אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זייצבה נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

זייצבה נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

תאריך פרסום : 19/09/2010 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
10374-09
19/09/2010
בפני השופט:
יפה שטיין - דן יחיד -

- נגד -
התובע:
נדיה זייצבה
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף ירושלים
פסק-דין

פסק דין

זהו פס"ד בשאלת זכאותה של התובעת לקצבת זקנה מיוחדת, פלוגתא הנגזרת משאלת מעמדה ותושבותה של התובעת.

התובעת, ילידת 1937, קיבלה אשרת א/5 (תושבת ארעית), ביום 21/8/08. עד למועד זה נכנסה התובעת לישראל מספר פעמים באשרת תייר. יצויין כי התובעת אינה יהודיה, ואין חולק כי חוק השבות לא חל עליה.

התובעת הגישה לנתבע תביעה לקצבת זקנה מיוחדת, אך זו נדחתה מן הטעם שאינה עונה על הוראות סעיף 2 להסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות מיום 25/11/80 (להלן: ההסכם מ-1980) הואיל ולא צברה 24 חודשי תושבות, כנדרש בהסכם. יצויין כי הסכם זה, כמו גם הסכם מה-4/12/88 (להלן: ההסכם מ-1988) נחתם בין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי, בדבר מתן גמלאות זיקנה ושארים מיוחדות (כאשר על ההבדלים ביניהם, הרלבנטיים לענייננו, אתייחס בהמשך).

התובעת הגישה תצהיר ובו פירוט כניסותיה ויציאותיה מישראל בתקופות שקדמו ל8/08, כולל תיאור הסיבות ליציאותיה מהארץ (בעיקרן עקב מחלת בעלה והקשיים הכלכליים). כמו כן הצהירה כי בכל התקופות הרלבנטיות לתביעה התגוררה אצל בנה וכלתה במעלה אדומים, וכי הייתה חברה בקופת חולים מ-1/5/06.

לאור האמור בתצהיר, הודיע הנתבע כי אינו מבקש לחקור את התובעת, ועל כן ניתנה החלטה על סיכומים. משמעות החלטה זו, הינה, כי הפלוגתא לעניין זכאותה של התובעת לקצבת זקנה מיוחדת, תתברר בהתאם למצב החוקי, כפי שעולה מהעובדות המפורטות בתצהיר, ושלא נסתרו.

ב"כ התובעת נסמכת בעיקר על פסק דין של כב' השופט אילן סופר בבית הדין האזורי בבאר שבע בתיק 1050/06 ליודמילה רובאן המוסד, מיום29/8/06 – פס"ד שלא הוגש עליו ערעור (להלן:פס"ד רובאן). בפס"ד רובאן הועלתה שאלה דומה, ושם קבע בית הדין האזורי, כי התובעת זכאית לקצבת זקנה מיוחדת, וכי ההסכם החל עליה הוא ההסכם מ-1988, כשבית הדין אף הוסיף ואמר כי:"צא ולמד מכך שגם מי שעדיין אינו מקבל גמלת זקנה מיוחדת, והוא אינו זכאי בהתאם לחוק השבות, לא חל עליו ההסכם משנת 1988".לאור זאת מבקשת התובעת כי גם בעניינה, כמו בפס"ד רובאן, יחול ההסכם משנת 1988 ולא 1980 כפי שטוען הנתבע, ובהתאם לכך תוכר זכאותה לקצבת זקנה מיוחדת.

לעניין פס"ד רובאן, יש לציין, כי אף שלא הוגש עליו ערעור (כשלטענת ב"כ הנתבע הדבר היה בשל טעות בלבד) – אין פס"ד זה מחייב את בית הדין, בהיותו פס"ד של בית הדין האזורי. בית דין זה עצמאי בקביעותיו, וכל עוד לא התאשרה פסיקה זו בבית הדין הארצי – אין לה תוקף מחייב.

למען הבהרת התמונה יובאו להלן הסעיפים הרלבנטיים בהסכם מ- 1980, ומקבילתם בהסכם מ- 1988 (ההדגשות בסעיפי ההסכם - לא במקור):בהסכם מ-1980, סעיף 2 נאמר כי:"גמלת זקנה מיוחדת לפי הסכם זה תינתן לתושב ישראל שחוק השבות לא חל עליו והוא תושב ישראל 24 חודשים רצופים לפחות והוא אחד מאלה:(1) גבר או אישה לא נשואה או אישה החיה בנפרד מבעלה ומתקיים בו אחד מאלה: (א) הוא אינו מבוטח לפי פרק ב' לחוק בגלל גילו ביום שבו נעשה תושב ישראל לראשונה. (ב) הוא נולד לפני 18/11/56 ונהיה תושב ישראל ביום 18/11/53".(2) גבר שנעשה תושב ישאל שלא לראשונה בהיותו בן 60 ומעלה.בהסכם מ- 1988 מוגדר "עולה" בסעיף 2 כדלקמן: "תושב ישראל שעלה לישראל לפי חוק השבות התש1950 שאינו מבוטח לפי פרק י"א לחוק בשל גילו ביום עלייתו.סעיף 3 להסכם זה קובע: "(א) גמלת זקנה מיוחדת לפי הסכם זה תינתן: (1) לעולה (2) לגבר שנעשה תושב ישראל שלא לראשונה ביותו בן 60 ומעלה. (3) לתושב ישראל גבר או אישה לא נשואה או אישה החיה בנפרד מבעלה שאינו מבוטח לפי פרק י"א לחוק בשל האמור בסעיף 240 לחוק".

השאלה הראשונה שצריכה להתברר הינה – איזה הסכם חל על התובעת, האם ההסכם משנת 1988 מכוחו תהיה זכאית לגמלה המבוקשת, או משנת 1980 – מכוחו לא תהיה זכאית, לאור העובדה שלא השלימה 24 חודשי תושבות.

מקריאת בשני ההסכמים עולה כי ההסכם שחל על התובעת הינו ההסכם משנת 1980 ולא משנת 1988. הסכם 1988 עניינו גמלת זקנה מיוחדת למי שחוק השבות חל עליו, דהיינו שהוא בבחינת עולה חדש. מאחר שהתובעת אינה יהודיה וחוק השבות לא חל עליה- הרי שהסכם זה לא חל עליה,אלא הסכם 1980, הקובע כי הזכאות הינה ל"תושב ישראל שחוק השבות לא חל עליו והוא תושב ישראל 24 חודשים רצופים לפחות.

התובעת תושבת ארעית רק מיום שקיבלה אשרת ישיבה ארעית – א/5, כשקודם לכן החזיקה באשרת תייר, לפיכך לא התקיים התנאי הקבוע בהסכם 1980, על פיו הייתה תושבת ישראל 24 חודשים רצופים. לפיכך אין די בטענה כי מרכז חייה היה בישראל, כדי לקבוע כי עונה להגדרת "תושבת". לו נכונה הייתה הטענה כי די בכך שמרכז חייה היה בישראל, הרי שכל מי שהיה יושב בישראל באשרת תייר, היה זוכה למעמד של תושב רק מעצם מגוריו בישראל – דבר שהיה מכשיר שהייה שלא כדין! דבר זה הינו כמובן מנוגד מפורשות לחוק ולתכליתו! יתרה מזו, עיון מדוקדק בסעיף 2(א) לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה – 1995 (להלן: החוק), מלמד כי מי שיושב בישראל מכוח אשרת תייר מוצא מהגדרת "תושב ישראל". לכן, כל עוד כניסתה של התובעת לישראל הייתה מכוח אשרת תייר - לא ניתן לראותה כתושבת כדין (יהא אשר יהא מרכז חייה).

אכן, ע"פ התיאור בתצהירה, נסיבות חייה של התובעת לא היו קלות, כאשר נאלצה לצאת מישראל בשל מחלת בעלה – אך נסיבות אלו, אינן מקנות לה זכויות, וכל עוד אינה תושבת, ולו גם ארעית, לא ניתן למנות את חודשי שהייתה בישראל לצורך קבלת הגמלה.

לאור זאת, אין כל משמעות גם לעובדה שהפכה להיות חברה בקופת חולים מאז 1/5/06, היות ואין לעובדה זו כל משמעות לעניין מעמדה החוקי. כך גם אין משמעות לטענתה כי לולא בעלה היה חולה - לא הייתה חוזרת כלל לקייב.

מכל האמור לעיל, ומשעובר לקבלת רישיון הישיבה א/5, באוגוסט 2008, ישבה התובעת בישראל באשרת תייר בלבד, לא הייתה תושבת בתקופה זו, ועצם שהייתה בישראל באשרת תייר בתקופה שקדמה ל-8/08 אינה מזכה בהכרה בתושבות.

לאור זאת לא השלימה התובעת 24 חודשים כנדרש בהסכם 1980, ובדין דחה הנתבע את תביעתה.סוף דבר:התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"א, 19 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ