אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ו"ע 57809-12-14 לוונברג נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

ו"ע 57809-12-14 לוונברג נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

תאריך פרסום : 07/06/2015 | גרסת הדפסה
ו"ע
ועדת ערעור לפי חוק נכי המלחמה בנצאים באר שבע
57809-12-14
01/06/2015
בפני חברי הועדה:
1. השופטת בית אור– יו"ר הוועדה
2. ד"ר מקסימו מייסלוס
3. מר צבי טרופ


- נגד -
העורר:
מאוריציו לוונברג
עו"ד דוד ידיד
עו"ד דורון עצמון
עו"ד מיטל בכר
המשיבה:
הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר
עו"ד שרה שהם
עו"ד עודד סמל
פסק דין
 

 

מבוא:

העורר הגיש ערר על החלטת המשיבה מיום 13.11.14 לפיה דחתה את בקשתו לקבלת קצבה חודשית לפי חוק ההטבות לניצולי שואה תשס"ז 2007 (להלן: "חוק ההטבות")

לגופו של ענין:

העורר יליד רומניה בן 74 (1931) התגורר בעיר גאלאץ עלה לישראל בשנת 1984. לטענת העורר נלקח יחד עם יהודים אחרים בני גילו על ידי חיילים גרמניים ורומנים מבית הספר בו למדו וחוייבו לבצע עבודות פרך שונות שכללו ניקיון רחובות ועבודות גינון. עבודות אלו בוצעו ללא מנוחה וללא קבל מזון תחת שמירה של חיילים נושאי נשק, כאשר חלקם אף שמרו באמצעות כלבים. העורר פנה למשיבה בבקשה להכיר בו כמי שזכאי לקבל קצבה חודשית ממדינת ישראל בשל כך שנפגע בעת המלחמה בכך שנאלץ לשהות במקום שבוצעו בו עבודות פרך.

ביום 7.10.2014 דחתה המשיבה את בקשתו של העורר בנימוק: "לא מתקיים לגביך התנאי לפיו שהיית במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו במחנה פרך, הואיל ולא המצאת הוכחות לשהותך כאמור".

בענין זה טוען העורר כי לטופס התביעה שהגיש למשיבה צורפו מסמכים שמעידים כי בעיר גאלאץ היה מחנה שמוכר עפ"י רשימת המחנות המוכרים של ועידת התביעות – קרן סעיף 2 פריט 547 (ראה נספח ד' לערר). עוד צרף העורר את נספח ג' – קטע מפנקס הקהילות של העיר גאלאץ שם נאמר כי בימי השואה היהודים חוייבו לבצע עבודות קשות ואף נכלאו במחנות, כולל נערים מתחת לגיל 15. במסמך של העיר גאלאץ נאמר בין היתר : "עבודת הכפיה נעשתה גם בפנים העיר וגם בפלוגות חוץ.....האנשים דרו באוהלים ובמערות העבודה נעשתה בתנאים בלתי אנושיים המזון לא הספיק והלבוש היה דל. באותם מקומות עבדו כל בוגרי בית הספר התיכון היהודיים של מחזורי השנים האחרונות ..." עוד ציין העורר כי היה כבן 13 באותה עת והוא זוכר מכלי ראשון את החוויות הנוראיות שחווה בעת השואה.

אשר על כן טוען העורר כי מאחר ועבד במקום במשך תקופה ממושכת, נדרש להתייצב לעבודה מדי יום ביומו, ביצע עבודות קשות, חי בתנאים קשים, היה נתון לשמירה ופיקוח מתמיד של חיילים גרמניים או שוטרים רומניים ואולץ בשל יהדותו לבצע את עבודות הכפיה והמקום מוכר על ידי קרן סעיף 2 כמחנה, הרי שהוא זכאי לתגמולים מכח חוק ההטבות.

ביום 10.2.15 התקיים דיון במעמד הצדדים.

בחקירה הראשית חזר העורר וסיפר לועדה בלשונו: "היינו בבית ספר. היה בעיר שלנו בית ספר יהודי היה גם בית ספר מעורב של יהודים וגויים. אבא שלי היה בגטו באותה עיר בבניין ריק היכן שכל היהודים היו שם. אנו הילדים, אני ואחי שיותר קטן ממני באו כמה חיילים לבית הספר למנהל של בית הספר.. מי שיכול ורשמו כמה ילדים הם רוצים לקחת ליום הזה. אחר כך עם המנהל החיילים האלה באו לכתה ולקחו ילדים לפי הרשימה. הם אמרו אתם הולכים עכשיו. כך הם אמרו. בחצר של בית הספר חיכתה משאית פתוחה. החיילים לקחו את כל הילדים ליום הזה ולפי התכנית הזו הם שמו כמה ילדים במקום אחד וילדים אחרים במקום אחר. כשיצאנו מהמשאית נשאר לכל מקום שני חיילים על כלבים כדי לשמור. היינו ילדים היינו ילדים צעירים. הראש לנו היה לעשות צחוק ולא לעבוד אך פחדנו מהכלבים. היתה עבודה בפארקים לעשות פרחים, ניקיון בשטח ברחוב היה צריך לנקות את השביל ליד המדרכות היה לי את הטלאי הצהוב. היה כשלוש ארבע שעות כל יום. היה יותר קשה כשהיה רוח או גשם. העבודה היתה יותר קשה. מי שיכול היה להביא אוכל מהבית היה בסדר. אחרי העבודה הם החזירו לבית הספר וחזרנו הביתה. הם לקחו אותנו מבית הספר פעמיים שלוש בשבוע. הם לא נתנו לנו אוכל."

בהמשך חקירתו הראשית ספר העורר כי היה בן 13 באותה עת, כי העבודה נמשכה כחצי שנה עד הקיץ ואח"כ חזרו לעבוד, וכי כל הזמן בעת שעבדו שמרו עליהם חיילים עם נשק ועם כלבים.

בחקירתו הנגדית סיפר העורר כי לא יצאו כל יום לעבודה אלא לפי ההחלטה של מנהל בית הספר. לדבריו הגיע תמיד לבית הספר ולא היה חולה ולכן גם יצא לעבודה.

בנוסף נשאל העורר בחקירה נגדית מדוע לא הזכיר את עבודת הכפיה בעת שפנה בשנת 2006 לקרן הסיוע בבקשה לקבל קצבה הוא השיב : "אולי יצא לי מהראש. אני נשארתי עם מחלה קשה. עם אסטמה בגלל העבודה. יכול להיות שבגלל זה לא רשמתי".

באי כח הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

ב"כ העורר בסיכומיה הדגישה את היות העורר כבן 11-13 בעת קרות המאורעות, כי נלקח יחד עם נערים אחרים לבצע עבודות פרך כפי שפרט בערר שהגיש ובעדותו בבית המשפט, כי הוא זוכר את העובדות מכלי ראשון בהיותו נער, כי עדות בבית המשפט לא נסתרה במאומה.

בעניין פנייתו של העורר ל"קרן הסיוע" ב 2006 והעובדה שלא הזכיר בפניה את עבודות הפרך שביצע, טענה ב"כ העורר כי "הקריטריונים לתביעה לקרן הסיוע שונים מהקריטריונים לתביעה על פי חוק ההטבות. בתביעה לקרן הסיוע, הקריטריון המקובל בקרב יוצאי רומניה הינו ענידת טלאי צהוב. עבודת כפיה ופרך אינה קריטריון רלבנטי ולפיכך כמעט ולא הוזכרה בתביעות אלה.. העובדה שהעורר לא ציין כי ביצע עבודות כפיה בתביעה זו, אינה מעידה על סתירה, אלא על שימת דגש על הקריטריונים הרלוונטיים לכל תביעה."

לגופו של ענין טוענת ב"כ העורר כי העורר ביצע עבודות קשות בשל היותו יהודי וללא יכולת לסרב, תחת שמירה מאיימת ובתנאים קשים.

לענין השאלה האם שהה העורר במחנה "מוכר" על ידי קרן סעיף 2 , מפנה ב"כ העורר לרשימת המחנות המוכרים של קרן סעיף 2 שם מופיעה העיר גאלאץ תחת הכותרת של מחנה. לדברי ב"כ העורר לא המציאה המשיבה כל ראיה לקיומו של אתר מוגדר כלשהו בעל מאפיינים של מחנה קלאסי שהיה בעיר גאלאץ.

לדברי ב"כ העורר אתר עבודות הכפיה והפרך בו שהה העורר יכול להחשב "כמחנה מוכר" שהיה בעיר גאלאץ. בענין זה מפנה ב"כ העורר לפסק הדין בתיק ו"ע 35805-09-12 אסטלה גרימברג נ. הרשות לזכויות ניצולי השואה (להלן: "פסה"ד גרימברג"), שם קובע בית המשפט בעמ' 12 לפסק הדין מהו מחנה מוכר. (על כך בהמשך). עוד מפנה ב"כ העורר לפסק הדין בערעור שהוגש על ידי המשיבה לבית המשפט המחוזי בחיפה בע"ו 5934-02-14 בענין גרימברג (להלן: "ערעור גרימברג"). הערעור נדחה על ידי בית המשפט המחוזי ולמעשה אושרה קביעת ועדת הערר לגבי ההגדרה של מהו "מחנה מוכר".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ