אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זיאד נ' צבא הגנה לישראל ואח'

זיאד נ' צבא הגנה לישראל ואח'

תאריך פרסום : 09/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
2681-09
28/01/2010
בפני השופט:
מיכל וולפסון

- נגד -
התובע:
שר הביטחון-מדינת ישראל
הנתבע:
זיאד מבחוח ואח'

החלטה

בקשה לדחייה על הסף מחמת התיישנות לפי תקנה 101 לתקסד"א, שנקבעה בסעיף 5 א (3) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב – 1952 וכן לדחות התביעה על הסף מחמת אי הגשת הודעה על פי סעיף 5 א (2) לחוק האמור.

התביעה הוגשה ביום 20.12.07 לגבי אירוע ירי בתחום מחסום ארז מיום 2.12.02.

על פי סעיף 5 א (3) לחוק, ההתיישנות היא לאחר שנתיים מיום האירוע, כאשר החוק מאפשר מתן ארכה ע"י ביהמ"ש, של שנה נוספת.

תשובת ב"כ המשיב מתמקדת בהוראות סעיפים 5 ב ו-5 ג לחוק, שהוספו בתיקון מס' 7, מיום 27.7.05, אשר נבחנו בפסק הדין עדאלה [בג"ץ 8276/05 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הבטחון (טרם פורסם, 12.12.06) (להלן: "עניין-עדאלה")] והאבחנה בין פעולות מלחמתיות ופעולות שלגביהן ניתן לתבוע את המדינה [ע"א 5964/92 עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (4) 1 (2002)]. הטענה של המדינה היא להתיישנות התביעה ומניעות מחמת אי מתן הודעה במועד (סעיף 5 א (2) לחוק). ב"כ המשיב אינו טוען מדוע הוראות סעיף 5 א (3) אינם חלים על התובע.

תקופת ההתיישנות המקוצרת הוספה לחוק בתיקון מס' 4 מיום 1.8.02, ולפיכך חלה על התובע, כי האירוע נשוא התביעה קרה בחודש דצמבר 2002.

טיעוניו של ב"כ התובע, המשיב, נבחנו ע"י כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי במקרה דומה שנדון בת.א. (ב"ש) 1014/07 מדינת ישראל נ' ראידה (טרם פורסם, 11.12.07) (להלן: "עניין – ראידה") ולא התקבלו.

באותו מקרה התובעים סעדו סעודת ערבית מתחת לעץ גפן בשכונת שייח אג'ליין זיתון בעזה והם נפצעו קשה מפגז וצרור יריות שנורו לעברם ע"י טנק צבאי.

התביעה הוגשה ביום 21.01.07 בפתח הדיון טענה המדינה להתיישנות לפי סעיף 5 א (3) לחוק. התובעים טענו כי לא תבעו כי סברו שלא יצליחו בתביעתם-עד לפסק הדין בעניין עדאלה. ביהמ"ש דחה את תביעתם ועל כך לא הוגש ערעור.

מעבר לנדרש – התובע גם לא נתן הודעה במועד (סעיף 5 א (2) לחוק). הרלבנטיות לכך היא שהרציונל של תקופת ההתיישנות המקוצרת היה בקושי הראייתי המיוחד המאפיין ברור תביעות אלה והפוגע ביכולת המדינה להתגונן בפניהן [בר"ע (י-ם) 926/09 מדינת ישראל – משרד הבטחון נ' עיסאווי (טרם פורסם, 10.6.09)]. טעם דומה קיים בתקופת ההתיישנות הקצרה על פי סעיף 29 (1) לאמנה לאיחוד כללים מסויימים בדבר תובלה אוירית בינלאומית (אמנת ורשה) [ד"נ 36/84 טייכנר נ' אייר-פרנס נתיבי אויר צרפתיים, פ"ד מא (1) 589 (1987) (להלן: "עניין-אייר פרנס")].

בעניין אייר פרנס קבע כב' השופט ברק שהוראות דיני ההתיישנות הכלליים מהווים "מטריית התיישנות" החלה בכל מקרה שנקבעה תקופה מקוצרת בחוק מיוחד אלא אם כן ביהמ"ש מגיע למסקנה, כי לאור המטרות שהחוק המיוחד ביקש להשיג, יש לשלול את האפשרות לחזור להסדרים בחוק הכללי.

העולה מתוך הטיעון של ב"כ התובע הוא כי האמור בפסק הדין בעניין עאדלה פתח את הדרך לתביעתו. טענה זו נדחתה בעניין ראידה.

הנסיבות בתיק זה הן, לפי גירסת התובע, שביום 2.12.02 הוא עבר את מחסום ארז מישראל לרצועת עזה. התובע עבד במשך שנים רבות בישראל בחברת "א. סלחון חברה לבנייה" בעיר אשדוד. לאחר שהוא עבר את המחסום הוא נכנס למונית הסעה וזו החלה בנסיעתה. לאחר כ-100 מטרים החלו חילופי אש ויריות מכיוונים שונים וכתוצאה מהם הוא נפגע.

התובע נסמך על הוראות סעיף 41 לפקנ"ז לביסוס תביעתו, מבלי ליתן ביסוס ראשוני מי ירה והאם חלקו היה מישראל. גירסת הנתבעת היא שעל פי מידע חלקי, נזקו של התובע נגרם מהתפוצצות טילי קסאם ו/או רקטות ו/או פצצות מרגמה ששוגרו מתוך שטחי רצועת עזה לעבר מדינת ישראל.

הרציונאל של מתן הודעה תוך פרק זמן קצר, מתחזק לנוכח המחלוקת העובדתית.

גירסת התובע איננה מבססת על פניה עילה כי נפגע כתוצאה מפעילות של כוחות הבטחון, או גורם ישראלי אחר. לכן, גם אלמלא הועלתה שאלת ההתיישנות, ספק אם לתובע עילת תביעה.

לאחר ששקלתי את האיחור בהגשת התביעה והעדר מתן הודעה במועד, אני מקבלת את הבקשה ודוחה את התביעה על הסף לפי תקנה 101 לתקסד"א.

הבקשה איפוא מתקבלת. המשיב ישלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח עותק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג שבט תש"ע, 28 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ