אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זיכוי מחמת הספק מעבירה של נהיגה בשכרות

זיכוי מחמת הספק מעבירה של נהיגה בשכרות

תאריך פרסום : 03/12/2007 | גרסת הדפסה
ת
בית המשפט לתעבורה ירושלים
9817-07
28/10/2007
בפני השופט:
אברהם טננבוים

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל ע"י לשכת תביעות את"ן י-ם
עו"ד ברחד לוי
הנתבע:
סנפירי אריאל
עו"ד יהונתן שניאור
הכרעת דין

1.             לאחר לבטים, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.  אציין כי דעתי לא נחה מהתוצאה, במיוחד לאור ההשלכות של זיכוי זה על מקרים רבים נוספים.  בעיקר על מקרים בהם נמדדה רמת שכרות נמוכה מ - 300 מקרוגרם.  אולם על בית המשפט לגזור את הדין בהתאם לחוק ואף אם החוק לקוי, אין הוא בן חורין לסטות ממנו, והכל כפי שיפורט.

ההסבר לזיכוי בקליפת אגוז - הפער בין זמן הבדיקה לזמן הנהיגה

2.             כידוע, כאשר אדם נחשד בשכרות, יש צורך בבדיקת אחוז האלכוהול בגופו (להלן: "הבדיקה").  אם עבר האחוז את הרמה שנקבעה (להלן: "המידה הקבועה") נחשב הוא כשיכור.  אלא שזמן הבדיקה  איננו זהה לזמן הנהיגה.  קרי, נהג נעצר על ידי המשטרה לבדיקה, אלא שבין זמן הנהיגה לזמן הבדיקה ישנו לרוב פרק זמן של חצי שעה עד מספר שעות.  התוצאה היא כי הבדיקה מראה על אחוז האלכוהול בגופו בזמן הבדיקה ולא בזמן הנהיגה.

3.             בגלל מהלך האלכוהול בדם (שיוסבר בהמשך), ייתכן מצב שבזמן הנהיגה היה אחוז האלכוהול בגופו של הנהג מתחת למידה הקבועה בחוק כך שלא נחשב הוא כשיכור.  לעומת זאת בזמן הבדיקה כבר הספיק אחוז האלכוהול לעלות ולכן הגיע לרמה של מעל המידה הקבועה.  נציין כי מדובר במקרים בודדים שבהם הייתה שתייה מרובה בפרק זמן קצר.  בדרך כלל אם כבר רלוונטית התופעה, היא מתייחסת למקרים שבהם המדידה הייתה קרובה מאוד למידה הקבועה.  אולם בכל זאת לא ניתן להתעלם מכך.

4.             בעיה זו היא עתיקת יומין ידועה ומוכרת בספרות לא מהיום.  למרות זאת, המחוקק הישראלי התעלם ממנה לחלוטין.  ממילא אין מנוס אלא מזיכוי במקרים המתאימים כמו במקרה שלפנינו.  זאת למרות שאין ספק שהתוצאה בעייתית מאוד ותפגע ביעילות האכיפה נגד נהיגה בשכרות. בעיקר במקרים בהם נמדדה תוצאה הקרובה למידה הקבועה. 

5.             כהערת אגב נעיר כי בעיה זו יחד עם שלל הבעיות בחקיקה הקשורה לדיני השכרות  מעוררת את הצורך לשינוי ורפורמה מהותיים בדיני השכרות, ויפה שעה אחת קודם.  שכן המצב הבלתי תקין בעליל הקיים כיום איננו יכול עוד להימשך.

6.             ומכאן לנושא בהרחבה.  נעיר רק שבכל הצד הטכני העיד, בהסכמת שני הצדדים, המומחה ד"ר אשר גופר , וממילא אין איש מהם יכול לחלוק על קביעותיו.

על שתיין היין, השכרות, והבחירה השרירותית של "המידה הקבועה" כהגדרה לשכרות

7.         המנהג של שתיית יין איננו מנהג פסול וכבר נאמר: "ויין, ישמח לבב-אנוש" (תהילים פרק ק"ד פסוק ט"ו). לא לחינם נקבע בהלכה כי אדם צריך לשמח את בני ביתו ביין (בחג), ולא לחינם קיימות ברכות מיוחדות רק ללחם ולגפן.  ניתן לאמר ששתיית יין שזורה במסורת היהודית והיא חלק בלתי נפרד מן התפילות, החגים והשמחות.  בפורים אף יש חובה הלכתית (שיש מחלוקת בגדרה) לשתות בכמות לא קטנה והדברים ידועים.  ככלל דומה שיהיה זה מן האמת לטעון כי היהדות בעלת יחס חיובי לשתיית יין (במידה).

8.         כמובן, במקביל ישנן אזהרות מפני שתייה מוגזמת  ומפני שכרות.  כבר בספר משלי נאמר "אל-תהי בסבאי-יין" (משלי פרק כג' פס' כ').  יחד עם תשבחות ושירי - הלל ליין מופיעים במקורותינו לא אחת הערות ואזהרות הקשורות לגנותו, סכנותיו , ותקלותיו.  ובקצרה, השתייה מותרת, והשכרות מגונה.

9.         החוק הישראלי איננו אוסר על שתייה ואפילו לא על שתייה מרובה.  מה שאסור הן פעולות מסוימות תחת השפעתה.  נהיגה, טיסה, או פעולות אחרות הדורשות שיקול דעת ושליטה מלאה על התודעה הן הן האסורות בזמן השתייה.  באשר לשתייה עצמה, הרי זו לא רק שאיננה אסורה אלא ששתייה במידה מקובלת מאוד על מגזרים שונים של האוכלוסייה .

10.          אולם ברור, ואין כל חולק על כך שנהיגה בשכרות היא מסוכנת.  כמו שאין כל חולק שנהיגה אחרי לגימה פעוטה של כמות לא משמעותית של יין איננה מסוכנת.  השאלה היא כמובן מהי אותה כמות שאחריה מתחיל הנהג להיות סכנה לעצמו ולשלומם של הנהגים האחרים בדרך.

11.          כל אדם מגיב אחרת לאלכוהול בתלוי במשתנים רבים.  אלו כוללים את משקלו, מידת שימושו באלכוהול, מזון שאכל, סוג האלכוהול, הזמן שעבר מאז השתייה, ועוד גורמים.  ממילא ברור שקשה לחזות את השפעת האלכוהול על נהג ספציפי.  אשר על כן, מהי הכמות שברמתה ייחשב אדם כשיכור היא כמות שנקבעת שרירותית משהו.  קרי, ייתכן שכמות האלכוהול לא תשפיע על האדם הספציפי אך הוא ייחשב כשיכור. על פי החוק.

12.          לעיתים מעדיף הציבור לגדור גדר וסייג ולקבוע כי מי שאמור לעסוק בפעולות מסויימות לא ישתה כלל,  ואפילו לא כמות זעירה, ואפילו כמה שעות קודם לכן (וזה המצב לגבי טייסים ואחרים במדינות רבות).  שוב, הכל לפי החלטת המחוקקים ובהתאם לקביעתם.  אך יש תמיד לזכור את מידת השרירותיות בכך שכן אין מנוס מקביעה חד-משמעית כלשהיא.

מהי "המידה הקבועה" וכיצד מודדים אלכוהול בגוף?

13.          כפי שציינו קודם לכן, זוהי קביעה ערכית שרירותית ומידה זו משתנה ממדינה למדינה ומזמן לזמן.  ישנן מדינות שבהן אסור כל ריכוז של אלכוהול בדם.  הרציו לכך ברור.  המחוקקים באותן מדינות סברו שמן הראוי למנוע כל שתייה כדי לגדור גדר ולסייג סייגים לנהגים ולמנוע ממילא נהיגה עם ריכוז גבוה יותר.  מאידך גיסא, ישנן מדינות בהן מותר ריכוז של שמונים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם (שישים אחוז יותר מישראל) ואף יותר.  הכל בהתאם למנהג המדינה.

14.          מבחינה מדעית, ניתן למדוד את כמות האלכוהול בדם בדרכים רבות וביניהן, בדיקת שתן, בדיקת דם, בדיקת אוויר נשוף, בדיקת רוק, ועוד.  כולן אבל מטרתן לעמוד על אחוז האלכוהול בגוף הנהג.  לפעמים יש קשר ביניהן.  כך למשל מקובל לקבוע כי ריכוז אלכוהול באוויר נשוף כפול 2100 יתן לנו את המדד שנקבל בבדיקת דם. קרי, אם למשל קבלנו 240 מקרוגרם אלכוהול בליטר אחד, הרי כמות זו זהה ל- 50.4 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם (240 X2100 בהתאמה המתאימה).   שוב, אין זו קביעה חד משמעית משום שכשם שפרצופי אנשים שונים, כך שונה תגובתם לאלכוהול, אולם זהו החישוב המקובל.

15.          בישראל הכמות נקבעה בתקנות (ולא בחקיקה ראשית) ועל פי תקנה 169א. לתקנות התעבורה:

           "המידה הקבועה" — ריכוז אלכוהול לפי אחד מאלה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ