אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון יזרעלים נ' מעון נצרת בע"מ ח.פ 511952855 ואח'

ועדה מקומית לתכנון יזרעלים נ' מעון נצרת בע"מ ח.פ 511952855 ואח'

תאריך פרסום : 06/04/2012 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום בית שאן
35096-04-10
02/04/2012
בפני השופט:
אינעאם דחלה-שרקאוי

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון יזרעלים
הנתבע:
1. מעון נצרת בע"מ ח.פ 511952855
2. מעון נצרת "ביתנו" (2003) בע"מ (נמחקה)
3. סוהייל כראם

גזר-דין

גזר דין

הנאשמים 1 ו- 3 (להלן:"הנאשמים") הורשעו בעובדות כתב האישום בכפוף לסייגים אשר הגיעו אליהם הצדדים בהתאם להסדר טיעון ביום 03.11.11, בעבירות של ביצוע עבודות בניה ושימוש במקרקעין ללא היתר, עבירות לפי סעיפים 145(א) ו- 204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"). כמו כן, ובהתאם להסדר הנ"ל, נמחקה הנאשמת מס' 2 מכתב האישום.

כעולה מהסדר הטיעון אשר היווה חלק מהכרעת הדין, ובזיקה לאישום הראשון, ביצעו הנאשמים עבודות בניה במקרקעין הידועים כגוש 17722 חלקה 4, (להלן:"המקרקעין"), וזאת על ידי סגירת מבנה, אשר היה שלד, בגודל 86 מ"ר (להלן:"המבנה הראשון"), בחלונות זכוכית והכשרתו לשימוש, כאשר השימוש נעשה בקומה העליונה של המבנה בלבד, בשטח של 43 מ"ר. באשר לאישום השני, ביצעו הנאשמים בניית עמודי פלדה, בשטח התוחם 270 מ"ר במפלס התחתון, ובניית רצפת עץ מעל עמודי הפלדה הנ"ל, בשטח של 175 מ"ר וכן בעמודי פלדה כולל פרופיל פלדה בשטח של 236 מ"ר עם גג והנמצאים מעל רצפת העץ הנ"ל (להלן:"המבנה השני"), כל זאת ללא היתר בניה. הנאשמים הורשעו גם בכך שעשו שימוש במקרקעין ובמבנים, ללא היתר לפי ההסדר לעיל.

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

בעניין האישום הראשון אישרה המאשימה כי מדובר במבנה שהיה שלד ונעשו בו עבודות להתאמתו לשימוש, ע"י סגירתו באמצעות קירות ופרופילים מזכוכית (ת/1), כאשר הנאשמים הודו בשימוש בקומה העליונה בשטח של 43 מ"ר, בעוד אין למבנה היתר. לטענת ב"כ המאשימה, הבקשה אותה הגישו הנאשמים לקבלת היתר נדחתה, וכך גם נדחה הערר שהוגש בגין דחייה זו, וכי הנאשמים נתבקשו לערוך תוכנית מפורטת למתחם. עוד ציין ב"כ המאשימה כי הנאשמים אינם עומדים בפני קבלת היתר, כאשר עליהם להגיש תוכניות ולהגיש היתרי בניה לכל הבניה שבוצעה בפועל ולשימוש על פי תוכנית בניין עיר (להלן:"התב"ע"), דהיינו תיירות ונופש.

לעניין האישום השני, טען ב"כ המאשימה כי מדובר בבניית מבנה בן שני מפלסים, כאשר אחד מעבר לטרסה, ומעל נבנה מבנה עם עמודים, גג פח ורצפת עץ (ת/3). הוסיף כי בעוד הגג פורק, הרצפה נשארה (ת/4). גם בעניין הבניה נשוא האישום השני ציין ב"כ המאשימה כי הנאשמים הגישו בקשה להיתר, במסגרתה ביקשו היתר למסעדה, בקשה שנדחתה, כאשר גם הערר עליה נדחה, תוך דרישה של המאשימה להגשת תוכנית מפורטת, עם הסבר כיצד ייעוד המסעדה תואם את התב"ע.

ב"כ המאשימה טען כי לנאשמים עבר פלילי, והם הורשעו במסגרת תיקי תכנון ובניה קודמים, כאשר הנאשמת 1 הורשעה בעבר בשני כתבי האישום, שאחד מהם הפרת צו שיפוטי. ביחס לאישום הראשון ביקשה המאשימה החזרת המבנה הראשון לשלד ואיסור שימוש. כמו כן, ביקשה המאשימה מתן צו הריסה ואיסור שימוש ביחס למבנה השני, למעט רצפת העץ שסוכם כי תיוותר, הטלת קנס גבוה, היות והעבירות בוצעו לצורך הפקת רווחים של עסק במתחם תיירותי, ולא למגורים. כמו כן ביקשה המאשימה חתימה על התחייבות בסכום גבוה, קנס יומי, וכפל אגרה.

טיעוני הנאשמים

לעניין האישום הראשון טען הסנגור כי, מדובר בשימוש בקומה העליונה של המבנה בלבד, בשטח של 43 מ"ר, שימוש התואם את השימוש המותר במבנה זה כמשרדים וכך נעשה בפועל, בהתאם לבקשת ההיתר לשימוש כמשרדים משנת 1965 (נ/2).

לעניין האישום השני, הודו הנאשמים בבניית עמודי פלדה בשטח התוחם 270 מ"ר, עם תחתית בטון לחיזוקם, במפלס התחתון של המבנה, לאחר שעמודי העץ שהיו קיימים במקום התבלו והיה צורך בהחלפתם (ע' 11 ש' 28-31), וכן בבניית רצפת עץ בשטח של 170 מ"ר , בנוסף לבניית עמודי פלדה כולל פרופיל פלדה בשטח של 236 מ"ר, הנמצאים מעל רצפת העץ הנ"ל. בטיעוניו לפניי, ציין הסנגור כי הגג העשוי מפנלים אסכורית פורק במלואו על ידי הנאשמים בסמוך להגשת כתב האישום, וראיה לכך הציג תמונות (נ/3), עובדה עליה הסכימה המאשימה במסגרת הסדר הטיעון.

לטענת הסנגור, עסקינן בבניה לא קשיחה ותוספת של רצפת עץ, סגירה בזכוכית של חזית מבנה שהיה קיים, הקמת עמודי פלדה שנועדו לחיזוק אוהל שכבר היה קיים במקום משנת 2000, עוד טרם שרכשו הנאשמים את הנכס (נ/4), ובקירוי מעמודי פלדה עם פנלים ואסכורית, שאלה כבר פורקו. מדובר בעבודות שבוצעו בתוך מבנים קיימים, לצורך חיזוקם, כאשר אלה קיבלו היתר ע"י הבעלים הקודמים של הנכס. הוסיף הסנגור כי העובדות שנטענו בכתב האישום הפכו למינוריות, שאינן חורגות מגדר עבודות "שיפוצים". עוד ציין כי אין המדובר בהפקת רווחים, כאשר הנאשמים לא עשו שימוש בקומה התחתונה של המבנה השני ולא עשו שימוש לצורכי מסחר בסככה, שמשמת את הנאשמים לשימוש עצמי. הנאשמים פועלים להכשיר את הבניה נשוא האישום, ופועלים בהתאם לדרישות הוועדה המקומית לצורך הסדרת הבניה וקבלת ההיתרים, כאשר בנקל ניתן להכשיר את הבניה.

הסנגור ביקש עיכוב ביצוע ההריסה לתקופה של 18 חודשים, עד להכשרת המבנים הנ"ל. את צו ההריסה ביקש הסנגור להחיל על העבודות בהם הורשעו הנאשמים בלבד. כאשר צו הפסקת השימוש יהיה לגבי הקומה הראשונה של המבנה הראשון, אשר ייכנס לתוקפו לאחר 18 חודשים, אלא אם יתקבל היתר, ככל שלא נעשה שימוש באוהל ובמבנה האבן. לעניין הקנס ביקש הסנגור להתחשב בקנס סמלי, לאור העובדה שמדובר בעבודות בניה קלה, ולא קשיחה, היקף הבניה בפועל, בהשוואה לנטען בכתב האישום. הנאשמים מסכימים לחתום על התחייבות שסכומה לא יעלה על גובה הקנס, וכן להימנע מהטלת כפל אגרה.

דיון והכרעה

עבירת הבניה ללא היתר נחשבת כעבירה חמורה וזאת כפי שנאמר בסעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה:

 

"המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו - קנס או מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו".

קיומו של היתר בניה הוא שלב בלעדיו אין להחל בהליך בניה, וההיתר עצמו הוא דבר מוחשי שעל המבקש לבנות לאחוז בו בידו, טרם יניח את אבן הפינה. כל פעולת בניה הקודמת לקבלת היתר היא בבחינת עשיית דין עצמי שאין לתת לה יד, ובתי המשפט ציוונו להחמיר עם עברייני הבניה, (ראו למשל רע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית "אונו", פ"ד נו(3) 49); על מנת להבטיח איון התועלת הכלכלית הצומחת לעוברים על חוקי התכנון והבניה [רע"פ 6665/05 מריסאת נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו).

התופעה של בנית מבנים ללא היתר ופניה לקבלת היתר רק לאחר שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח תופעה נפוצה היא, ויש לפעול להכחדתה. יש במעשים כאלה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובסדר הציבורי, וככל שמציאות עגומה זו מתמשכת, המציאות היא חמורה יותר, ונדרשת מדיניות ענישה תקיפה ומוחשית כדי להדבירה.

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט מ' אלון בע"פ 920/85, הוועדה המקומית לתכנון ובניה נ' מוסא נימר אבו, פ"ד מא(4), 29 ,עמ' 31-32:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ