אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זייד נ' מדינת ישראל

זייד נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 05/11/2017 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון ירושלים
7687-17
31/10/2017
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקש:
ראפת זייד
עו"ד עדי בן שושן
עו"ד חן שטח
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה
 
  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים: ד"ר ר' שפירא – סג"נ; ב' טאובר; ת' נאות פרי) בעפ"ג 35742-06-17, מיום 7.09.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט מ' גינות), בת"פ 60920-07-14, מיום 25.04.2017.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. נגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן לבית משפט השלום בחדרה, אשר ייחס לו ביצוע העבירות הבאות: גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (10 עבירות); זיוף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין (9 עבירות); ועבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין.
  2. מעובדות כתב האישום עולה, כי בשנת 2006 עבד המבקש כסוכן של חברת דואר ישראל בע"מ וניהל לבדו את סניף הדואר בפרדיס. במסגרת תפקידו זה, היה המבקש אחראי על שירותי הדואר שניתנו לתושבי פרדיס; על עסקאות דואר ובנק הדואר; על ניהול מלאי ומכירת מוצרי חברת דואר ישראל; וכן, היה אמון על ניהול קופת סניף הדואר. במהלך השנים 2012-2008, גנב המבקש מעשרה לקוחות בנק הדואר סכום של כ-351,906 ₪, באמצעות זיוף חתימותיהם; ומכספת סניף הדואר גנב כ-153,473 ₪, וזאת לצרכיו האישיים.

 

  1. ביום 05.05.2016, הורשע המבקש על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, שגובש במסגרת הסדר טיעון ללא הסכמה לעונש. המבקש הופנה על ידי בית משפט השלום אל שירות המבחן, לשם הכנת תסקיר בעניינו. בתסקיר נאמר, כי לטענת המבקש מאז חשיפת מעשיו והפסקת עבודתו, הוא שרוי בתחושת בושה, אכזבה ועצבות, והוא אף פנה באופן עצמאי לקבלת טיפול פסיכיאטרי. בהתייחס למעשים המיוחסים למבקש במסגרת כתב האישום, נאמר בתסקיר, כי המבקש הסביר כי נטל הלוואות ב"שוק האפור" לצורך הבטחת פרנסת משפחתו, ומשלא הצליח לעמוד בתשלומי ההחזר, חווה איומים על חייו ולכן בחר לשלם את חובותיו באמצעות כספים מחשבונותיהם של לקוחות בסניף הדואר שניהל. עוד נמסר, כי "הנאשם [המבקש] מכיר בהשלכות מעשיו והביע אמפתיה לפגיעה בנפגעי העבירה". להערכת שירות המבחן, לאור העדר קיומו של עבר פלילי, ולצד הפסקת עבודתו של המבקש בסניף הדואר, הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד הינו נמוך. על יסוד האמור, וכן לאור מצבו הבריאותי והמשפחתי של המבקש, המליץ שירות המבחן להשית על המבקש עונש מאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות.

 

  1. ביום 25.04.2017, ניתן גזר דינו של בית משפט השלום. בפתח גזר הדין, קבע בית משפט קמא, כי מתחם הענישה ההולם את מעשי המבקש, בגין כל האישומים, ינוע בין שנתיים עד שבע שנות מאסר בפועל. על מנת לקבוע את עונשו של המבקש בתוך מתחם הענישה, עמד בית משפט השלום על העובדה שהמבקש פגע ברכושם של אחרים; בחיי מסחר תקינים; באמון הציבור במערכת הבנקאית; ובאמון הנהלת חברת דואר ישראל במבקש. עוד ציין בית משפט השלום, כי מעשי המרמה והגניבה של המבקש נקטעו רק בעקבות דיווח למשטרה, וכי המבקש פעל ב"תחכום ובשיטתיות, עת בחר בקפידה את קורבנותיו, והשתמש בשוברי משיכה מזויפים, והכל במשך 4 שנים תמימות". בית משפט השלום התייחס לצורך בהרתעת הרבים, וקבע כי "הנאשם [המבקש] הושיט ידו לכספי אחרים, והפגיעה בהם אינה רק כספית, אלא גם פנימית, כנבגדי מערכת בנקאית של רשות הדואר שבה שמו מבטחיהם, ורק ענישה כואבת ומרתיעה תבהיר לנאשם [למבקש] ולדומים, שמעשיהם אינם משתלמים, וכי דינו של גנב בנסיבות אלה הוא כליאה מאחורי סורג ובריח, ועונש זה בלבד". בהמשך, התייחס בית משפט השלום לשיקולים שאינם קשורים לביצוע העבירה. כשיקולים לקולה, עמד בית משפט השלום על עברו הנקי של המבקש; על הודאתו של המבקש במיוחס לו; על מצבו הבריאותי והנפשי המעורער של המבקש; על מצבו הכלכלי הקשה; על כי המבקש פוטר ואיבד את עבודתו; ועל "העונש הנלווה לענישת בית משפט, שהוא פגיעה בתדמית הנאשם [המבקש] בפני אחרים, בני משפחה וחברים". כשיקול לחובת המבקש, ראה בית משפט השלום את העובדה כי המבקש לא החזיר את כל הכספים אותם גנב מלקוחות רשות הדואר, ומרשות הדואר עצמה. לאור האמור, גזר בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש "אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע בתיק זה, ויורשע בהן בין בתקופת התנאי ובין לאחריו", למשך 3 שנים; פיצוי בסך 10,000 ₪ כלפי חברת דואר ישראל.

 

  1. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר כוון כלפי חומרת העונש. במסגרת הערעור נטען, כי בית משפט השלום טעה בקביעת מתחם הענישה ההולם; לא נתן משקל מספיק להמלצת שירות המבחן בדבר ביצוע מאסר על דרך של עבודות שירות; התעלם מהנזק הרב אשר ייגרם למבקש עם הרשעתו; לא ייחס משקל ראוי לנסיבות ביצוע העבירה, ולהיות המבקש נתון באיומים מ"השוק האפור"; וכי לא נתן משקל מספיק למצבו הבריאותי הקשה של המבקש ולעברו הפלילי הנקי. ביום 07.09.2017, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש. בית המשפט המחוזי ציין בפסק דינו, כי "העונש שנגזר כשלעצמו אינו חורג מהענישה המקובלת והראויה בעבירות מסוג זה". בהמשך, קבע בית המשפט המחוזי, כי "בית משפט קמא שקל את מכלול הנתונים האישיים של המערער [המבקש] וגזר את עונשו ברף הנמוך של מתחם הענישה שהוא עצמו קבע, מתחם ענישה אשר כשלעצמו אף נוטה לקולא". לאור האמור, לא מצא בית המשפט המחוזי כל עילה להתערב בגזר הדין, ודחה את ערעורו של המבקש.

 

הבקשה לרשות ערעור

 

  1. בבקשה לרשות ערעור המונחת בפניי, משיג המבקש בשנית על חומרת העונש שהושת עליו. בראש ובראשונה, טוען המבקש לקיומם של שיקולי צדק המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה, אף כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור הנוגעת לחומרת העונש. זאת, בעקבות הנזק שעלול להיגרם למבקש בשל כליאה מאחורי סורג ובריח במצבו הבריאותי המתדרדר. עוד נטען, בהקשר זה, כי בית המשפט המחוזי שגה משלא קיבל את המלצת שירות המבחן בעת שגזר את דינו של המבקש, אשר לטענתו אינה משתמעת לשתי פנים. בהמשך לכך, טען המבקש כי שגה בית משפט קמא משלא נתן משקל ראוי למכלול בעיותיו הרפואיות של המבקש, ולכך שריצוי עונש מאסר בפועל עשוי לגרום למבקש "נזק בלתי הפיך ואף לסכן את חייו". המבקש הוסיף וטען, כי במקרה זה, נוכח מכלול נסיבות חייו הקשות, ומצבו הבריאותי והמשפחתי, ראוי וצודק בנסיבות העניין לפעול להקלה בעונשו של המבקש. לאור האמור, גורס המבקש כי יש ליתן לו רשות ערעור, לקבל את ערעורו לגופו, ולקבוע כי הוא ירצה את עונש המאסר על דרך של עבודות שירות.

 

דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ