אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון רעננה נ' פישל

ועדה מקומית לתכנון רעננה נ' פישל

תאריך פרסום : 04/11/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט לענינים מקומיים כפר סבא
12581-09-12
24/10/2013
בפני השופט:
עמית פרייז

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון רעננה
הנתבע:
פולק אפרים פישל
הכרעת-דין

הכרעת דין

כנקודת מוצא יש להיזקק למועד ביצוע הצו כפי שנקרע בהחלטת ביהמ"ש המחוזי בעפ"א 3367-05-08. כאשר בוחנים את דברי הסכמת הצדדים שזכתה למתן תוקף של פס"ד ברור שחובתו של הנאשם הייתה לבצע את הצו עד ליום 29.10.10 כאשר האיזכור של תאריך 29.4.09 הינו שהחל ממועד זה רשאית הייתה המאשימה לבצע את הצו אם הנאשם לא היה מפקיד את הסך שנקבע. לפיכך, כאשר בפועל לא בוצעה אותה הפקדה קמה למאשימה הזכות לבצע את הצו במועד האמור, אך הדבר לא הביא להקדמת חובתו של הנאשם לבצע את הצו, וזאת נותרה כפי שהייתה, משמע שחלה החל מיום 29.10.10.

בנסיבות אלה, אין כל רבותא לשאלה האם בתאריכי הביקורות שאירעו מאז פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי ביום 29.10.08 וטרם המועד שבו הנאשם טוען שביצע את הצו, האם קוים הצו בתקופה זו. כאשר הנאשם טוען שביצע את הצו בינואר 2010, הרי שאם טענתו זו נכונה הרי שהוא ביצע את המוטל עליו ואין משמעות לכך שתאריך זה היה לאחר 29.4.09.

כאן מגיעים לשאלה המרכזית האם ביצע הנאשם את ההריסה במועד שטען.

לחובתו של הנאשם הביאה התביעה מספר תצלומים אשר מהם עולה שהבניה בחלק העליון של המבנה לא השתנתה מהותית עד לשנת 2013 ובביקורות שנערכו במהלך שנת 2011 רואים לדברי התביעה את אותה בניה שרואים בביקורת האחרונה לפני המועד שהנאשם טען שהרס, משמע הביקורת מחודש אוקטובר 2008.

אולם, טענת הנאשם הינה שהתברר לו לאחר הגשת כתב האישום שההריסה שביצע שוקמה באופן מלא, ללא ידיעתו, והדבר נעשה מבירור שערך הנאשם על ידי מי שהיו השוכרים בזמן ביצוע ההריסה ויצוין שלא מדובר באותם שוכרים שהיו בעת שהנאשם גילה את אותו שיקום.

כאשר הביקורת הראשונה של המאשימה אחרי ינואר 2010 הייתה בחודש ינואר 2011 הרי שטענת הנאשם הינה אפשרית. מדובר בפער של כשנה אשר במהלכו בהחלט אפשר להקים מחדש בניה שנהרסה.

עד ההזמה של התביעה הפקח מיראמי, בהגינותו הרבה, אף ציין כי מבחינה בינויית אין כל מניעה לפרק את הבניה נשוא הצו מבלי שייגרם נזק לכל אחד ממרכיביה, דהיינו התריסים, הקורות והגג. לפיכך טענת הנאשם כי מה שפירק נשאר שלם הינה אפשרית.

בנוסף הנאשם הדגיש שלאחר שביצע את אותו פירוק, כאמור ללא גרימת נזק למרכיבים, הוא לא סילק מהמתחם את תוצרי הפירוק, והשאיר אותם בחצר הגדולה כפי שהייתה. חלק זה בדברי הנאשם מסביר כיצד בסופו של דבר אותה בניה ממש חזרה ושוקמה כפי שנראה בביקורות שנערכו בינואר 2011.

בד בבד כאשר בוחנים את הצילומים לאורך השנים, לא ניתן לומר שישנה זהות מוחלטת בין המצב לפני ינואר 2010 למצב אחרי ינואר 2010. רואים שהבניה במקום השתנתה ולו בחלקים אחרים של המבנה כך בשלב מסוים נוסף מזגן. בנוסף חלק נוסף שפירק הנאשם, דהיינו גגון סוכך שהיה מעל החלון של הקומה הראשונה לא הושב למקומו.

לצד כל זאת יצוין כי עדותו של הנאשם אף מבלי להיזקק לראיות חיצוניות הייתה עדות מהימנה, ללא כל בקיעים. הוא לא אמר דבר לא הגיוני. לא נתגלו כל סתירות פנימיות. הוא הסביר היטב מדוע נמנע מלהגיע למקום על אף שסייע לבתו בעלת הזכויות בחוזה השכירות לשוכרים השונים במהלך השנים.

כאמור, הראיות שהביאה התביעה לא הזימו את גרסת הנאשם והן אף במידה מסוימת משתלבות איתה. אכן המסקנה שהציע העד מיראמי לפיה לא פורקה הבניה הינה מסקנה אפשרית אך גם הדברים של הנאשם הינם הסבר אפשרי למה שראה העד מיראמי בין הביקורות השונות.

אינני מוצא לנכון לזקוף לרעת הנאשם את אי הבאת עדים אחרים שיתמכו בטענתו. הנאשם סבר שככל שבידו מסמכים התומכים בטענתו הרי שאפשר להביאם חלף עדות ולכן הצטייד במסמך חלף עדות שבסופו של דבר לא הוגש, ואף הביע נכונות להביא את עורך המסמך ככל שידרש. כאשר עדותו הייתה מהימנה ולא עורערה כי הוא זה בראיות ההזמה של התביעה ובתצלומים שהוגשו תוך כדי עדותו, הרי שדי בה בכדי לעורר לפחות ספק בדבר מסקנתה של התביעה שהבניה לא נהרסה.

העובדה שהנאשם לא פנה לפיקוח בכדי לאשר את ההריסה אינה פועלת לחובתו. אין כל חובה שבדין לעשות כן ועובדה שרוב האנשים פונים מטעמיהם לאישור הפיקוח בדבר ביצוע הצו אין פירושה שמי שלא עושה כן הרי שבפועל לא בצע את ההריסה. בהחלט יתכן שאדם מבצע הריסה, לא מיידע את הפיקוח ואין הנאשם שונה בעניין זה ממקרים אפשריים אחרים.

יש לזכור שכאשר מדובר בעבירה של אי קיום צו ביהמ"ש, הרי שכאשר הנאשם מציין שקיים את הצו במועדו, הרי שהוא נמצא פטור מאותה עבירה, גם אם אדם אחר שלא בהוראתו וללא ידיעתו שיקם אחר כך את ההריסה שבוצעה במסגרת קיום הצו, אין בכך בכדי להטיל אחריות מחודשת על הנאשם לעבירה של אי קיום צו. יתכן שמדובר בעבירת בניה חדשה עצמאית אשר ניתן לקשור גם אחרים לבצועה, ואולם לא את הנאשם שכן בעת הביצוע מחדש של הבניה מתי שהוא בין ינואר 2010 לינואר 2011 לא הייתה לו כל זיקה לנכס, מעבר לכך שעזר לבתו בעלת הזכויות בהשכרתו מעת לעת. עם כל הרחבת האחריות בסעיף 208 (א) לחוק התכנון והבניה לגורמים שונים הרי שהדבר פוסח על הנאשם ועל כן אין מקום לקבוע שהוא אחראי באופן עקיף לעבירה חליפית של בניה ללא היתר שבוצעה אגב שיקום ההריסה שאותה ביצע.

נוכח כל זאת, ולו מחמת הספק החלטתי לזכות את הנאשם מכל המיוחס לו בכתב האישום.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בלוד בתוך 45 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום כ' חשון תשע"ד, 24/10/2013 במעמד הנוכחים.

עמית פרייז, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ