אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועד מקומי גבע בנימין נ' הושיאר

ועד מקומי גבע בנימין נ' הושיאר

תאריך פרסום : 05/08/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
60710-05-12
24/07/2013
בפני השופט:
מאיה אב-גנים ויינשטיין

- נגד -
התובע:
ועד מקומי גבע בנימין
הנתבע:
1. ראובן הושיאר
2. איריס הושיאר

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה שראשיתה בתביעה על סכום קצוב שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל, בגין אגרת שמירה ומסי ועד מקומי משנת 2005. בהסכמת התובע, החיובים הנטענים בגין החודשים ינואר-מרץ 2005, נמחקו מכתב התביעה בשל התיישנותם.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים:

הנתבעים הינם תושבי הישוב גבע בנימין.

לטענת התובע, הנתבעים חבים תשלום בגין הפרשי אגרת שמירה וחוב בגין מסי ועד, אשר לא שולמו באופן סדיר ובשיעורם המלא, דבר שהביא להצטברות חוב כספי בסך 5,299 ₪ (נכון למועד הגשת התביעה). ביום 15/05/12 הגיעו הצדדים להבנות ולפיהן, עד לקבלת החלטה בבקשה למתן ההנחה בארנונה שהגישו הנתבעים, ישלמו הנתבעים 60% מחובם (3,075 ₪). כנטען ע"י התובע, מאחר שהמועצה האזורית מטה בנימין דחתה את בקשת הנתבעים להנחה לשנים 2010-2012, על הנתבעים לפרוע את יתרת חובם (2,561.40 ₪).

מנגד טוענים הנתבעים, כי אין להם כל חוב כלפי הנתבע- את אגרת השמירה שילמו במלואה ובכל הנוגע למסי הועד, קיבלו הם הנחה בשיעור 40% עד לשנת 2009. תשלומים ששולמו ביתר בטרם מתן ההנחה, לא הושבו לידיהם. אשר לשנים 2010-2011 נטען, כי הוגשה בקשה להנחה, אשר נכון למועד הגשת ההתנגדות, לא ניתנה בגינה החלטה.

לאחר שהתקיימה ישיבה מקדמית במעמד הצדדים, ניתנה החלטת ועדת הארנונה, הדוחה את בקשת הנתבעים להנחה.

בהתאם למצוות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר האזרחי, תשמ"ד-1984, פסק הדין יהא מנומק באופן תמציתי.

דיון:

אין מחלוקת, כי כתושבי היישוב, חבים הנתבעים במסי ועד ובאגרת שמירה (פרוט' 11/07/13, עמ' 7, ש' 3-5). יצוין, כי לאחר הגשת כתב התביעה ויום לפני שהוגשה ההתנגדות, חתמה הנתבעת על הסדר עם התובע ולפיו, תשלם תשלום חלקי (60%) מהחוב, עד להחלטה בבקשה למתן הנחה. בחתימתה על ההסדר, אישרה הנתבעת את סכום החוב ואף פרעה את מרביתו.

מאחר שהנתבעים לא חלקו על חובת התשלום ואף אישרו בחתימתם את היקף החבות, טענתם לזכאות להנחה מהווה טענה מסוג "הודאה והדחה". כידוע, טענת "הודאה והדחה" הינה טענה במסגרתה מודה הנתבע בעובדות כתב התביעה, אך מציין עובדות נוספות אשר בעטיין גורס הוא, כי התובע אינו זכאי לסעד המבוקש.

הנתבעים לא הציגו כל ראיה שבקשתם להנחה אושרה. ההפך הוא הנכון, במסמך שהציגה ב"כ הנתבעים במעמד הדיון ושאין מחלוקת כי הגיע לידי הנתבעים נכתב, "לדחות את בקשתך לשנת 2012". מכאן, שכל שנותר הוא לבחון את טענתם המשפטית של הנתבעים ולפיה, יש לראות בבקשתם לקבלת הנחה כבקשה שהתקבלה, מאחר שהגישו השגה בהתאם להוראת סעיף 69ג(ב) לתקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), תשל"ט-1979, ולא נענו.

דין טענת הנתבעים בנדון, להדחות. סעיף 69ב(א) קובע ברחל בתך הקטנה, כי ניתן להשיג לפני מנהל הארנונה "על יסוד טענה מטענות אלה":

"(1)הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;

(2)נפלה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;

(3)הוא אינו מחזיק כמשמעותו בתקנון;

(4)היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 67(ד) – שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס".

טענה לזכאות להנחה אינה טענה שבידי הנתבעים היה להעלות בפני מנהל הארנונה ומכאן, שהטענה להגשת השגה אינה מעלה ואינה מורידה ולבטח שאינה מעניקה לנתבעים הנחה שלא אושרה. יצוין, כי ביום 17/07/13 (לאחר ישיבת ההוכחות), הגישו הנתבעים עתירה מינהלית כנגד התובע והמועצה האזורית מטה בנימין, במסגרתה עתרו "לחייב את הרשות לדון בבקשה להנחה של העותרים ולהורות לה לקבל את הבקשה לאור העובדה כי העותרים עומדים בקריטריונים של החוק וזכאים להנחה" (עת"מ 35072-07-13 הושיאר נ' המועצה האזורית מטה בנימין ואח').

לצורך שלמות התמונה אוסיף, כי אף אלמלא היה מקום להחלת דוקטרינת ההודאה וההדחה, מאחר שהתביעה הוכחה- באישורו של הנתבע בעדותו את החבות ובאישור הנתבעת את גובה החוב, היה מקום לקבל את התביעה ולהורות על תשלום יתרת החוב שטרם נפרעה.

לאור מכלול האמור לעיל, הנתבעים ישלמו לתובעת את יתרת חובם, 2,561.40 ₪, בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪. שיעור שכר הטרחה נקבע מתוך התחשבות בנתבעים ובהינתן וביום 15/05/12, לאחר הגשת התביעה, הוסכם בין הצדדים על היקף שכ"ט בשיעור נמוך יחסית, כאשר אין מחלוקת שהנתבעים פרעו את מרבית חובם בשלבים מוקדמים של ההליך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ