אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זכאות בנק שהינו נושה מובטח לכספים ששילם צד ג' לזוכה מכוח פסק דין

זכאות בנק שהינו נושה מובטח לכספים ששילם צד ג' לזוכה מכוח פסק דין

תאריך פרסום : 03/06/2007 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
3063-07
31/05/2007
בפני השופט:
אהרן פרקש

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
עו"ד אסף ניב
הנתבע:
א. מ. אסף נכסים בע"מ
עו"ד סימה וייס ואיתם לוטן
פסק-דין

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להורות כי כספים שתיגבה המשיבה (הזוכה) מן החייב בתיק ההוצאה לפועל, ישולמו למבקש מכוח נשייתו המובטחת בכספים אלו.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1.         המשיבה נטלה הלוואה מהמבקש, ולהבטחת החזר ההלוואה שעבדה לטובת המבקש את מלוא זכויותיה במקרקעין שבבעלותה (להלן: "המקרקעין"). השעבוד נרשם כדין בלשכת רישום המקרקעין.

2.         המשיבה לא עמדה בהחזרי ההלוואה והצדדים הגיעו להסדר בדבר פירעון החוב. במקביל נודע למבקש, כי המשיבה הגישה נגד החייב תובענה בגין אי תשלום דמי שכירות המגיעים לה ממנו בגין השכרת המקרקעין, זכתה בפסק דין נגדו, והגישה את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

3.         כיוון שעל פי נספח התנאים המיוחדים של הסכם המשכנתא חל השעבוד גם על פירות המקרקעין, לרבות דמי שכירות המתקבלים בגין שכירת המקרקעין, פנה המבקש ללשכת ההוצאה לפועל וביקש להורות, כי "כל סכום שתגבה הזוכה (המשיבה - א.פ.) , בתיק זה, ישולם בראש ובראשונה לבנק מזרחי טפחות בע"מ (המבקש - א.פ.) , וזאת לשם כיסוי חובה המובטח של הזוכה כלפיו".

4.         ראש ההוצאה לפועל דחה את הבקשה, בקובעו כדלקמן: "ראש ההוצאה לפועל אינו מעניק סעדים הצהרתיים. ככל שאין הסכמה בין הצדדים, פתוחה לפני המבקשת הדרך לנקוט בהליכים המתאימים למימוש השיעבוד הנטען".

על החלטה זו בקשת רשות הערעור שלפניי.

עיקר טענות הצדדים

5.         שתי טענות עיקריות העלה המבקש כלפי החלטתו של ראש ההוצאה לפועל: הטענה הראשונה היא, כי אין המדובר בבקשה לסעד הצהרתי אלא בבקשה למתן סעד אופרטיבי, שהינו במסגרת סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל, בהתאם לסעיף 76(ג) לחוק ההוצאה לפועל, ה'תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") ותקנה 116 לתקנות ההוצאה לפועל, ה'תש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל").

הטענה השניה של המבקש היא, כי אין הצדקה לחייבו לפעול למימוש השעבוד, כפי שקבע ראש ההוצאה לפועל בסיפא להחלטתו, ובעניין זה הפנה לסעיפים 9(ב) ו-20 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק המשכון"). לחלופין טען המבקש, כי לכל הפחות היה על ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב  הכספים שייגבו בתיק ההוצאה לפועל.

6.         המשיבה תומכת בהחלטת ראש ההוצאה לפועל ומשיבה לבקשה בשלושה מישורים:

במישור החוזי - טוענת המשיבה, כי בינה לבין המבקש נערך הסכם לפירעון החוב ביום 16.11.06, בו נקבע כי מועד פירעון חובה של המשיבה למבקש יהא ביום 16.1.08 בלבד. על יסוד האמור, וכיוון שטרם הגיע המועד לפירעון החוב, לא זכאי המבקש לנקוט בהליכים לגביית החוב. כן נטען, כי בהסכם האמור לא נאמר דבר לעניין הכספים שייגבו במסגרת תיק ההוצאה לפועל משום שהיה ברור לצדדים כי המבקש אינו זכאי לקבלת כספים אלו;

במישור המהותי - תומכת המשיבה בהחלטת ראש ההוצאה לפועל, כי היה על המבקש לפועל למימוש השעבוד, שכן לטענתה, התגבשות השעבוד אינה אוטומטית. מכל מקום, נטען, כי גם לאחר מימוש השעבוד, לא יהא זכאי המבקש לקבל את הכספים שייגבו שכן טרם הגיע מועד פירעון החוב, כמפורט לעיל.

במישור הפרוצדוראלי - נטען, כי הסעד המבוקש אינו בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל, ועל המבקש להתכבד ולהגיש תביעה למתן סעד הצהרתי לבית המשפט המוסמך.

7.         בתגובה לתשובת המשיבה, טען המבקש, כי ההסכם שנערך בינו לבין המשיבה קובע באופן מפורש, בסעיף 10 שבו, כי אין באמור בהסכם כדי לגרוע או למעט מכל זכות שיש למבקש כלפי המשיבה על פי ההסכם, או על פי הסכמים אחרים, ומכאן שאין סתירה בין העובדה כי מועד הפירעון שנקבע בו נדחה, לבין בקשתו של המבקש לקבלת פירות המקרקעין על חשבון חובה של המשיבה. עוד נטען, כי העובדה שהמבקש לא נקט בהליכים למימוש השעבוד אינה מהווה ויתור על הבטוחה שבידו, ואין לתת במצב זה עדיפות למי שהוא נושה במצב נחות יותר. בעניין זה הפנה ב"כ המבקש לפסק דינו של כב' השופט י' שנלר בה"פ (שלום - פתח תקוה) 15096/97 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' סגלוביץ', תק-של 99(1) 190 (1999), להלן: "עניין סגלוביץ").

8.         בדיון שנערך היום הוסיפה ב"כ המשיבה, כי לשיטתה יש לפרש את הוראת תקנה 116 לתקנות ההוצאה לפועל בצמצום, כך שהמונח "נושה" המופיע בה יפורש כנושה של אותו חייב ולא ככל נושה מובטח אחר. היינו, כיוון שהמבקש אינו נושה של החייב, כי אם נושה שלה עצמה, אין לו, לטענתה, זכות להיפרע מהכספים שייגבו על ידה במסגרת תיק ההוצאה לפועל. זאת מבקשת היא ללמוד מסעיף 76 לחוק ומפסק הדין בעניין סגלוביץ, בו, לטענתה, דובר על תחרות בין נושים של אותו חייב.

            ב"כ המבקש השיב לכך, כי המדובר בשעבוד החל על המקרקעין, לגביהם ניתן פסק הדין המזכה את המשיבה בדמי שכירות ואשר הוגש לביצוע בתיק ההוצאה לפועל, ולפיכך אין נפקא מינה לזהותו של החייב.

דיון

9.         לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ועל יסוד תקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. הנני סבור כי החלטת ראש ההוצאה לפועל שגויה וכי דין הערעור להתקבל. אנמק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ