אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובנייה שמעונים נ' אבו עראר

ועדה מקומית לתכנון ובנייה שמעונים נ' אבו עראר

תאריך פרסום : 09/03/2012 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום באר שבע
40440-09-10
05/03/2012
בפני השופט:
יואב עטר

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה שמעונים
הנתבע:
עבד אל קאדר אבו עראר
גזר-דין

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הפרת צו שיפוטי, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965. כעולה מעובדות כתב האישום, הנאשם הורשע בעבר בעבירות של ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין ללא היתר, בתיק עמ"ק 338/05 ובגזר הדין שם מיום 18.6.2008 (להלן:"גזר הדין") נצטווה הנאשם להרוס עד ליום 18.6.2009, מבנה בגודל 540 מ"ר, אשר בנה ללא היתר במגרש 81 בשכונה 2 בערוער (להלן:"צו ההריסה"). המדובר בבית שבנה הנאשם בשנת 2003 ולא רק שעומד על תילו עד היום, אלא, מן הראיות שהוגשו לעניין העונש ומטיעוני הצדדים, הסתבר, בלא מחלוקת בין הצדדים על כך, כי מאז גזר הדין ועד עתה, נבנתה קומת מגורים שלמה נוספת.

לא רק זאת, אלא שמעיון בגזר הדין, עולה כי נכון למועד מתן גזר הדין, המבנה כלל לא היה מאוכלס (או לפחות כך נטען בפני כב' השופט אקסלרד כנסיבה לקולא), ואילו עתה, כעולה, הן מטיעוני שני הצדדים, והן מן הראיות לעונש (הכביסה התלויה על אחת המרפסות בתמונות ת/1) המבנה אוכלס לאחר שניתן צו ההריסה, ולאחר שנגזר דינו של הנאשם.

יצוין כי במסגרת גזר הדין, נידון הנאשם לעונשים נוספים, ובהם קנס בסך 100,000 ₪ או 200 ימי מאסר תמורתו, וכן חוייב לחתום על התחייבות בסך 100,000 ₪ שלא יעבור על כל עבירה לפי הוראות סעיפים 145, 204 ו – 210 לחוק, למעט עבירת שימוש ללא היתר, עד למועד תחילת תוקפו של צו ההריסה.

בגזר הדין ציין כב' השופט אקסלרד "אני רואה מקום להזהיר את הנאשם, כי אם עד ליום 18.6.2009, לא יהא בידו היתר בנייה כדין למבנה נשוא כתב האישום, ולא תינתן לו ארכה נוספת להשגת ההיתר כאמור, הרי שאם לא תבוצע ההריסה, הוא עלול להיות מואשם בעבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי, וכי ההתחייבות עליה נדרש לחתום כוללת עבירה זו, וכי העונש שעשוי להיות מוטל עליו, בגין עבירה זו, יבוא בנוסף לעונשים שהוטלו עליו במסגרת גזר דין זה".

עובר לטיעוני הצדדים לעונש, הוגשו תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש גרס, כי עניינו של הנאשם נמצא ברף העליון והגבוה ביותר של עבירות התכנון והבניה, וזאת נוכח שילוב העובדות המלמד כי הנאשם בנה בית מידות גדול, הוסיף לו קומה לאחר שהורשע ונידון, ובזמן שהיה אמור להרוס את הבית, התעלם מצו בית משפט בעניין הריסת הבית, לא הגיש כל תוכניות לוועדה על מנת לנסות להכשיר את הבניה בדיעבד, ולטענת ב"כ המאשימה על זלזולו של הנאשם בצווי בית המשפט, ניתן ללמוד מן העובדה שגם לא טרח לשלם עד עצם היום הזה את הקנס שהושת עליו.

ב"כ המאשימה הפנה להלכה הפסוקה, על פיה, ככלל, בעבירות של הפרת צו שיפוטי במקרים אלו, יש להשית עונשי מאסר בפועל. ב"כ המאשימה הדגיש, כי הפרת הצו נמשכה מעל שנתיים ומחצה, כאשר כל העת לא רק שהמבנה לא נהרס, אלא שהוא מצוי בשימוש, וכאמור לעיל אף נבנתה קומה נוספת והמבנה אוכלס.

ב"כ המאשימה טען כי מדובר בעשיית דין עצמית שנעשית בגלוי לעיני כל, תוך הפגנה של זלזול בוטה בחוק ובאכיפת החוק משך שנים רבות, והטעים כי המבנה עומד על תילו כבר כ – 9 שנים.

נוכח הערת ביהמ"ש, חזר בו ב"כ המאשימה מטענתו לעניין עברו הפלילי של הנאשם, נוכח העובדה שנמנע מלהוכיחו מלבד ההרשעה הקודמת בתיק עמ"ק 338/05.

ב"כ המאשימה הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן, וטען כי גם מן התסקיר עולה כי ראוי להחמיר עם הנאשם.

ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם את העונשים הבאים:

8 חודשי מאסר בפועל.

4 חודשי מאסר על תנאי.

קנס בסך 250,000 ₪, או שנה מאסר תמורתו. לעניין זה ציין ב"כ המאשימה כי הקנס המרבי בעניינו של הנאשם מעל למיליון וחצי ₪ בשים לב לעובדה שהמדובר בעבירה נמשכת, אשר הקנס הקבוע בצידה הוא 1,400 ₪ בגין כל יום בו נמשכה העבירה.

בנוסף, ביקש ב"כ המאשימה כי יוצא צו הפסקת שימוש מיידי למבנה וכי ביהמ"ש יקצוב לו מועד קרוב ומיידי להריסה.

ב"כ המאשימה ביקש לחייב את הנאשם לחתום על התחייבות שלא תפחת מחצי מליון ₪ ולמשך שלוש שנים.

במסגרת ראיותיו לעונש הגיש ב"כ המאשימה תמונות של המבנה מיום 2.9.2009, 25.9.2011, מכתב התראה שנשלח לנאשם ביום 16.7.2009, ופרוטוקול הדיון וגזר הדין בתיק עמ"ק 338/05.

ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש, ביקש ליתן דגש לנסיבותיו האישיות של הנאשם, העובדה שהוא אב ל – 27 ילדים (במסגרת ראיותיו לעונש אף הגיש לעניין זה העתק ספח תעודת הזהות של הנאשם), מצבו הבריאותי הרופף (במסגרת ראיותיו לעונש הגיש ב"כ הנאשם לעניין זה העתק תעודת נכה, וסיכום מידע רפואי אודות הנאשם). וכן, ביקש ליתן דגש לתרומתו של הנאשם בשנת 1982, לפינוי השקט של בני שבטו מאזור תל-מלחתה, לערוער, במסגרת חוק רכישת מקרקעין בנגב (חוזה השלום עם מצרים), תש"ם-1980.

ב"כ הנאשם אף טען, כי הנאשם היה מנוע מלקבל היתר בניה, נוכח העובדה שעל הנכס רובץ עיקול, והאשים בהיעדר היתר, את הנהלים אשר מנעו, לטענתו, מתן היתר בניה לנכס מעוקל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ