אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זיינדל נ' ישי ואח'

זיינדל נ' ישי ואח'

תאריך פרסום : 17/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
16330-09-13
13/03/2014
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
אסתר אתי זיינדל
הנתבע:
1. יובל ישי
2. ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ

פסק-דין

פסק דין

העניין שבפני, תובענה הנוגעת להתנגשות בין שני כלי רכב אשר התרחשה ביום 10.5.2013.

על פי המתואר בכתב התביעה, נהגה התובעת בכלי רכב מ.ר. 79-883-36 בכביש המוביל משכונת נווה דוד לכיוון דרום, בסמוך לבתי העלמין, לכיוון הכניסה הדרומית אל "מנהרות הכרמל". התובעת מציינת כי נעצרה מאחורי מכונית מ.ר. 35-804-71 אשר הייתה נהוגה בידי הנתבע, כאשר החיווי ברמזור בנוגע לפנייה שמאלה היה אדום.

מציינת התובעת, כי כאשר התחלף האור לירוק, החל הנתבע בפניה שמאלה, ולאחר 20-30 מטרים בלם בצורה פתאומית, דבר אשר הפתיע את התובעת, שלא הספיקה לבלום ונוצרה התנגשות בין החלק הקדמי של מכונית התובעת לחלק האחורי של מכונית הנתבע.

התובעת ציינה שהנתבע הסביר לה לאחר שנעצר, כי ככל הנראה פנה לכיוון שמאל בשגגה, שכן אמור היה להמשיך באותו צומת ישר לכיוון דרך פרויד, ולכן עצר את רכבו על מנת לבחון האפשרות לשוב לכיוון אליו אמור היה לנסוע מלכתחילה.

התובעת טוענת כי לאור האמור, הנתבע אשר בלם רכבו בפתאומיות, וגרם להתנגשות ברשלנותו, אמור לפצותה בשל נזקיה, אשר הוערכו בסך של 3,849 ₪, בהם עלות התיקון 2,600 ₪, שכ"ט שמאי 649 ₪, הוצאות עמידת כלי הרכב בזמן התיקון 250 ₪ ועלות הכנת כתב התביעה בסך 350 ₪.

גרסתו של הנתבע זהה במרביתה לגרסת התובעת. הנתבע אישר כי נעצר באור אדום ברמזור הנוגע לפנייה שמאלה לכניסה הדרומית של מנהרות הכרמל, אישר שהבחין בטעותו (שכן אמור היה להמשיך בנסיעה ישר ולא לפנות שמאלה) לאחר כ- 20 מ', ו- 20-30 מ' לאחר הפנייה בלם את רכבו (אם כי לגרסת הנתבע הוא לא נעצר כתוצאה מהבלימה, אלא רכבו רק האט ולא הספיק להגיע לעצירה מלאה) ואז התובעת, אשר לא שמרה מרחק מספיק התנגשה בו מאחור.

לאור גרסתו כאמור, סבור הנתבע כי אין מקום לקבל את התביעה אלא יש לדחותה, שכן האחריות לקרות התאונה מוטלת על התובעת.

הנתבעת 2 הצטרפה להליך, ואימצה את טענות הנתבע כטענותיה.

לאחר בחינת טענות הצדדים, בחינת כתבי הטענות ופרוטוקול הדיון, הגעתי למסקנה כי הנתבע אינו אחראי לנזק התאונתי, וכי יש לדחות את התובענה, ואבהיר טעמי.

חובת שמירת מרחק הינה חובה המוטלת על כל המשתמש בדרך. התרחשותה של תאונה בין שני כלי רכב, הנוסעים זה אל מאחורי זה, בדרך כלל מוטלת על הנוהג בכלי הרכב האחורי, שכן החוק מטיל עליו את החובה לשמור על מרחק נכון וראוי מכלי הרכב הנוהג לפניו.

יש לזכור כי שני כלי הרכב יצאו ממצב עמידה כאשר החיווי ברמזור היה אדום, והתקדמו לא יותר מ- 30 מ', קרי, לא היה סיפק לצבור מהירות נסיעה גבוהה. התובעת העידה ומסרה כי מהירות נסיעתה הייתה נמוכה ביותר, כ- 20 קמ"ש. ככל שאקבל את דברי התובעת הרי שהעובדה כי במהירות כה נמוכה לא הספיקה התובעת לבלום, מלמדת על כך כי תגובתה של התובעת באה באיחור ניכר, אשר לא ניתן לראות בנתבע כאחראי לו.

אוסיף כי הנתבע העיד וציין כי האט את מכוניתו ולא הגיע לידי עצירה מלאה, ואולם גם אם הגיע לעצירה מלאה, כפי שטוענת התובעת, עדיים לא ראיתי בכך רשלנות, או אחריות לקרות ההתנגשות, כאשר אותה בלימה אינה מלווה בסטייה מנתיב. הנתבע נשאל בנקודה זאת, והשיב שלא סטה מנתיבו אלא רק הופחתה מהירות נסיעתו, והדברים עולים בקנה אחד גם עם צורת הנזק כפי שניתן להבחין מהתמונות אשר צורפו לכתב התביעה (לו היה סוטה הנתבע מנתיבו לכיוון ימין – כיוון הכביש אליו רצה להגיע, הנזק למכונית התובעת לא היה מתמקד בפינה השמאלית קדמית).

ולא רק זאת. התובעת התעכבה על סיבת הבלימה של הנתבע, והיא רצונו להגיע לכביש הסמוך, או סערת הרגשות בה היה נתון לאור צאתו הסמוכה מבתי העלמין דקות ספורות קודם לכן, ואולם לא ראיתי בכך כמטיל אחריות כלשהיא על הנתבע. גם אם היה הנתבע בולם את מכוניתו ללא סיבה כלשהיא, עדיין לא הפר הנתבע את תקנות התעבורה, בעוד התובעת או שלא שמרה מרחק כנדרש, או שנהגה ברשלנות והגיבה באיחור לבלימת מכונית הנתבע, תהא הסיבה לכך אשר תהא.

לאור כל האמור, אני קובע כי הנתבע 1 אינו אחראי לאירוע ההתנגשות בין כלי הרכב, אלא האחריות הינה על כתפי התובעת, ובהתאם אני מורה על דחיית התובענה.

משנדחתה התובענה, התובעת תשלם לנתבע 1 הוצאות ההליך בסך 400 ₪.

לא מצאתי לנכון לחייב התובעת בהוצאות הנתבעת 2, שכן הנתבעת 2 ביקשה להצטרף להליך ולא נתבעה מלכתחילה, ואין מקום להטיל חיוב בהוצאות בנסיבות אלה.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א אדר ב תשע"ד, 13 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ