אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זיכוי המשיב מחמת הספק בעבירות של גניבה ומסחר ברכב גנוב נותר על כנו

זיכוי המשיב מחמת הספק בעבירות של גניבה ומסחר ברכב גנוב נותר על כנו

תאריך פרסום : 24/11/2008 | גרסת הדפסה
עד"י
בית הדין הצבאי לערעורים באזור יהודה והשומרון
5031-08
13/11/2008
בפני השופט:
הנשיא: אל"ם אהרון משניות

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן שלומי שניידר
הנתבע:
מאגד מוחמד חוסין אבו כויכ ת"ז 974446403
עו"ד יוסף זילברברג
פסק-דין

א. כללי

כתב האישום שהוגש נגד המשיב ייחס לו 23 עבירות שעניינן מעורבות בגניבות רכב במועדים שונים. 8 פרטי אישום עוסקים בעבירות של גניבת רכב, 7 פרטי אישום נוספים עוסקים בעבירות של ניסיון לגניבת רכב ו-8 פרטי האישום הנותרים מייחסים למשיב עבירות של מסחר ברכב גנוב. כתב האישום כלל 24 עדי תביעה, והמשיב כפר בו. בעקבות הסכמות דיוניות, נשמעה עדותם של חלק מהעדים, ואילו ביחס ליתר העדים, הוגשו אמרות בהסכמה. עדי התביעה המרכזיים הינם עדים 2 ו-3, כאשר לפי הנטען בכתב האישום, המשיב פנה לעד תביעה 2 (להלן: סאמר), ובקשו לגנוב עבורו כלי רכב, וסאמר ביחד עם עד תביעה 3 (להלן: נור) אכן גנבו כלי רכב ב-8 הזדמנויות שונות, והרכבים הללו נמכרו למשיב תמורת 1000 ש"ח לכל רכב.

לאחר שמיעת הראיות וקבלת הסיכומים, החליט בימ"ש קמא לזכות את המשיב מחמת הספק. במהלך המשפט הוכרז עד תביעה 2 כעד עוין, וביהמ"ש החליט להעדיף את עדותו במשטרה על פני עדותו בפניו שאותה ראה כבלתי אמינה. ביהמ"ש הוסיף כי מאחר שמדובר בהודעת חוץ של שותף, נדרש חיזוק ראייתי מוגבר, וחיזוק כזה אינו נמצא, אליבא דבימ"ש קמא, בראיות שהוגשו במשפט. על כך מערערת התביעה. בהודעת ערעור מפורטת מאוד, טען התובע כי אין צורך בנסיבות שלפנינו בתוספת ראייתית חזקה במיוחד, וכי בכל מקרה די בראיות שהגישה התביעה כדי להביא להרשעת המשיב, גם אם נדרש חיזוק ראייתי מוגבר. לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בימ"ש קמא, וכי מלכתחילה לא היה מקום להגיש כתב אישום נגד המשיב, נוכח הקלישות של הראיות נגדו.

ב. בחינת הראיות

בכדי להכריע בערעור, אין מנוס מלהיכנס לעובי הקורה של הראיות, ואנסה לעשות זאת בקצירת האומר. הראיה העיקרית, ולמעשה היחידה, שקושרת במישרין את המשיב לעבירות המיוחסות לו, היא עדותו במשטרה של עד תביעה 2 סאמר, מיום 14/07/07, אשר הוגשה וסומנה ת/16. עדות זו הוגשה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, אף שמשום מה בימ"ש קמא לא ראה לנכון לציין זאת. בכל אופן בעדותו טוען סאמר כי המשיב שנשוי לדודה של אשתו, מעסיק אותו בגניבת רכבים, לאחר שפנה אליו חודש קודם לכן, וביקש כי יגנוב עבורו רכבים מסוג סובארו, ואף הבטיח לשלם 1000 ש"ח עבור כל רכב.

סאמר מציין בעדותו כי פנה לעד תביעה 3 נור, מפני שהוא מכיר את מעלה אדומים טוב ממנו, וזה הסכים לסייע לו בתמורה ל-500 ש"ח עבור כל רכב. סאמר ממשיך ומפרט 7 מקרים שונים שבהם הוא גנב רכבים במעלה אדומים ביחד עם נור, והוא מתאר דפוס פעולה שחוזר על עצמו בכל המקרים: בתחילה המשיב פונה אליו, הוא גונב רכב ביחד עם נור, ובהמשך הרכב הגנוב מועבר למשיב, בדרך כלל בעזרייה, מקום מגוריו של סאמר, לאחר שהמשיב מרכיב עליו לוחיות זיהוי פלסטיניות ונותן 1000 ש"ח בתמורה לרכב. בדו"ח הובלה והצבעה שהוגש אף הוא כראיה במשפט וסומן ת/18, ציין סאמר כי לפחות במקרה אחד נור הצטרף אליו בעת שהרכב הגנוב נמסר למשיב בתמורה ל-1000 ש"ח, ולצורך זה נסעו השניים ברכב הגנוב לעזרייה. כאמור בימ"ש קמא החליט להעדיף עדות זו על פני עדותו של סאמר בפניו, והחלטה זו בדין יסודה נוכח הבעיות בעדותו בבימ"ש כמפורט בהכרעת הדין.

באותו יום שבו נגבתה עדותו של סאמר, 14/07/07, נגבתה במשטרה גם עדותו של נור, אלא שגרסתו של נור שונה לחלוטין: המשיב כלל אינו נזכר בה, ונור מציין כי סאמר הוא האחראי לכל גניבות הרכבים הללו, והוא - נור - השותף שלו, למעט מקרה אחד שבו הצטרף אליהם אדם נוסף. לדבריו, הרכבים שגנבו נמכרו ברמאללה לכל מיני אנשים בתמורה ל-1000 - 3000 ש"ח, שבהם התחלקו שניהם. נור נחקר בבימ"ש קמא, ונשאל על גרסתו של סאמר כי נכח בעת מסירת רכב גנוב אחד למשיב. הוא הכחיש זאת מכל וכל, וציין כי אינו מכיר את המשיב באופן אישי, וכי ראה אותו פעם - פעמיים, בהיותו קרוב משפחה של סאמר חברו.

הראיות האחרות בתיק, אין להן דבר וחצי דבר עם המשיב, וכאמור הראייה היחידה נגד המשיב היא עדותו במשטרה של סאמר, שהינו שותף של המשיב, ועדותו נסתרת בפרטים מהותיים בעדותו של נור, שהינו שותף נוסף לעבירות המיוחסות למשיב. המשיב עצמו מכחיש מכל וכל את האמור בעדותו של סאמר, ואין כל ראיה חפצית שקושרת את המשיב לעבירות שבכתב האישום. יוצא אפוא כי העדות המפלילה של סאמר נגד המשיב סובלת משתי בעיות, שבגין כל אחת מהן נדרשת תוספת ראייתית על פי דין: מדובר באמרת חוץ שהתקבלה על פי סעיף 10א לפקודת הראיות, ולכן נדרש "דבר לחיזוק", לפי סעיף 10א(ד), ומדובר גם בעדות יחידה של שותף לעבירה, אשר דורשת "דבר לחיזוקה", לפי סעיף 54א(א) לפקודת הראיות.

ג. מהותה של התוספת הראייתית

על החיזוק הראייתי הנדרש לפי סעיף 10א(ד) נאמר בעניין קהמוז כי מדובר ברף תחתון, שבנסיבות מסוימות ניתן להעלותו:

"דרישת סעיף 10א(ד) לפקודת הראיות (נוסח חדש) ל"דבר לחיזוקה" של האמרה, שבלעדיו לא יורשע הנאשם על סמך אמרתו של עד, היא "הגבול התחתון" למהותה של הראיה הנוספת. גבול זה שקבע המחוקק, לא רק שמידתו אינה אחידה, אלא יש ואין די בו לשמש "חגורת בטחון" לחיזוק האמינות בדברים שנאמרו מחוץ לכתלי בית המשפט, ותתחייב ראיה בעלת משקל ניכר יותר, שאף תגיע לכדי דרגת סיוע. שכן אין לראות, בכל מקרה, את דרישת סעיף 10א(ד) כדרישה טכנית גרידא, ואין בית המשפט מיישמה כדי לצאת ידי חובת הכתוב".

(ע"פ 361/90   סעד קהמוז נ' מדינת ישראל תק-על 91(2), 2105 ,עמ' 2106).

ואם כך היא ההלכה כאשר מדובר בחיזוק ראייתי שנדרש בשל סיבה אחת, קל וחומר שתיתכן אפשרות לחיזוק מוגבר יותר שקרוב לסיוע, כאשר מתבקשת תוספת ראייתית מכוחן של שתי דרישות נפרדות, וכך נוסחו הדברים בסוגיה זו בעניין וורונובסקי

"כאשר מתחייבת תוספת ראייתית מאמתת מכוחן של שתי דרישות נפרדות, יטה בית המשפט לדרוש תוספת בעלת משקל מוגבר, שיהא בה כדי לסלק את החששות העומדים בבסיסן של שתי הדרישות גם יחד...

משקלו של ה"דבר לחיזוק", כמו גם משקלו של ה"דבר מה", אינו ניתן לקביעה מדויקת, והוא תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ובעיקר במשקלה של הראיה הטעונה תוספת ובכל יתר הראיות... שהרי כידוע, קיימת זיקת גומלין בין המשקל של הראייה הטעונה תוספת מאמתת - אם "דבר לחיזוק" או "דבר מה" - לבין משקלה של התוספת הנדרשת: ככל שמשקלה של הראייה גדול יותר, נדרשת תוספת קלה יותר, ולהיפך...

 אמנם, הן ה"דבר מה" והן ה"דבר לחיזוק" הינם בגדר "ראייה מאמתת", ואין הם בבחינת "ראייה מסבכת" כגון ה"סיוע". לפיכך הן ה"דבר מה" והן ה"דבר לחיזוק", בהבדל מה"סיוע", אינם צריכים לסבך את הנאשם בעבירה נשוא האישום ואינם צריכים בהכרח להתייחס לנקודה ממשית השנויה במחלוקת. יחד עם זאת, יש בסיס לדעה כי ה"דבר לחיזוק", כמוהו כ-"דבר מה", צריך להתייחס לגזרת המחלוקת, או לנקודה השנויה במחלוקת...

מכל מקום, דרישת ה"דבר לחיזוק" לפי סעיף 10א(ד) לפקודת הראיות הינה "הגבול התחתון" למהותה של הראיה הנוספת הנדרשת בדין, ובכל מקרה אין לראות את דרישת סעיף 10א(ד) לקיומו של "דבר לחיזוק", כדרישה טכנית גרידא... זאת ועוד, הדרישה ל-"דבר לחיזוק" משקפת כאמור את ה"סף התחתון", או הרף המינימלי - כאשר המשקל העצמי של הראייה המפלילה הינו מלא...

על כן, כאשר קיים כפל דרישות לתוספת ראייתית מאמתת, ונדרשת כאמור תוספת בעלת משקל מוגבר - התוספת המתחייבת בוודאי איננה יכולה להיות טכנית או במשקל קל ערך, כי אם תוספת מהותית בעלת משקל ממשי, אשר בנסיבות מסוימות עשויה להיות במשקל המתקרב לכדי סיוע (או במשקל שאינו נופל באופן משמעותי מסיוע), או אף להגיע לכדי דרגת סיוע...".

(ע/171/02   סמל איגור וורונובסקי נ' התובע הצבאי הראשי, תק-צב 2002(4), 1 ,עמ' 5).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ