אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זיכוי מעבירה של איסור התעללות לפי חוק צער בעלי חיים

זיכוי מעבירה של איסור התעללות לפי חוק צער בעלי חיים

תאריך פרסום : 13/06/2006 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום קרית גת
727-02
04/06/2006
בפני השופט:
סגנית הנשיא טלי חיימוביץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - משרד החקלאות
הנתבע:
1. קיבוץ גת - נידון
2. חצאל אחיקם
3. גמליאל רועי

עו"ד ציפורי
הכרעת דין
  1. אני מזכה את הנאשמים מהעבירה המיוחסת להם בכתב האישום.
  1. כתב האישום מייחס לנאשמים עבירה של איסור התעללות לפי סעיף 2(א) לחוק צער בעלי חיים, התשמ"ד - 1994 (להלן: "חוק צער בעלי חיים", או "החוק"), בכך שביום 30.12.01 קטמו הנאשמים קרניהן של עגלות, ולאחר מכן צרבו את מקום הקטימה באמצעות ברזל מלובן, כל זאת ללא הרדמה.
  1. נאשם 1 הודה במיוחס לו בכתב האישום, ודינו נגזר במסגרת הסדר טיעון, ביום 23.4.02.
  1. נאשמים 2 ו-3 לא כפרו בעובדות המיוחסות להם בכתב האישום. הנאשמים טענו עם זאת, כי עד למועד שידור כתבת הטלוויזיה של כלבוטק, בה נראו מבצעים את הפרוצדורה נשוא האישום, לא הוציא משרד החקלאות תקנות או הנחיות לביצוע הקיטום, וכי אופן הביצוע הנראה בכתבה, היה ידוע ומקובל לכל העוסקים בכך בארץ. רק לאחר הקרנת הכתבה, הזדרז משרד החקלאות להוציא הנחיות, הן לקיטום הקרניים, והן לסימון הבקר, שני הנושאים שנדונו בכתבה.
  1. לטענתם, התנהגות הרשות מצדיקה ביטולו של כתב האישום מחמת הצדק, או לחילופין, זיכויים של הנאשמים בהעדר מחשבה פלילית, או בהגנת הטעות.
  1. במסגרת פרשת ההוכחות העידו מטעם התביעה, ד"ר עודד ניר, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, וד"ר חגי אלמגור הממונה על חוק צער בעלי חיים. כן הוגשה קלטת הכתבה. מטעם הנאשמים, העידו נאשם 2 ושלושה מנהלי רפתות במשקים שונים בארץ.
  1. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
  1. ב"כ המאשימה טוענת כי קטיעת הקרניים משולה לקטיעה של איבר בגוף, על הסבל הכרוך בכך. אשר לפעולות אחרות המבוצעות ללא הרדמה, כגון צריבת מספר לצורך סימון הבהמה, טוענת היא, כי אין להשוות בין מידת הכאב הנגרם מפעולות אלה, למידת הכאב הנגרם מקטיעת איבר חי וצריבתו, ולכן גם אין להקביל בין הדברים.
  1. ב"כ המאשימה מפנה לעדויות עדי התביעה, בכל הנוגע לסבל שנגרם לחיה בעת ביצוע הקיטום, וההכרח לאלחש את המקום. לטענתה, גם מעדויות הנאשמים עולה כי ביצעו את המעשים המיוחסים להם תוך מודעות מלאה לסבלה של החיה. קיטום הקרניים ללא הרדמה, נעשה לטענתה על מנת לחסוך בכסף, ואין זה שיקול המצדיק גרימת סבל לעגלה.
  1. עוד טענה ב"כ המאשימה, כי הגורמים הרלוונטיים במשרד החקלאות (עדי התביעה ד"ר עודד ניר, וד"ר חגי אלמגור), לא היו מודעים לאופן זה של קיטום הקרניים, ולכן לא עשו דבר על מנת להסדירו. הוראות החוק חד משמעיות ומפורשות, ואין הצדקה לחקיקת משנה. כאשר גורמים כאב לבעל חיים והוא אינו הכרחי, ואפשר היה למנעו באמצעים סבירים, אין צורך בהסדרה, אלא בהפסקה.
 
דיון
  1. אפתח ואבהיר באופן כללי, כי הנושא הנדון בפנינו, אינו עניינו של הסדיסט המתעלל בכלב רחוב, או בעל העסק העושה שימוש בחיה לצורכי בידור ושעשוע. עסקינן בסוגיה נפרדת ומובחנת, הן על ידי החוק, והן על ידי הפסיקה, של תקינותה החוקית של פרקטיקה נוהגת בטיפול שוטף בחיות משק, שיעודן ייצור מזון לאדם, והאם היא הולמת את הערכים הנוהגים כיום.
  1. החלטתי לזכות את הנאשמים בגין שלושה טעמים חילופיים כדלקמן:

א.      לא הוכחו כל יסודות העבירה.

ב.       פגיעה בעיקרון החוקיות, בכך שהאיסור והיקפו לא היו ברורים במועד ביצוע העבירה.

ג.        הגשת כתב האישום לא היתה מידתית וסבירה.

המאשימה לא הוכיחה את יסודות העבירה - הפרת עקרון המידתיות

  1. ברע"א 1684/96  עמותת "תנו לחיות לחיות" נ' מפעלי נופש חמת, פ"ד נא(3), 832 (להלן: "פרשת התנינים"), מונה כב' השופט חשין שלושה מבחנים למעשה הנטען להיות התעללות: גרימת כאב וסבל, העדר הצדק, או העדר מידתיות.
  1. יסוד ראשון - כאב וסבל - אין חולק כי במהלך הקיטום והצריבה, נגרם לעגלה כאב לא מבוטל. שאלת עוצמת הכאב, והאם מדובר בכאב הדומה לקטיעת איבר, כטענת המאשימה, או להסרת ציפורן, כטענת הנאשמים, תידון בהמשך. בשלב זה די בכך שיוסכם, כי הליך הקיטום והצריבה כרוך בכאב רב.
  1. יסוד שני - ההצדק - התכלית לשמה נגרם הסבל, והאם היא משקפת ערך חברתי ראוי. כב' השופט חשין בפרשת התנינים קובע כך:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ