניה, מובילה למסקנה כי הצדדים התכוונו לשלול מהמינהל זכות לדרוש דמי היתר בגין תוספת בניה כלשהי. מחיקת ההוראה נעשתה במתכוון, משום שהיא לא הופיעה במסמכי המכרז.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ