אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זועבי נ' דודו

זועבי נ' דודו

תאריך פרסום : 25/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עפולה
9414-08-09
24/07/2010
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
מוחמד זועבי
הנתבע:
אברהם דודו
פסק-דין

פסק דין

התביעה וטענות הצדדים

בפניי תביעה כספית בסך 17,792 ₪, בגין השבת תשלומים ששולמו במסגרת עסקה למכירת רכב, שבוטלה –כך נטען- בעקבות הפרת התחייבות המוכר להסרת עיקול שהוטל על הרכב.

לשיטת התובע, מוחמד זועבי (להלן: "התובע" או "הקונה" או "מוחמד"), הוא התקשר עם הנתבע, אברהם דודו (להלן: "הנתבע" או "המוכר" או "אברהם") בעסקה לרכישת רכב (להלן: "הרכב") מסוג איסוזו, תמורת תשלום סך של 57,000 ₪, בהתאם לזיכרון דברים שנכרת בין הצדדים בחודש אוקטובר 2008. במעמד ביצוע העסקה שילם מוחמד לאברהם תשלום ראשון בסך 17,000 ₪, כנגד התחייבות אברהם, כתנאי להשלמת העסקה, להסיר את העיקול שהוטל על הרכב. משלא הסיר אברהם את העיקול, בניגוד להתחייבותו, ביטל מוחמד את העסקה, כתוצאה של הפרת ההסכם ופנה לנתבע בדרישה להשיב לידיו את הכספים ששילם, אך ללא הועיל. מכאן התביעה שבפניי.

הנתבע מאשר את כריתת עסקת מכר הרכב ומוסיף, כי היא נעשתה באמצעות מכר משותף, בשם עדנאן חמדאן. לגופו של העניין, טוען הנתבע כי התובע הוא זה שהפר את התחייבותו כלפיו, כאשר לא עמד בתשלום סך של 30,000 ₪, שהיווה לשיטתו תנאי להסרת העיקול שהוטל על הרכב, והסתפק בתשלום רק חלק קטן מתמורת העסקה בסך של 17,000 ₪. לעניין זה, נסמך הנתבע גם הוא על זיכרון הדברים שנערך בין הצדדים, כאשר לשיטתו הוסכם בין הצדדים, כי הקונה ישלם סך של 30,000 ₪ במזומן והיתרה בסך 27,000 ₪, תשולם באמצעות שיקים דחויים, חודשיים ורצופים למשך 12 חודשים.

לגרסת הנתבע, ההתחייבות להסרת העיקול הותנתה בקבלת התשלום בסך 30,000 ₪, בעוד שהשעבוד שהוטל על הרכב יישאר על כנו עד לפירעון מלוא התמורה בגין העסקה (השיקים). לגרסתו, על אף שהרכב הועבר לחזקתו של התובע, הלה לא עמד בהתחייבותו לתשלום התמורה כמפורט לעיל, ולמשך 7 חודשים לא הצליח הנתבע ליצור קשר עם התובע עד שלבסוף חודש הקשר ביניהם באמצעות עדנאן, או אז התברר לנתבע כי לתובע אין יכולת כלכלית לשלם את יתרת התמורה, הנתבע דרש את החזרת הרכב לידיו, והרכב אכן הוחזר. הנתבע מעלה טענות בדבר הנזקים שנגרמו לרכב בתקופת השימוש של התובע ברכב ואת ההוצאות שנגרמו לו בעקבות שימוש זה, לרבות ירידת הערך שלו.

דיון ומסקנות

במעמד הדיון בפניי נשמעו עדויות הצדדים וכל אחד מהם חזר בפניי על טענותיו, כמפורט לעיל. לאחר שעיינתי בטענותיהם, שמעתי את עדויותיהם והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, ואנמק.

כידוע, נטל הוכחת התביעה רובץ על שכמי התובע, בחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". התובע צריך להוכיח, כי הנתבע התחייב להסיר את העיקול וכי הוא הפר התחייבות זו. כן על מנת להצליח בתביעתו, על התובע להוכיח כי הנתבע לא עמד בחובה שנטל על עצמו לבטל את העיקול ולהעביר את הרכב על שם התובע. סבורתני, כי בחינת מהראיות בתיק מובילני למסקנה שנטל זה הורם במידה הנדרשת בנסיבות המקרה שבפנינו.

אין חולק, כי בין הצדדים נכרת זיכרון דברים (בחודש 10/08) למכירת רכבו של אברהם למוחמד, תמורת תשלום סך של 57,000 ₪. בזיכרון הדברים נכתב, בין היתר, כי: "הקונה ...ראה את הרכב ומצא אותו לשביעות רצונו. סוכם על מחיר של 57,000 בין הצדדים שהם יינתנו בצורה כזאת 30,000 ₪ במזומן ו 27,000 ₪ בציקים ביום זה ניתנה מקדמה 17,000 ₪ במזומן". ומייד בהמשך נכתב "המוכר אבי דודו ת.ז ...מתחייב להוריד את העיקול שעל הרכב כמו כן ידוע לקונה שיש על הרכב שיעבוד והוא יוסר לאחר פירעון כל השיקים". כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים, כי הקונה שילם למוכר סך של 17,000 ₪, הרכב הועבר לחזקת הקונה ולשימושו וכי לא נמסרו יתרת התשלומים המפורטים בהסכם. בנוסף, אין חולקין, כי התובע ידע כי על הרכב רובץ עיקול והוא הצהיר על כך בזיכרון הדברים ובעדותו בפניי מפורשות (עמוד 1, שורה 12). בנוסף, אין מחלוקת כי ההתקשרות בין הצדדים הייתה באמצעות אדם שלישי בשם עדנאן חמדאן, שלא הובא לעדות ע"י מי מהצדדים (שם, שורה 21 ועמוד 2, שורות 14-15).

מעיון בזיכרון הדברים עולה, כי המוכר התחייב להסיר את העיקול שעל הרכב. עוד הוסכם בין הצדדים, כי השעבוד יוסר לאחר פירעון כל השיקים. להבדיל מהשעבוד, שהסרתו הותנתה בתשלום ופירעון התמורה של העסקה במלואה, הסרת העיקול לא הותנה בתנאי כלשהו, לא כל שכן בתשלום תמורה כלשהי.

כלל בסיסי בהעברת קניין הינו שזה יועבר באופן מלא, ללא כל מגבלה עליו. שעבוד או עיקול הינו מגבלה ברורה על זכות הקניין. לפיכך, התנאי בחוזה בדבר הסרת העיקולים והשעבודים הינו תנאי יסודי בחוזה והפרתו הינה בבחינת הפרה יסודית.

במעמד הדיון בפניי העיד מוחמד, כי: "הרכב היה מעוקל, אני ידעתי על כך אבל הנתבע אמר לי שתוך 7 ימים הוא יסיר את העיקול אבל הוא לא עמד בזה" (עמוד 1, שורות 11-13). לשאלת בית המשפט מדוע סיכום זה שנערך בין הצדדים אינו מאוזכר בזיכרון הדברים, השיב התובע, כי : "סמכתי על המילה של הנתבע" (שם, שורה 14). עוד העיד התובע, כי "החזרתי את הרכב כמה חודשים לאחר מכן. הוא היה מתחמק ממני כל הזמן. אני חושב שאולי הוא היה במעצר ולא יכולתי לתפוס אותו" (שם, שורות 16-18). עדותו של התובע בפניי הייתה עקבית, רצופה ומתיישבת עם לשון זיכרון הדברים, בו נעשתה הבחנה בין העיקול לבין השעבוד שרבצו על הרכב ,כאשר רק הסרת השעבוד הותנתה בפירעון מלוא התמורה.

מנגד, בעדותו של הנתבע התגלו סתירות מהותיות היורדת לשורשו של עניין. מצאתי כי עדותו לא הייתה עקבית ואינה מתיישבת עם היגיון הדברים. תחילה העיד אברהם, כי "סוכם בינינו שלאחר פירעון כל השיקים תבוצע העברת בעלות ואז נסיר את העיקול והשעבוד". עם זאת, בהמשך דבריו מסר הנתבע גרסה שונה, עת עשה הוא בעצמו הבדלה בין העיקול לבין השעבוד והעיד, כי "הסרת העיקול היא לאחר קבלת סכום של 30,000 ₪ במזומן ואחרי שהוא יפרע את השיקים כולם, השעבוד יוסר" (שם, שורות 27-28) וכי "הסך של 17,000 ₪ היה כסכום התחלתי וכתנאי" (שם, שורה 29). עוד בהמשך דבריו אישר הנתבע ,כי הוא שהה במעצר בית בתקופה הרלוונטית להתקשרות החוזית בינו לבין התובע (עמוד 2, שורה 7). הנתבע מסר בעדותו בפניי, כי הרכב כיום אינו מעוקל או משועבד וכי הוא מוכן לקיים את העסקה כלשונה בזיכרון הדברים, ברם התובע התנגד לכך ועמד על זכותו להשבה.

משהגעתי למסקנה, כי החוזה בוטל בעקבות הפרה יסודית מטעם הנתבע, חל בענייננו סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 המטיל חובה על כל צד להשיב את אשר קיבל לידיו על-פי החוזה. אין חולק, כי התובע השיב את הרכב לידי הנתבע. אי-לכך, אני מחייבת את הנתבע להשיב לתובע את התשלום הראשון ששולם לו ע"י התובע בסך 17,000 ₪.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 17,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה עד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 300 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ