ת"א
בית משפט השלום אשקלון
|
1210-07
02/05/2010
|
בפני השופט:
סבין כהן
|
- נגד - |
התובע:
1. זולר צבי 2. זולר עמיר
|
הנתבע:
ג.חיון שיווק ואספקה בע"מ
|
|
החלטה
זוהי בקשה שנייה של התובעים לתקן את כתב תביעתם.
בבקשה שלפניי עותרים התובעים להוסיף עילת תביעה נוספת שעניינה הפרת חובה חקוקה של הנתבעת באי ניהול פנקס רעלים כחוק, בניגוד להוראות חוק חומרים מסוכנים, תשנ"ג-1993.
לטענת התובעים, היפר החובה החקוקה נודע להם רק לאחר שהנתבעת השיבה לשאלון ולדרישת גילוי מסמכים מטעם התובעים, כי היא אינה מנהלת פנקס כחוק וכי תעודות המשלוח מטעמה ומסמכי הרכישה מהספקים הינם חלף הספרים שעליה לנהל.
הנתבעת מתנגדת נחרצות לתיקון כתב התביעה.
לטענתה, הבקשה הוגשה באיחור ניכר, זוהי בקשה שנייה לתיקון כתב התביעה, הבקשה לא נתמכה בתצהיר, על אף שמדובר בטענות עובדתיות חלופיות וגם לגופו של עניין אין כל הצדקה להורות על התיקון.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום לדחות הבקשה.
תובענה זו מתייחסת לאירועים שארעו בשנת 2006, כאשר התובענה הוגשה בשנת 2007.
רק עתה, לאחר שניתנו תשובות משלימות לשאלון הוגשה הבקשה, כאשר בשלב זה של הדיון כבר מצויים בתיק תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים והנתבעת.
אמנם, בית המשפט רשאי להיעתר לבקשה לתיקון כתבי טענות בכל עת אם הדבר נחוץ לשם בירור אמיתי של טענות הצדדים, אלא שיש לברר מהו טיב התיקון המבוקש והאם אינטרס הנתבע לנהל את ההליך בלא שחדשות לבקרים מוגשים כתבי טענות מתוקנים, אינו גובר על אינטרס התובע להביא לבירור של כל טענותיו, באופן הרצוי לו.
בבקשתו הדגיש ב"כ התובעים, כי הצורך בהעלאת הטענה, אינו נועד לבסס את אחריותה של הנתבעת להתרחשות האירועים נשוא התובענה, אלא שהפרת החובה החקוקה מטעם הנתבעת מביאה לכך שהתובעים יכולים היו ביתר קלות להוכיח את עילת תביעתם לפיה החומר המסוכן שנמכר להם נמכר על ידי הנתבעת.
איני סבורה, כי נימוק זה יש בו כדי להצדיק תיקון כתב התביעה בשלב בו מצוי ההליך.
בבחינת מאזן האינטרסים של הצדדים, גובר במקרה דנן אינטרס הנתבעת שלא להיות מוטרדת בטענות חדשות. ואדגיש, אינטרס התובעים לא נפגע לחלוטין בהעלאת טענתם, שכן אי הוספת הטענה אין משמעה, כי התובעים לא יוכלו להוכיח את תביעתם, שכן אי ניהול פנקסים בהתאם לחוק, אין משמעו, כי תביעתו של התובע מוכחת, אלא התובעים טוענים, כי לו נוהלו הספרים, היה הדבר מקל עליו את ניהול ההליך, הא ותו לא.
אינטרס זה הינו אינטרס מצומצם, הנוגע לדרכי הוכחת התביעה בלבד.
לא מצאתי כל סיבה מדוע התובע התעורר רק עתה ועורר טענתו זו.
העובדות לאשורן נודעו לתובעים אמנם רק עתה, אלא שב"כ התובעים ידע כבר בעת ששלח את השאלון כי ישנו צורך בניהול פנקסים, התובעים הגישו חוות דעת בתמיכה לטענותיהם, המומחים מטעם התובעים לא עמדו עד כה על המצאת הפנקסים. הגם שהתובעים טענו בכתב תביעתם להפרת חובה חקוקה, לא מצאו מקום לכלול הטענה לניהול ספרים בכתב התביעה וככל הנראה, לא נמצאה משמעות אמיתית לטענה זו.
לאור כל המכלול, והיות והנני סבורה, כי בסופו של דבר לא יגרם לתובעים נזק של ממש כתוצאה מאי העתרות לבקשתו, כאשר התובעים עודם יכולים להוכיח תביעתם במסמכים חלופיים, מצאתי מקום להורות על דחיית הבקשה, נוכח השלב שבו הוגשה וההליכים שהתקיימו עד כה.
שאלת ההוצאות תילקח בחשבון במסגרת פסק הדין.
ניתנה היום, י"ח אייר תש"ע, 02 מאי 2010, בהעדר הצדדים.