אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון קצרין נ' פירשטיין

ועדה מקומית לתכנון קצרין נ' פירשטיין

תאריך פרסום : 15/07/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום קצרין
23035-11-12
02/07/2013
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל -ועדה מקומית לתכנון ובניה קצרין
הנתבע:
יוסף פירשטיין
גזר-דין

גזר דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום בו הואשם בביצוע העבירות הבאות: ביצוע עבודה ו/או שימוש במקרקעין ללא היתר, לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה), וביצוע עבודה ו/או שימוש במקרקעין בסטייה מתכנית, לפי סעיף 204(ב) לחוק התכנון והבניה. בפרק העובדות שבכתב האישום צוין כי בספטמבר 2012 הנאשם - בעל זכויות במגרש ברחוב חמת בקצרין - הציב במגרש מכולה מברזל ששטחה 15 מ"ר, תוך פלישה למדרכה הציבורית הסמוכה, באופן שהביא לחסימת שטח המעבר במדרכה, והינו מחזיק ומשתמש בה. עוד צוין כי הצבת המכולה הינה בניה הטעונה היתר, וכי ההצבה והשימוש בה מהווים שימוש חורג הנוגד את התכנית החלה, מאחר והמכולה נמצאת בחלקה על שטח ציבורי שייעודו מדרכה למעבר הציבור.

2.בישיבה ביום 4.6.2013 אישר הנאשם כי הוא הציב מכולה שמידותיה 2x 6.5 מטרים ללא רישיון באופן המשתקף בארבע התמונות (מוצג ת/1) וציין כי עשה כן בחודש נובמבר 2012. לאור זאת, הוא הורשע בביצוע העבירות שפורטו בכתב האישום.

3.העיקרון המנחה בגזירת העונש הינו עקרון ההלימה, דהיינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג העונש ומידת העונש המוטל עליו (ראו: סעיף 40ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)). לשם הגשמת עיקרון זה קובע חוק העונשין מנגנון תלת-שלבי (ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל, פסקה 6 לפסק דינה של השופטת ארבל (פורסם בנבו, 5.6.2013) (להלן: עניין חסן).

4.בשלב הראשון, בטרם יקבע בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, עליו לבחון ולקבוע מהו מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שהוא ביצע בהתאם לעקרון ההלימה. בעניין חסן הוסבר כי מתחם העונש ההולם הוא אמת-מידה נורמטיבית, המשקללת את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מן העבירה, מדיניות הענישה הנהוגה ביחס לעבירה זו ונסיבות ביצועה, לרבות מידת אשמו של הנאשם. הודגש כי רוחב המתחם שייקבע תלוי במורכבות העבירה הנדונה, כלומר במידת השונוּת שבנסיבות ביצועה. בע"פ 7655/12 פייסל נ' מדינת ישראל (פסקה 7 לפסק דינו של השופט ג'ובראן, פורסם בנבו, 4.4.2013) תואר היקפו הרצוי של מתחם העונש:

"אין משמעות הדבר שבכל מקרה ומקרה "יומצא הגלגל מחדש", ויקבע מתחם ענישה המותאם לנסיבות הספציפיות של ההליך. קביעה שכזאת הייתה מרוקנת מתוכן את סעיף החוק והיא נוגדת את תכליתו. מאידך, אין לקבוע מתחם ענישה כללי, הכולל קשת רחבה מאוד של מעשים אפשריים. ככל שעסקינן בעבירות דוגמת עבירת השוד, בה ניתן להצביע על מדרג של חומרה, עלינו לזהות את מתחם הענישה הראוי לקבוצות מעשים הדומים בנסיבותיהם".

בעניין חסן הודגש כי מתחם העונש ההולם איננו טווח הענישה הנהוג (ההדגשות במקור):

"אין לטעות ולזהות בין מתחם העונש ההולם לבין טווח הענישה הנהוג. מדובר ב"יצורים" שונים. מתחם העונש ההולם מגלם, כאמור, הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים, כאשר מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה הנדונה הוא רק אחד מהם. טווח הענישה הנהוג בפסיקה, לעומת זאת, הוא נתון אמפירי-עובדתי, המורכב מהעונשים המקובלים בגין עבירה מסוימת בדין הנוהג" (פסקה 9, שם).

קביעת המתחם תעשה לאור חמישה פרמטרים: (1) הערך החברתי הנפגע; (2) מידת הפגיעה בערך זה; (3) מדיניות הענישה הנהוגה; (4) נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (המפורטות בסעיף 40ט לחוק העונשין, ונסיבות נוספות, כאמור בסעיף 40יב); (5) לגבי קנס – מצבו הכלכלי של הנאשם (ראו סעיף 40ח לחוק העונשין).

באשר למשמעות ההתחשבות בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נאמר בעניין חסן:

"בשלב זה איננו מתחשבים בנסיבותיו האישיות של הנאשם, היינו נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (ראו סעיף 40יא), דוגמת נסיבות חייו של הנאשם, הפגיעה שתיגרם לו ולמשפחתו כתוצאה מהעונש, מאמציו לחזור למוטב ועברו הפלילי או היעדרו. אולם אין בכך כדי לגרוע מהצביון האינדיבידואלי שהעניק המחוקק לשלב עיצוב המתחם, אשר בא לידי ביטוי בהוראה להתחשב בסוג העבירה בנסיבות המסוימות שבהן היא בוצעה (למשל: קיומו של תכנון מוקדם, נזק בכוח ובפועל, מידת אכזריות כלפי הקורבן וכו'), ותוך התייחסות למידת האשם של הנאשם המסוים שלפנינו (למשל: הסיבות שהובילוהו לבצע את העבירה, חלקו היחסי בביצועה, יכולתו להימנע מהמעשה, מצוקתו הנפשית עקב התעללות מצד קורבן העבירה וכו')" (פסקה 7 שם).

5.כאשר מדובר בעבירות על חוק התכנון והבניה, הערך החברתי הנפגע הינו שלטון החוק והסדר הציבורי. במקרה הנוכחי פגע הנאשם בערך זה בכך שקבל עם ועדה הציב מכולה במדרכה שהינה שטח ציבורי, והגביל באופן משמעותי את מעבר הולכי הרגל.

מדיניות הענישה בעבירות על חוק התכנון והבניה, כפי שנקבעה פעמים רבות על ידי בית המשפט העליון, הינה מדיניות של הרתעה של הנאשם הספציפי ושל עבריינים פוטנציאליים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. נפסק כי על בתי המשפט לתת יד למאבק בעבירות אלו, שהפכו לחזון נפרץ, ולהחמיר עם אלו אשר בונים ועושים שימוש במקרקעין באופן השם את החוק ללעג ולקלס. ראו, למשל, ע"פ 578/78 מדינת ישראל נ' עיסה פ"ד לו(1) 723, 724-725 (1978); רע"פ 8701/08 וונש נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה לודים (פורסם בנבו, 3.6.2009); רע"פ 6665/05 מריסאת נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17.5.2006); רע"פ 2809/05 טסה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.5.2005). על בית המשפט ליישם מדיניות זו, בתוך מסגרת הענישה שנקבעה בסעיפי העבירות בהם הורשעו הנאשמים, הקובעים עונשים של קנס ומאסר.

באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש להביא בחשבון כי אופן הצבת המכולה על ידי הנאשם, על מרבית רוחבה של המדרכה (כמשתקף בתמונות ת/1) יצרה מכשול יומיומי קבוע למעבר חופשי של הולכי רגל, ולא איפשרה, למשל, מעבר של עגלות ילדים עגלות נכים, אשר נזקקו לרדת מהמדרכה אל הכביש על מנת להמשיך בדרכם. למעשה, ביצע הנאשם חסימה של הדרך הציבורית, בצורה בולטת, בלתי מתחשבת ומתריסה, בבחינת "אני ואפסי עוד".

על בסיס פרמטרים אלו הנני קובע כי מתחם העונש ההולם בגין ביצוע העבירה של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר נע בין קנס של 5,000 ₪ ל-50,000 ₪, וכי מתחם העונש לגבי עבירה של ביצוע עבודה במקרקעין ושימוש בסטייה מתכנית נע בין 3,000 ₪ לבין 50,000 ₪.

6.בשלב השני בגזירת העונש המתאים לנאשם במסגרת מתחם העונש שנקבע יש להביא בחשבון נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות (ראו: סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין; ע"פ 6483/12 פלוני נ' מדינת ישראל (פסקה 10 לפסק דינו של השופט ג'ובראן, פורסם בנבו, 20.3.2013)), כמפורט בסעיף 40יא וסעיף 40יב לחוק העונשין, תוך התחשבות בשיקול ההרתעה האישית (סעיף 40ו לחוק העונשין) ושיקול הרתעת הרבים (סעיף 40ז לחוק העונשין).

7.במקרה הנוכחי יש להביא בחשבון את הודאתו של הנאשם, שחסכה זמן שיפוטי יקר, את מצבו הבריאותי והיותו נכה ואת מצבו הכלכלי, המתקיים מקצבה מהמוסד לביטוח לאומי.

8.בשלב השלישי, בטרם יגזור בית המשפט את העונש המתאים במסגרת מתחם העונש ההולם, עליו לבחון האם יש מקום לחריגה ממתחם זה, בין למעלה (לשם הגנה על שלום הציבור, בתנאי סעיף 40ה לחוק העונשין) ובין למטה (לאור השיקול השיקומי, כאמור בסעיף 40ד לחוק העונשין). בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין באה לידי ביטוי עמדת המחוקק לפיה השיקול השיקומי ניצב שני בחשיבותו לשיקול ההלימה (הגמול), שהינו העיקרון המנחה בענישה.

במקרה הנוכחי אין נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש שנקבע כאמור לעיל.

9.לאור זאת, הנני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ