אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ו"ע 51768-12-10 ברכה ז"ל נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

ו"ע 51768-12-10 ברכה ז"ל נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

תאריך פרסום : 07/07/2016 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום חיפה
51768-12-10
12/11/2015
בפני השופט:
אהרון שדה

- נגד -
התובעת:
אליהו ברכה (המנוחה)
משיבים:
משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים
פסק דין
 

 

בזיקה להחלטות קודמות הרי עתה לאחר שבית המשפט העליון אמר את דברו בצורה ברורה בדנ"א 2591/14 ודנ"א 2597/14 יש להכריע גם בערר זה.

 

יאמר כי מעבר לכך שפסקי הדין לעיל שניתנו מחייבים את הוועדה, הם גם עולים בקנה אחד עם עמדתה והבנתה את המצב המשפטי לצד הצורך להפנות משאבים אדירים לפיצוי ניצולי שואה חיים לאחר שהורחבו עד מאד הזכאויות לעומת אלו שהיו קיימות בעבר וכאשר בפתח ממתינים אלפי שלא לומר עשרות אלפי זכאים להכרה בעניינם וכאשר אם זו תוכר, תישא הקופה הציבורית בנטל כבד שאין לו שום קשר בהערכות ובציפיות שהיו קיימות בעת חתימת הסכמי השילומים.

 

זכות גדולה היא לפצות ניצולי שואה על סבלם, חובה גדולה היא לא לנהוג בקלות ראש בכספו של הציבור ולכן מעבר לאמור בפסקי הדין המחייבים לעיל, תוצאתם מקבלת משנה תוקף נוכח המציאות הנוכחית לאור החוק, התפתחות הפסיקה ותוצאותיה.

 

בית המשפט העליון קבע כי הזכות לתגמולים לא תעבור בירושה אלא אם כן זו התגבשה בחייו של המנוח והפכה לחוב.

גם את חריגי "הטעות" ו"הליך תלוי ועומד" פירש בית המשפט העליון בצמצום ובית המשפט אישר במצב בו נפטר אדם להשלים את ההכרעה בהליך שנפתח בחייו אך לא לפתוח בהליך אחר או לערער אחריו.

בית המשפט העליון שבמקרה דנן דן בתיקים של מנוחים יוצאי לוב היה ער לכך שתביעותיהם נדחו ולאחר שנים שונתה ההלכה וניתנה הכרה גורפת בעקבות החלטה מנהלית לכל ניצול שביקש זאת, הכל לאחר פסק הדין בעניין טייר ובכל זאת לא ראה לנכון לאפשר ליורשים לבקש או לפעול כנגד החלטת הדחיה הראשונה שבעניינם ניתנה בתחילת שנות האלפיים.

 

התמונה המשפטית ברורה, אנו סבורים כי מעבר לנכונותה המשפטית, יש בה כדי לחלק את העוגה בצורה נכונה יותר ולמי שבאמת נזקק-ניצולי השואה אשר חיים בקרבנו.

 

ומן הכלל אל הפרט:

 

למרות החלטות קודמות, לא הוגשו השלמות טיעון לאחר ההכרעה בדנ"א, לא במועד ולא בכלל.

 

העוררת הגישה את תביעתה למשיבה בינואר 2001 ונדחתה חודש דצמבר 2002. העוררת נפטרה בשנת 2005 עוד לפני מתן ההחלטה המנהלית בדבר הכרה ביהודי לוב ולפני מועד תחילת הזכאות על פי אותה החלטה.

אין כל טעות בהחלטת המשיבה לא בשעתו בשנת 2002 וגם אם היה מוגש אז ערר היה נדחה על פי המצב המשפטי דאז ואין כל הליך תלוי .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ