אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זיכוי מעבירת גרימת מוות ברשלנות נוכחה הגנה מן הצדק

זיכוי מעבירת גרימת מוות ברשלנות נוכחה הגנה מן הצדק

תאריך פרסום : 13/01/2010 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום אשדוד
1050-09
21/12/2009
בפני השופט:
ר. לביא

- נגד -
התובע:
פרקליטות מחוז דרום- שלוחת אשקלון
עו"ד חן עסיס לביא
הנתבע:
1. חב' י.ב. ניר בנייה והשקעות בע"מ
2. גדמילוב גדמיל

עו"ד אדי אבינועם
עו"ד שרית זמיר
החלטה

בפני טענה מקדמית על פי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נ"מ] התשמ"ב-1982 להורות על ביטול כתב האישום  בטענה שאופן הגשת כתב האישום  וניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. אציין כבר עתה כי אני נעתרת לבקשה זו מהנימוקים שיפורטו.

משמעותה של טענה מקדמית זו היא שלבית המשפט שיקול דעת להפסיק ההליכים, כשאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן, או משיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות, ולצורך מניעת עיוות דין.

בע"פ 2910/94  ארנסט יפת נ' מדינת ישראל (פ"ד נ(2), 221 ,עמ' 348-349), (להלן :"הלכת יפת") כב' השו' ד. לוין מציין כי:

" המכנה המשותף למקרים שונים בהם הופעלה הדוקטרינה, מקורו בהנחה כי בנסיבות עניין זה או אחר, יהיה זה בלתי אפשרי להעניק לנאשם את זכותו הבסיסית המגיעה לו למשפט הוגן. על בית המשפט לשאול עצמו ראשית את השאלה הבאה: "האם בנסיבות העניין יזכה הנאשם למשפט הוגן?" והיה ואין כל אפשרות להעניק לנאשם משפט הוגן, תהא הסיבה אשר תהא, יעכב בית המשפט את ההליכים כנגדו."

טענת הגנה זו, נכנסה לספר החוקים לפני זמן לא רב כתוספת לטענות המקדמיות שבסעיף 149  לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

בקליטת טענה זו בספר החוקים למעשה עוגנה טענת ההגנה מן הצדק אשר אומצה עד כה בשיטת המשפט בישראל בדרך של הלכה פסוקה בהלכת יפת.

ההלכה שנקבעה בע"פ 4855/02 מ"י נ' איתמר בורוביץ, תק-על 2005(1) 4756 (להלן: " הלכת בורוביץ"), מפתחת ומרחיבה את ההלכה שהייתה קיימת עד אז  - ב הלכת יפת שם בית המשפט העליון קבע שלושה שלבים לבחינת טענת " ההגנה מן הצדק":

בשלב הראשון, על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שנתקבלו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני, על בית- המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. בשלב זה, נדרש בית המשפט לאזן בין האינטרסים השונים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי, תוך שהוא נותן דעתו על נסיבותיו הקונקרטיות של ההליך שבפניו. בשלב השלישי, מששוכנע בית-המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושות הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומדתיים יותר מביטולו של כתב האישום, כמו למשל מתן משקל לטובתו בקביעת עונשו, אם יורשע (רע"פ 1498/07 יוחאי הרשברג נגד מדינת ישראל, תק-על 200(1) 3737).

בע"פ 5672/05 טגר בע"מ נ' מ"י, תק-על 2007(4) 395, התייחס בית המשפט, בין השאר, לטענת הגנה מן הצדק לאחר התיקון בחוק. וכך קבעה כב' השופטת ברלינר:

"עם כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, הפכה ההגנה מן הצדק מדוקטרינה הלכתית לדוקטרינה המוכרת ומעוגנת בספר החוקים. מהלך זה מעורר את השאלה כיצד משפיע התיקון לחוק על היקפה ואופיה של ההגנה מן הצדק, כפי שזו עוצבה בפסיקה עד כה. לעניין פרשנותו של המבחן שנקבע בתיקון לחוק, נכונו לנו, ללא ספק, עוד עלילות רבות והדעת נותנת כי הפסיקה תאמר את דברה. עיגונה של ההגנה מן הצדק בחוק מפורש והעדפת מבחן ה"סתירה המהותית" על פני מבחנים מצמצמים יותר, אפשר ויסמנו נכונות להרחיב במידת מה את תחומה של ההגנה. עם זאת, נראה כי המחוקק לא התכוון להביא לשינוי דרמטי באופיה של ההגנה. מבין ההצעות השונות שעמדו בפני הועדה כמפורט לעיל, מבחן "הסתירה המהותית" שאומץ בסופו של דבר בתיקון לחוק הוא הקרוב ביותר באופיו למבחן "הפגיעה הממשית" שנקבע בהלכת בורוביץ. לא פגיעה חמורה, ואף לא קיצונית, אלא פגיעה מהותית שהולמת כאמור את "הרף המרוכך" שבהלכת בורוביץ. לפיכך, ספק אם יש בכניסתו של התיקון לחוק משום מהפכה בהשוואה למצב הקיים מאז הלכת בורוביץ. הגנה מן הצדק, כך נראה, הייתה ונותרה טענה שיש לקבלה במקרים חריגים בלבד. עם זאת, אין בדעתי לקבוע מסמרות בשאלה האם הביא עימו התיקון לחוק שינוי בנקודת האיזון, שכן, כפי שנראה, אין הדבר נצרך לענייננו. אבקש להותיר שאלה זו לעת מצוא, אשר אני מניחה שאינה רחוקה. באשר לשלבי הבחינה בהם יש להעביר את טענת ההגנה מן הצדק, נראה שאין סיבה לשנות מהמבחן התלת שלבי שנקבע בפרשת בורוביץ".

טענת השיהוי:

טענת ההגנה מן הצדק בנסיבות של שיהוי בהגשת כתב אישום התקבלה בפסיקה הישראלית במספר מקרים, כאשר השיקול המנחה שעמד בבסיס קבלת הטענה היה הצורך למנוע עיוות דין הנובע מפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן ולא רק מהעובדה "היבשה" כי כתב האישום הוגש באיחור.

כב' השופטת  ברלינר ציינה בעניין זה בע"פ 70770/00 מדינת ישראל נ' משה ארויה (תק-מח 2001(1), 91) כי:

"בעיקרון - ניתן לבחון את ההגנה מן הצדק (בהקשר הנוכחי) בשני מסלולים:

המסלול התיאורטי שאינו מתייחס לנתונים ספציפיים, ולמעשה הופך את ההגנה מן הצדק לחזקה משפטית, לפיה, כל אימת שחל שיהוי ארוך בהגשת כתב האישום - תעמוד לנאשם הגנה מן הצדק; המסלול הקונקרטי, הבוחן בכל מקרה ספציפי, את עיוות הדין ויכולת ההגנה . . . אימוץ המסלול התיאורטי, והליכה בדרך שבה הלך כב' השופט קמא בתיק זה, יוצרת למעשה תקופת התיישנות בדרך של חקיקה שיפוטית, מעבר למה שנקבע על ידי המחוקק. זוהי תוצאה שאין לה מקום, והיא אינה מתקבלת על הדעת. . . המסקנה המתבקשת היא, כי המסלול הנכון הוא המסלול הקונקרטי המתייחס לעובדות בכל תיק ותיק, בוחן אותן ומגבש השקפה לאורן."

הזכות להליך הוגן:

בע"פ 6501/02  רונלד נ. מדינת ישראל (לא פורסם) נאמר כי:

"בשנים האחרונות גברה המודעות לזכויותיו של הנאשם בקיומו של הליך פלילי תקין נגדו, ובכלל זה, לקיום ההליכים תוך זמן סביר. גישה זו צברה תאוצה עם חקיקתו של סעיף 6 לאמנה האירופאית בדבר זכויות האדם וחרויות היסוד, המחייבת, בין השאר, טיפול בעניינו של נאשם בערכאות תוך זמן סביר. סעיף זה אינו מחייב בישראל, אך נראה לנו שמותר לנו לשאוב ממנו השראה".

  ברי, כי עם חקיקת סעיף 149(10) לחסד"פ, דברים אלו מקבלים משנה תוקף.

ג. גיבוש זכויות האדם  ב חוק יסוד כבוד האדם וחירותו העלה זכויות אלה לרמה חוקתית, אשר מאפשרת בחינה של החוקים המושפעים באורח משמעותי ממעמדן החוקתי.  דברים אלה  נכונים לגבי  ההליך הפלילי בכלל וסדר הדין הפלילי בפרט, הדורש לעיתים פגיעה בזכויותיהם ובחירותם של חשודים, עצורים ונאשמים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ