אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדת המכרזים תדון שוב בערבות הבנקאית של המערער שבוטלה עקב טעות סופר

ועדת המכרזים תדון שוב בערבות הבנקאית של המערער שבוטלה עקב טעות סופר

תאריך פרסום : 15/02/2010 | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
5834-09
31/01/2010
בפני השופט:
1. א' רובינשטיין
2. ח' מלצר
3. נ' הנדל


- נגד -
התובע:
אדמונית החורש בע"מ
עו"ד אליהו מלך
עו"ד אורית הייפרמן
עו"ד אליעד שרגא
הנתבע:
1. המוסד לביטוח לאומי
2. אלרואד מתן שירותי סיעוד ורווחה בע"מ

עו"ד ד"ר עומר דקל
עו"ד נירה שלו
עו"ד אברהים נאזם אברהים
פסק-דין

השופט ח' מלצר:

1.        המשיב 1 ערך מכרז להקמת מאגר של נותני שירותי סיעוד, לטיפול בקשישים מבין הזכאים לגמלת סיעוד - בביתם. היכללות במאגר נועדה להבטיח שמציע, שיעמוד בציון סף מסוים, יוכל לתת את שירותיו באמצעות אחת, או יותר מ-314 הועדות המקצועיות של המשיב 1, הפועלות ברחבי הארץ. במכרז נקבע כי אחד מהתנאים המוקדמים להשתתפות של מציע במכרז להקמת המאגר יהיה צירוף ערבות של בנק, או של חברת ביטוח להצעתו - בסכום של 50,000 ש"ח: "וזאת בנוסח המצורף כנספח ג' למכרז, ובנוסח זה בלבד".

            המערערת, המספקת שירותים כאמור למשיב 1 מזה כ-16 שנים, ביקשה להימנות עם נותני השירותים בכמה עשרות ועדות מקצועיות. המערערת צירפה להצעתה ערבות בנקאית בנוסח הנדרש, פרט לכך שליד המספר "50,000" נרשם הסימן "ס", ולא הביטוי "ש"ח". ועדת המכרזים פסלה את הצעת המערערת, משמצאה כי יש בטעות האמורה כדי להביא לפסלות הערבות, ובהתאם - של ההצעה כולה. המערערת, כמו גם המשיבה 2 (שבערבות שצורפה להצעתה, ואשר הוציא אותה אותו בנק ערב שניפק את הערבות למערערת, נפל פגם זהה, ואף הצעתה שלה נפסלה) - עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד החלטת הפסילה. המערערת טענה בעתירתה כי מדובר בטעות סופר, וכי ברור שהכוונה היתה ל-ש"ח, שכן הסימן שהוטבע, "ס": "אין לו כל קשר לסימונו של מטבע כלשהו". המערערת טענה כי בפגם שכזה אין כדי להצדיק את פסילת הערבות וההצעה. המערערת אף צירפה לעתירתה מכתב מן הבנק הערב, סניף בית ג'אן של הבנק הערבי-ישראלי, שהוצא בתאריך 22.6.09, ונאמר בו כך: "בערבות בנדון, נפלה טעות טכנית במערכת המחשב שגרמה לרישום הסימןn ~ [כך במקור - ח"מ] במקום ש"ח, על כן אנו מאשרים כי הכוונה היתה ש"ח (שקלים חדשים). בשאר תנאי הערבות לא חל כל שינוי ואנו נכבד את הערבות הבנקאית הנ"ל כפי שהוצגה בתנאי המכרז, דהיינו -50,000 ש"ח (חמישים אלף שקלים חדשים). צר לנו על הטעות שנגרמה ללקוח ...". לשיטת המערערת, אין זה ראוי כי אותה טעות סופר תביא לכך שהיא לא תוכל להמשיך ולספק שירותים למשיב 1, כפי שהיא עושה מזה שנים ארוכות, ותגרום בכך, לדבריה, לקריסת המערערת ולשבירת מטה לחמם של 280 עובדיה המיומנים ושל בני משפחותיהם.

2.        בית המשפט המחוזי הנכבד בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' הנשיאה, השופטת מ' ארד) סקר בפסק דינו את הדינים החלים על פסילת הצעות במכרז מחמת פגמים שנפלו בהן, ובפרט - בערבות בנקאית המצורפת להצעה, קבע כי לא ניתן להכשיר את הערבות ואת הצעות המערערת והמשיבה 2, ודחה את עתירותיהן.

            מכאן הערעור שלפנינו. המשיבה 2 נמנעה מהגשת ערעור על פסק הדין, אולם משצורפה כמשיבה לערעור זה, כבעלת דין בהליך הקודם, הגישה עיקרי טיעון בהם תמכה בנימוקי הערעור של המערערת, תוך הדגשה שדין אחד להם וביקשה להשיב אף את הצעתה שלה לדיון בועדת המכרזים של המשיב 1.

           עתה עלינו לבחון את המסגרת הנורמטיבית.

3.        הגשת ערבות בנקאית בדיוק כנדרש במסמכי המכרז תכליתה: "לא רק כדי לספק את דרישת בעל המכרז לוודא בדרך זו את רמת רצינותו וחוסנו הכלכלי של המציע, אלא גם לצורך קיום ערך השוויון המכרזי בהתייחסותו ליתר המציעים, הן בפועל והן בפוטנציה" (עע"ם 10392/05 אחים אוזן חב' לבנייה בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 5.7.2009), פיסקה 39 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה) (להלן: ענין אחים אוזן). מטרה נוספת שיש לערבות הבנקאית היא לתת בידי עורך המכרז אמצעי יעיל לגביית פיצויים, אם יחזור בו המציע מהצעתו שזכתה במכרז (ע"א 248/97 אי.אף.אן. מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"א (2) 646 (1997) (להלן: ענין אי.אף.אן). בהתאם, שב בית משפט זה ושנה כי הכלל הוא שפגם בערבות בנקאית מביא לפסילת ההצעה, וזאת מבלי שיהא צורך להעמיק חקר בפשר הטעות, או בכוונת המציע, או הערב (ראו: בג"ץ 368/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לא(1) 505 (1976) (להלן: עניין גוזלן)); עע"ם 1966/02 המועצה המקומית מג'אר נ' ג'מאל אבראהים, פ"ד נז(3) 505 (2003) (להלן: עניין אבראהים); עע"ם 10785/02 חב' י.ת.ב. בע"מ נ' משרד הפנים, פ"ד נח(1) 897 (2003) (להלן: עניין י.ת.ב.); עע"ם 4150/03 ניו-אפליקום מוצרי תוכנה (אפ.סי.טי.) בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 817 (2004) (להלן: ענין ניו-אפליקום); עע"ם 8610/03 אמנון מסילות מעלות נ' מועצה מקומית מג'אר, פ"ד נח(6) 755 (2004) (להלן: עניין אמנון מסילות); דעת הרוב ב-עע"ם 10064/04 מרגלית ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(4) 495 (2004) (להלן: עניין מרגלית); בר"ם 6990/09 האגודה לבריאות הציבור נ' מדינת ישראל - משרד החינוך (לא פורסם, 27.10.2009) (להלן: עניין האגודה לבריאות הציבור)).

           על הטעם בהקפדה על גישה דווקנית זו, מבלי לסטות ממנה כמלוא הנימה, עמד חברי, השופט א' רובינשטיין, שדרש כדלקמן:

"אשר להבחנה בין פגמים "מהותיים" ו"טכניים", זו אינה פשוטה כידוע ויש בה פתח לפלפולים לא מעטים שחכמי הישיבות השוקדים יום ולילה על תלמודם לא היו בוראים כמותם. ... כמובן יהיו מקרים שפגם יהא זניח בגדרי השכל הישר, או יימצא כדי כך בתוך המובן מאליו, שלא יהא מקום לפסול בגינו; אך מקרים אלה הם לדעתי החריג שבחריג, והכלל הוא כי פגם הוא פגם ותוצאותיו עמו. אם לא כן, במציאות הישראלית, שאין צריך להכביר עליה מלים, יש חשש לא מבוטל למדרון חלקלק, ופתח שהוא "כחודה של מחט" עלול להיפתח כפתח "שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו" (שיר השירים רבה, ה')" (עע"ם 6090/05 מ.ג.ע.ר - מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ, פיסקה א' לחוות דעתו (לא פורסם, 27.2.2006 (להלן: ענין מגער); ראו גם דבריו ב-עע"ם 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ - בפיסקה י"ד לפסק הדין (לא פורסם, 16.1.2007)).

4.        גישה זו היא איפוא הכלל, ועליה נאמר כי היא: "מתווה את דרך המלך שבה צריכות לצעוד ועדות המכרזים בבוחנן פגמים בערבות - תוצאתם הרגילה של פגמים בערבות היא פסלות ההצעה" (השופטת (כתארה אז) ד' ביניש, בעניין י.ת.ב., בעמ' 909). אמנם, קיימים הבדלי גישה מסוימים בפסיקה, בעיקר באשר לשאלה האם כל פגם בערבות, המגלם פגיעה נחזית בעקרון השוויון, די בו כדי להצדיק את פסילת ההצעה, או שיש לבחון את מכלול ההיבטים הרלבנטיים לפגם ולמקורו (ראו: חילוקי הדעות שנפלו בהקשר זה בענין מרגלית וב-עע"ם 6200/07 פ.פ.ס ריהאב בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.5.2008)). עם זאת אין חולק כי גם לכלל הפסילה האמור צריך שיתקיים חריג (או "חריג שבחריג", כאמור לעיל). על מהות חריג זה עמדה השופטת (כתארה אז) ביניש, בעניין י.ת.ב., באומרה כך:

"רק במקרים נדירים, כאשר האופי ה"טכני" של הפגם ברור וגלוי מנסיבות העניין, כאשר מדובר בפליטת קולמוס, כאשר מדובר בטעות בלתי משמעותית של חישוב וכיוצא באלה טענות של פגמים בלתי משמעותיים, שניכר על פניהם שנפלו בתום -לב, וכאשר ניתן לקבוע כי הפגם הנדון אינו מסכל את מטרת הערבות, ותיקונו אינו עומד בסתירה לעקרונות השוויון, התחרות ההוגנת וטוהר המידות במכרזים, ניתן להכשיר את הפגם. ההנחיה לוועדות המכרזים בעניין זה צריכה להיות אחידה וברורה כדי שלא לפגוע בביטחון המשפטי והכלכלי" (שם, בעמ' 910-909).

ואכן בית משפט זה חזר והדגיש כי המקרים החריגים יהיו: "יוצאי-דופן, כגון פליטות קולמוס, או מקרים אחרים שבהם פעל המציע בתום-לב, והטעות עולה מן הערבות עצמה בלא שנזקקים לעניין זה לראיות חיצוניות" (הנשיא א' ברק בעניין אבראהים, בעמ' 512; ראו עוד: בג"ץ 173/82 מבני פלס חברה הנדסית לבנין ופיתוח בע"מ נ' עיריית נהריה, פ"ד לו(2) 472 (1982) (להלן: עניין מבני פלס); עניין אחים אוזן, בפיסקה 44).

השאלה הניצבת איפוא בפנינו היא האם בא המקרה שבערעור זה במסגרת הכלל, או שהוא נופל בגדר "החריג שבחריג". טרם שאנו משיבים לכך נרחיב עוד מעט בניתוח קצר של תקלות שונות בערבויות, שהגיעו לדיון בפסיקה.

5.        עיון בהלכה הפסוקה מלמד כי פגם פוסל בערבות בנקאית, הוא כזה שיש בו תוספת, הגבלה, או שינוי מנוסח הערבות המבוקש, שנכלל במסמכי המכרז, או דבר אחר כלשהו שיש בו פגיעה בכללים הבסיסיים של דיני המכרזים, ובמיוחד בעקרון השוויון. הכלל האמור יושם, בין השאר, בסיטואציות הבאות:

(א)      כאשר המציע לא הגיש את הערבות שנדרשה, כי אם מסמך אחר, בין בכוונה וכתחליף (עניין אבראהים) ובין בטעות (עניין האגודה לבריאות הציבור);

(ב)      כאשר תאריך תוקפה של הערבות היה שגוי (מטעמים שונים ומשונים, לעתים אפילו מובנים), דבר שנחזה כמגביל את אפשרויות עורך המכרז לממש את הערבות (עניין י.ת.ב.; עניין מרגלית; עניין ניו-אפליקום));

(ג)       כאשר סכום הערבות היה נמוך מהנדרש (עניין גוזלן; עניין מבני פלס), או אף גבוה מן הנדרש (דעת הרוב בעניין אמנון מסילות מעלות (השופט א' גרוניס השאיר שאלה זו בצריך עיון); עניין אחים אוזן); דין דומה חל גם על הגדלת ערבות הביצוע לאחר הגשת ההצעות (עע"ם 3499/08 רון עבודות עפר יזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים, עירית עפולה (לא פורסם, 18.1.2009)).

(ד)      כאשר המציע, או הבנק הערב, עשו שימוש בנוסח אחר מזה שנדרש במסמכי המכרז (ענין מ.ג.ע.ר.; עע"ם 6242/09 חג'אזי חברה לסיעוד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 10.11.2009) (אשר עסק באותו מכרז, נשוא הערעור שבפנינו)).

בכל המקרים האמורים - נפסלה הערבות, ועמה - ההצעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ