אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וענונו(גוזלן) נ' עובדיה ואח'

וענונו(גוזלן) נ' עובדיה ואח'

תאריך פרסום : 05/03/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
13168-07
26/02/2013
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
התובע:
סיגלית וענונו (גוזלן)
הנתבע:
1. נורית עובדיה
2. דניאל עובדיה

פסק-דין

פסק דין

בין הצדדים נחתם הסכם מכר, שלפיו מכרה התובעת (והנתבעת בתביעה שכנגד, להלן – התובעת) לנתבעים (והתובעים בתביעה שכנגד, להלן – הנתבעים) דירה, ואשר נקבעו בו המועדים לתשלום התמורה. אין מחלוקת בין הצדדים על כך שאת התשלום אחרון שילמו הנתבעים לתובעת באיחור של כשלושה חודשים וחצי, ואף אין מחלוקת על כך שעל-פי ההסכם, איחור בתשלום מהווה הפרה יסודית המחייבת את המפר לשלם לצד שכנגד פיצוי מוסכם, כפי שנקבע.

המחלוקת בין הצדדים היא אפוא, בשאלה, אם הפרת ההסכם בשל האיחור בתשלום נבעה ממחדלי הנתבעים (הקונים), או בשל מחדליה של התובעת (המוכרת), שבעטיים חל העיכוב בתשלום.

בתביעה העיקרית טוענת התובעת כי בשל האיחור שחל בתשלום התמורה עבור הדירה היא זכאית לפיצוי המוסכם וכן לפיצוי נוסף בגין נזקים שלטענתה, נגרמו לה בשל האיחור בתשלום. מנגד הגישו הנתבעים תביעה שכנגד, שבה נטען כי אותם מחדלים מצד התובעת, אשר הביאו לאיחור בתשלום, מהווים הפרה יסודית של ההסכם ולפיכך הנתבעים הם אשר זכאים לפיצוי המוסכם.

א.הערה על שמיעת התיק ומתן פסק הדין

2.תובענה זו לרבות הראיות שנשמעו במסגרתה, נשמעה לפני כבוד השופט (בדימוס) יצחק מילנוב, אשר פרש לגמלאות לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם וקודם למתן פסק הדין. משחלף המועד שנקבע בסעיף 15(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובהתאם להנחיית נשיאת בית משפט זה, הועבר התיק אליי למתן פסק-דין.

תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שהעדויות שנשמעו בפני כבוד השופט מילנוב תשמענה פעם נוספת (ראו: ע"א 2449/08 טואשי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (2010), פסק-דינו של כבוד השופט ס' גובראן בפסקאות 12-11. כן ראו גם: ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם, פ"ד כד(1) 145, 147 (1970); ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק, פ"ד כז(1) 768, 773 (1973); ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353, 356 (1974); ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241, 249 (1997)).

ב.עיקרי העובדות ועיקרי ההליכים

3.העובדות בעיקרן הן כמפורט לעיל, והן אינן שנויות במחלוקת. על-פי הסכם מכר שנחתם בין התובעת לבין הנתבעים, מכרה התובעת לנתבעים את דירתה. יוער כי על-פי ההסכם הקונה של הדירה היא רק הנתבעת, אולם כפי שהעיד הנתבע, בעלה של הנתבעת, בפועל הוא זה שניהל את העניינים הקשורים ברכישה. כך גם ההסכם האחרון שמכוחו נמסרה החזקה בדירה שמכרה התובעת לנתבעים נחתם בשם שני הנתבעים, ובנוסף לכך, את התביעה שכנגד, הגישו שני הנתבעים נגד התובעת. לפיכך למען הנוחות, נתייחס אל הנתבעים בתור רוכשי הדירה, ובכל מקרה, כמי שנושאים במשותף באחריות להתנהלות מכוח ההסכם.

בהסכם נקבעו מועדי תשלום התמורה עבור הדירה, ונקבע כי אי עמידה במועדים אלו מהווה הפרה יסודית של ההסכם אשר מחייבת את המפר בתשלום פיצוי כספי לצד שכנגד.

במקביל, חתמה התובעת על הסכם שלפיו רכשה היא דירה אחרת, שעל-פיו מועד התשלום האחרון של התמורה היה זהה למועד שנקבע בהסכם שנחתם בין התובעת לבין הנתבעת. מאחר שהנתבעים שילמו את התשלום האחרון באיחור ניכר, לא עמדה התובעת בתשלום התמורה עבור הדירה שרכשה במועד שנקבע. איחור זה הביא לכך שמוכרי הדירה שאותה ביקשה התובעת לרכוש תבעו לבטל את ההסכם וכן תבעו מהתובעת לשלם את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם ביניהם. הסכם זה אמנם בוטל והתובעת שילמה לאותם מוכרים פיצוי כספי.

4.בכתב התביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעים ביום 10.12.2007 טענה היא, שהנתבעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית בכך ששילמה את התשלום האחרון בגין התמורה לדירה באיחור ניכר. עיכוב זה על פי הנטען, הסב לתובעת נזקים רבים ובהם העובדה שההסכם לרכישת דירה חלופית בוטל והתובעת נאלצה לשלם למוכרים של אותה דירה פיצוי כספי. לפיכך תבעה התובעת מהנתבעים פיצוי כספי בסך של 195,600 ₪, המורכב מאלו: הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם שבין התובעת לנתבעת – 86,000 ₪; סכום הפיצוי שהתובעת נאלצה לשלם למוכרי הדירה החלופית בשל ביטול ההסכם עימם – 34,000 ₪; דמי שכירות עבור התקופה שבה נותרה ללא דירה בשל ביטול ההסכם לרכישת הדירה האחרת – 20,000 ₪; סכום שהתובעת נאלצה לשלם עבור אחסון מיטלטליה בתקופה שבה נותרה ללא דירה – 5,000 ₪; פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצוי בגין נזקים לא ממוניים – 50,000 ₪.

משלא הגישו הנתבעים כתב הגנה במועד, ניתן נגדם פסק-דין ביום 25.3.2008. ביום 30.4.2008 הגישו הנתבעים בקשה לביטולו של פסק הדין, ולאחר חילופי תגובות ותשובות ניתנה ביום 8.7.2008 החלטה בהסכמת הצדדים שלפיה פסק הדין בוטל בכפוף לתשלום הוצאות לתובעת בסך של 2,000 ₪ ללא קשר לתוצאה הסופית של התביעה.

5.כתב ההגנה מטעם הנתבעים הוגש ביום 21.7.2008 ובמקביל הגישו הם נגד התובעת תביעה שכנגד על סך של 68,000 ₪ (נראה כי בטעות נכתב סכום זה במקום סך של 86,000 ₪). בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד טענו הנתבעים כי האיחור בתשלום התמורה נבע ממחדליה של התובעת, אשר באו לידי ביטוי בכך שרק ביום 5.12.2006 מסרה התובעת לנתבעים אישור של הבנק למשכנתאות על כוונה לסילוק המשכנתה שרבצה על דירתה (להלן – כתב כוונות), וכי עיכוב זה נבע מבעיה ברישום הזכויות בדירה על-שמה של התובעת. מסיבה זו, רק ביום 7.12.2006 סולקה מלוא התמורה. לפיכך טענו הנתבעים, כי העיכוב בתשלום נבע ממחדליה של התובעת, אשר היוו הפרה יסודית של ההסכם ועל-כן לא רק שאינה זכאית לפיצוי הנתבע, אלא שעליה לשלם לנתבעים את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם.

ביום 15.9.2008 הגישה התובעת כתב תשובה לכתב ההגנה וביום 5.10.2008 הגישה התובעת את כתב ההגנה לתביעה שכנגד.

6.יוער כי בטרם הוגשו תצהירי העדות הראשית ובטרם נשמעו הראיות התקיימו מספר דיונים (קדמי משפט) בעניין בקשות לקבלת מסמכים שונים ועוד כיוצא באלו עניינים, אשר לא ראיתי צורך או מקום לפרטם בשלב זה, והדברים יפורטו בהמשך, ככל שנידרש אליהם.

בקדם המשפט מיום 26.2.2009 נקבעו הפלוגתות הטעונות הכרעה, שעניינן בשאלות מי מבין הצדדים הפר את ההסכם הפרה יסודית, מה הנזק שנגרם, ואם מי מהצדדים פעל להקטנת נזקיו. עוד נקבע, כי על הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית וכן להגיש את ראיותיהם ביחס לפלוגתות שנקבעו.

מטעם התובעת הוגש רק תצהיר עדות ראשית של התובעת ואילו מטעם הנתבעים הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע וכן הוגש תצהיר מטעם עו"ד רינה מזרחי-אורון, אשר ייצגה גם את הנתבעים וכפי שעוד יובהר להלן, ייצגה גם את אלו שמכרו לתובעת את הדירה, שההסכם למכירתה בוטל, כאמור לעיל.

ישיבת ההוכחות שבמהלכה נחקרו התובעת והנתבע על תצהיריהם התקיימה ביום 13.1.2011 ואילו עו"ד מזרחי-אורון נחקרה על תצהירה ביום 9.2.2011.

לבקשת הצדדים, סיכומי טענותיהם הוגשו בכתב. מטעם התובעת הוגש ביום 20.3.2011 ומטעם הנתבעים הוגש ביום 12.5.2011.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ