אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זיו האפט חברה לנאמנויות בע"מ נ' סיביל יורופ פאבליק קו. לימיטד מס' חברה 99294 ואח'

זיו האפט חברה לנאמנויות בע"מ נ' סיביל יורופ פאבליק קו. לימיטד מס' חברה 99294 ואח'

תאריך פרסום : 08/11/2010 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
13800-10-10
08/11/2010
בפני השופט:
איתן אורנשטיין

- נגד -
התובע:
סיביל יורופ פאבליק קו. לימיטד ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט
הנתבע:
1. זיו האפט חברה לנאמנויות בע"מ
2. כונס נכסים רשמי תל אביב

החלטה

מונחת לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת כב' סגנית הנשיאה, השופטת אלשיך מיום 28.10.10 , (להלן: "ההחלטה"), לפיה התקבלה עתירת המשיבה 1 למתן צו פירוק זמני לחברת "סיביל יורופ בע"מ" (להלן: "החברה"), שהינה חברת חוץ, כמשמעה בסעיף 380(א) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"), ומינוי המשיב 2 למפרק הזמני של החברה;

הבקשה נסמכת על מספר עילות, חלקן מהוות חזרה על טענות שהעלתה החברה בהתנגדות לבקשת הפירוק הזמני, וחלקן נוגעות לנזק שייגרם כתוצאה מהליך הפירוק הזמני , כמו גם שההחלטה ניתנה ללא עריכת דיון במעמד הצדדים. לאור העדרה של כב' השופטת אלשיך, הועברה הבקשה לטיפולי.

  לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, ניתנת החלטתי זו.

הלכה פסוקה היא, כי הגשת ערעור על פסק-דין אינה מעכבת את ביצועו. אי לכך, מתן עיכוב ביצוע הינו בגדר חריג, אשר ניתן מקום בו מוכיח המערער כי לא זאת בלבד שסיכוייו לזכות בערעור טובים, אלא גם ובעיקר כי אי עיכובו של פסק-הדין יסב לו נזק בלתי הפיך. (ראו תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984; ע"א 1578/05 מעוז חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח אלי אלבז ז" ל [2005] , ע"א 5879/09 א. ארנסון בע"מ נ' אפגד חברה לעבודות הנדסה ובניין בע"מ [ 1010] ).

 

הלכה למעשה, עניין לנו בשקלול בין מספר פרמטרים, אשר ככל שמשקלו של אחד מהם נוטה יותר לטובת מבקש עיכוב הביצוע, כך יפחת המשקל הנדרש ממנו בפרמטרים האחרים, ולהיפך. זאת, כאשר בעיקר עסקינן בשני הפרמטרים המנוגדים של מאזן הנוחות, קרי – היחס בין הנזק שייגרם למערער אם לא יעוכב פסק-הדין, לבין הנזק שיכול וייגרם לזוכה בפסק-הדין היה ופסק הדין יעוכב, לעיתים למשך חודשים ואף שנים, עד למועד ההכרעה בערכאת הערעור. לשני אלו נוסף פרמטר שלישי, שעניינו סיכויי הערעור להתקבל.

בפתח הדברים אציין כי ככלל מסורה שאלת סיכויי הערעור לערכאת הערעור ולא לערכאה הדיונית. עם זאת, יש ליתן את הדעת כי ההחלטה מבוססת על אדנים משפטיים באשר לסמכות בית המשפט בישראל לדון בבקשת הפירוק דנא, פרשנות באשר ל"פירוק משני" של חברה זרה, קרי סעיף 380(א) לפקודת החברות, וביישום לנסיבות המקרה הספציפי לפיהן אין לחברה זיקה ממשית לקפריסין, עיקר הפעילות בישראל ועוד. כל אלה, מעיבים על סיכויי הערעור. עוד ראוי לציין בהקשר זה כי בניגוד לנטען בבקשה, דן בית המשפט במסגרת ההחלטה במכלול הסוגיות כמות שהועלו על ידי החברה, ובגדר זאת גם שאלת העסקת העובדים; העובדה כי עיקר פעילות החברה הינה בארץ וכי פעילות והתקשרויות, בעידן ובדין המודרני, עשויים להיחשב כנכסים לא פחות מאשר נכסים מוחשיים "'קלאסיים", ועוד כהנה וכהנה .

בנסיבות המקרה, דומה כי על עובדה מרכזית אחת אין מחלוקת; החברה חבה סכום עצום ובלתי שנוי במחלוקת לבעלי אגרות חוב, אינה פורעת אותו וככל הנראה אינה יכולה לפרוע אותו. אחזור ואזכיר כי החברה, שמא שלא בכדי, לא נקטה בכל הליך של בקשת הסדר. אף במסגרת בקשת עיכוב הביצוע, לא העלתה כל טענה ממשית בדבר יכולת פירעון – סוגיה אשר עומדת בלב-ליבו של הליך חדלות הפירעון שננקט כנגד החברה. לעניין זה אעיר, כי לא הועלו אלא טענות לקוניות בדבר פרויקטים שונים ש"יתכן" ויניבו כספים בעתיד. 

כאן למעשה, טמון העיקר מן הבחינה המשפטית, והוא משליך על שאלת עיכוב הביצוע, על שני חלקיה – הן במובן של סיכויי הערעור, והן בשאלת מאזן הנוחות והנזק. עניין לנו בחברה שקיימת נגדה חזקת חדלות פירעון שאינה מוכחשת מחד גיסא, כאשר מאידך גיסא נעשתה במצבת התחייבויותיה ונכסיה, כולל בעקיפין, באמצעות חברות הבת, ובמצבו של בעל השליטה עצמו, דיספוזיציות ושינויים המקימים חשש סביר להרעת מצבם של נושי החברה עצמה וכמות שצוין בסעיף 10 להחלטה.

ראוי להדגיש, דווקא החברה עצמה, אף בבקשת עיכוב הביצוע מחזקת את החשדות נגדה. בלא כל צורך לקבוע מסמרות בשאלות שמעלה המפרק הזמני בתגובתו, כגון משיכה של סכומי עתק על-ידי בעל השליטה בתור דמי ניהול, הרי מתגובת החברה עולה, כי היא שקועה בימים אלו במגוון של מגעים אשר מיועדים להגיע להסדרים חלקיים – קרי, הסדרים עם קבוצות נושים שונות, להבדיל מהסדר כללי הנערך על-פי דין, בפיקוח ובהתאם לדיני הקדימה (סעיף 15 לבקשה), כל זאת על רקע של קשיים כספיים בהם מצויה החברה, ותוך שמאשרת במפורש כי היא מצויה בקשיים כספיים. אמנם, בדרך-כלל עשויים הסדרים המייתרים סכסוכים להיחשב כתופעה מבורכת, אולם לא כן הוא הדבר כאשר חברה עומדת על סף חדלות פירעון. במצב כזה, הסדרים עם חלק מהנושים עשויים להעלות חשש כבד להעדפת נושים, ולדלדול מצבת הנכסים של החברה עד למועד הדיון בפירוק הקבוע. למצב דברים זה, העולה מטענות החברה עצמה, השפעה רבה על שאלת מאזן הנוחות, ובעיקר הוא מעלה חשש כי דווקא עיכוב הביצוע הוא שיסב נזק כבד – וזאת לנושים מבקשי הפירוק, קרי: הסרת הפירוק הזמני עשוי להביא למצב בו יערכו מגוון של הסדרים חלקיים עם נושים אחרים, באורח שיקשה על גביה בעתיד ויעמיד את הנושים מבקשי הפירוק בפני שוקת שבורה. מצב דברים זה מודגש אף יותר, נוכח המבנה המסועף של הקבוצה, דבר הפוגם עד מאד באפקטיביות של סעדים שפגיעתם פחותה, כגון צווי מניעה.

 יוצא, כי הנקודה המרכזית נשוא הסוגיה שבפניי אינה שנויה במחלוקת אמיתית. קרי, היות החברה על סף חדלות פירעון מחד גיסא, אינה מסוגלת לשלם לבעלי אגרות החוב את חובה הניכר, כאשר במקביל היא ובעלי השליטה בה מצויים בהליך מזורז של מגעים עם נושים אחרים, ועשויים לשלם להם סכומים או להגיע עימם להסכמות חלקיות, שלא בהכרח לפי סולם דיני הקדימה או בכפוף לדין – ובלא כל צורך לקבוע מסמרות בדבר טיבה של כל פעולה ופעולה, הרי שכמה מן הפעולות נראות על-פניהן כבעלות פוטנציאל בעייתי מאד, וזאת בעיקר על רקע חוסר יכולתה של החברה לשלם את המגיע ממנה. לא למותר לציין את טענות ב"כ המשיבים שלא נסתרו בדבר משיכות כספים בעשרות מיליוני שקלים במשך זמן קצר.

לעניין זה די אם אחזור ואזכיר את הסתירה הלכאורית שבין טענת הסיכול לבין הטענה על אי-מתן אורכה מספקת לפירעון; ובמה תועיל ארכה שכזו, מקום בו החברה טוענת כי יכולתה לעמוד בחוזה סוכלה? וכיצד מתיישבות הטענות דלעיל עם העובדה כי בקשת הפירוק הזמני, המבוססת כל-כולה על דרישה להחזר החוב, שהייתה תלויה ועומדת בפני בית המשפט במשך שבועות ארוכים? זאת ועוד; אם תתקבל טענתה של המבקשת בעניין זה של סיכול, דומה כי כמעט ולא תמצא חברה בעלת פעילות עסקית בינלאומית, שלא תקבל בכך הזדמנות שלא לעמוד בחיוביה.

טענה מרכזית, שמעלה החברה במסגרת בקשת עיכוב הביצוע, נסבה על כך כי לא נערך דיון במעמד הצדדים, וכי לא התאפשר לה לחקור את המצהיר מטעם מבקשת הפירוק. נראה כי נשתכח מן החברה שהעובדות המרכזיות עליהן הושתתה ההחלטה בעניין הפירוק הזמני עולות אף ובעיקר מטענותיה שלה, והדבר הובהר היטב במסגרת ההחלטה. אמנם, אין ספק כי במקום בו קיימת מחלוקת עובדתית רלוונטית, אין בית המשפט יכול לקבוע ממצאים עובדתיים בלא לקיים דיון וחקירה, מקום בו אחד הצדדים עומד על כך; אלא שאף הלכה יסודית זו כפופה לשורת ההיגיון והשכל הישר. ראשית לכל, על המשיב לבקשת פירוק להעמיד גרסה עובדתית סותרת משל עצמו, וזאת בכדי שניתן יהיה להיכנס בעצם "שעריה" של מחלוקת עובדתית שבירורה דורש עריכת חקירות. אלא, שבנסיבות המקרה, לא עלה בידי המשיבה להציג כל תשתית או גרסה עובדתית מסודרת משל עצמה אשר תסתור ולו לכאורה את הטענות המרכזיות של מבקשי הפירוק. אמנם, במסגרת כתבי הטענות המפורטים שהונחו בפני כב' סגנית הנשיאה אלשיך, הועלו טענות סף רבות, אך הטענה העיקרית, לא נסתרה ואף חיזקה את הטענות בדבר חדלות פירעון, ולא ניתנה גרסה ברורה כלשהי שתקים הגנה, ולו לכאורה, כנגד בעלי אגרות החוב, שמועד פירעונן חלף.

כל שטענה הינה שתי טענות לקוניות:

האחת טענה כי "לא נבדקה האפשרות לסיכול", וזאת בלא כל הצגת גרסה סדורה או טיעון ממשי בעניין;

השנייה, הנראית בלתי משכנעת בדבר אי מתן התראה מספקת. זאת, מקום בו הבקשה עצמה, שכל-כולה מבוססת על אי-התשלום, ומהווה במובן זה למעלה מ"התראה" גרידא, הייתה תלויה ועומדת במשך שבועות בפני כב' סגנית הנשיאה, וחרף זאת לא טרחה החברה, במשך כל אותה תקופה, להציע ולו ראשית הצעה לתשלום חובותיה, ואף לא הגישה בקשה להסדר נושים על-פי דין. נהפוך הוא; תגובותיה אך הבהירו כי היא מצויה במצב של חוסר יכולת לפרוע את חובותיה, ואף בכתב התשובה האחרון שהוגש, מדברת היא עצמה על "נסיבות קריסתה". בנסיבות אלו, לא זאת בלבד שהטיעון בדבר העדר התראה אינו מציב כל טיעון או סוגיה עובדתית, אלא שעצם השימוש בו גובל, בנסיבות המקרה, בהעלאת טענת סרק גרידא.

לפיכך, לא היה מקום בנסיבות המקרה לקיים דיון במעמד הצדדים, שכן לא התעוררה מחלוקת עובדתית הדרושה לבחינה באמצעות חקירות המצהירים, קל וחומר בהעדר מענה וגרסה סדורה. הדבר מקבל משנה תוקף, מקום בו לא רק שעסקינן בסעד שאינו סובל דיחוי, מסוג פירוק זמני, אלא גם לאחר שניתנה לכל הצדדים אפשרות להעלות טיעוניהם בכתב, ובהרחבה. לפני בית המשפט נפרשה יריעה רחבה של טענות הצדדים, בית המשפט נתן דעתו לטענות, ולא נמצא בחסר. עוד אעיר בהקשר זה, כי החברה מגדילה לעשות, כאשר היא מעלה טיעונים אשר נדונו בהרחבה בהחלטה, ומציגה אותם כאילו לא זכו להתייחסות. כך למשל, סוגיית העדר העובדים בארץ; תחולת הדין הקפריסאי, והאורח בו מתיישב הפירוק הזמני עם הפסיקה בעניין Trans world airlines.

משכך, לא נדרש קיום דיון במעמד הצדדים וניתן היה להכריע על סמך כתבי הטענות שהוגשו, כמות שנעשה תוך תשומת הלב לטענות הצדדים.

זאת ועוד, לאור מבנה התשלובת שבראשה עומדת החברה המבקשת, הרי שסעדים זמניים שפגיעתם פחותה יותר, כגון סעדים לאיסור דיספוזיציה, הינם בעלי יכולת השפעה מוגבלת ביותר, וזאת נוכח יכולתם של אותם בעלי שליטה לפעול תחת מגוון כובעים אחרים, הנוגעים לנכסיה ולשוויה האפשרי של החברה כלפי נושיה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ