אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה חרמון מסעדה נ' קלעאני

ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה חרמון מסעדה נ' קלעאני

תאריך פרסום : 29/08/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום קריית שמונה
38136-03-11
25/08/2013
בפני השופט:
רבקה איזנברג

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה חרמון מסעדה
הנתבע:
פואד קלעאני

החלטה

1.בפני בקשתו המקדמית של הנאשם לביטול כתב האישום מטעמי צדק.

כתב האישום יחס לנאשם עבודות ושימוש במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר ובסטייה מתכנית לפי סיעף 204(א)+(ב) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965.

ע"פ הנטען בכתב האישום, באוקטובר 2010 בוצעו במקרקעין נשוא כתב האישום, ללא היתר בניה, עבודות של בניית מבנה בעל שתי קומות מבנייה קשיחה העשויה בלוקים ובטון בשטח של כ- 240 מ"ר. ע"פ הנטען, הנאשם היה במועדים הרלוונטיים בעל המקרקעין, או מי שהוחזק כבעל המקרקעין, המשתמש במקרקעין, מבצע העבודות, האחראי לביצוען ומי שהיה עליו להשיג היתר בניה.

2.לטענת הנאשם, התנהגותה של הרשות גרמה לו לצפות כי ההיתר הוא עניין של זמן ואין מניעה לקבלו. כן הפנה הנאשם לנסיבותיו האישיות, לרבות נכותו, רצונו למנוע הסתבכות בפלילים וסכסוך עם השכנים.

הנאשם פרט את הנסיבות שגרמו לבנייה בכך שבעבר התגורר במבנה אחר בישוב מג'דל שמס, אולם, בעקבות עימות בינו ובין שכניו ובהתערבות נכבדי הכפר, סוכם כי הנאשם ימכור את אותו בית ויעזוב את השכונה בה התגורר. לפיכך, חיפש הנאשם מקרקעין לבנות את ביתו החדש ומצא את המקרקעין נשוא כתב האישום, אשר לטענתו, מצויים בתוך תחום המתאר של הישוב ומיועדים לבניה. לטענתו של הנאשם, אף התעקש שמוכר המקרקעין יוודא הסכמת מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל") לבניה ואכן, קיבל לידיו תרשים מדידה הכולל את החלקה ועליו חתימת המנהל.

הנאשם הודה כי החל מיד בבנייה מבלי להמתין לקבלת ההיתר וזאת לטענתו, מכורח הנסיבות ולאור הציפיה כי קבלת ההיתר היא עניין של זמן בלבד. אולם, בהמשך התברר כי המנהל מתנגד לבניה.

לטענת הנאשם, התנהגות המדינה, באמצעות המנהל, פוגעת פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות והיא שגרמה לו לביצוע העבודות בתום לב.

3.בתאריך 5.11.12 טענו הצדדים בפני ביהמ"ש בעניין בקשתו המקדמית של הנאשם. ב"כ הנאשם חזר על טענתו לעניין מצבו הבריאותי של הנאשם, נסיבות הבנייה והמצג, שלטענתו, יצר המנהל בפני הנאשם.

המאשימה התנגדה לבקשה וטענה כי טענותיו של הנאשם אינן מספיקות להקמת הגנה מן הצדק וכי די בעובדה שהחל בבניה לפני קבלת ההיתר, כדי להרשיעו.

4.בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 11.11.12, הומצאה תעודת עובד ציבור מטעם מנהל מקרקעי ישראל. ע"פ האמור בתעודה, נוכח ידיעות על פלישה צפויה של הווקף הדרוזי למקרקעי מדינה במג'דל שמס, סוכם כי המנהל יחתום על המפה, אך זאת בכפוף להגבלות שפורטו במכתב המנהל מיום 21.3.10 (להלן: "המכתב"). במכתב הובהר לבעל המקרקעין דאז, כי המנהל לא יתנגד לבקשה להיתר בניה, אולם זאת רק במידה ויתקבל אישור משרד הביטחון לבניה ובכפוף לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובניה, שכן המדובר בשטח צבאי וכך גם הובהר לבעלים בע"פ. כן צויין בתע"צ כי האמור הובהר גם לנאשם. בקשתו של הנאשם נבחנה בוועדת היתרים, אולם נדחתה, שכן לא התקבל אישור משרד הביטחון.

5.הצדדים לא הודיעו על רצונם לחקור את עורך התע"צ (למרות האפשרות שניתנה להם לעשות כן) ולאחר שעיינתי בטענותיהם ובמסמכים שבפני, להלן החלטתי:

דיון:

6."הגנה מן הצדק" הינה דוקטרינה המאפשרת לביהמ"ש, במקרים מסוימים בהם ניהול ההליך הפלילי עומד בניגוד לעקרונות של צדק והגינות משפטית, לבטל כתב אישום.

כיום מעוגנת הגנה זו במסגרת סעיף 49 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982.

ההלכה הפסוקה הינה שהגנה זו תקום במקרים בהם יהיה בקיום ההליך הפלילי כדי להוות פגיעה מהותית בתחושת הצדק וההגינות (ע"פ 4917/02, 4909, 4855 מדינת ישראל נ. בורוביץ ואח' פ"ד נט(6) 776, 803-809. להלן: "פס"ד בורוביץ").

על ביהמ"ש לאזן בין אינטרסים הקשורים באכיפת החוק ומיצוי הדין עם העבריינים מחד, וזכויות הנאשם, אי קבלת הליכים נפסדים של הרשויות והרתעתן מהתנהגות כזאת בעתיד מאידך (ע"פ 1224/07 בלדב נ. מדינת ישראל). בהתאם לפסיקה (פס"ד בורוביץ, וע"פ 1498/07 הרשברג נ. מדינת ישראל ואח'), האיזון נערך באמצעות המבחן המשולש, על פיו בשלב ראשון נבחנים הפגמים שנתגלו בהליך המשפטי ועוצמתם, בשלב השני נבדק האם ניתן לקיים את ההליך הפלילי בצורה הוגנת למרות הפגמים, ובשלב השלישי – ככל שביהמ"ש השתכנע כי אכן ההליך התנהל באופן הנוגד מהותית עקרונות של צדק והגינות, יבחן ביהמ"ש האם ניתן לנקוט באמצעים מתונים יותר מאשר ביטול כתב האישום, לצורך ריפו הפגמים.

7.לאחר שבחנתי את עקרונות ההגנה כמפורט לעיל, שוכנעתי כי אין מקום לקבל את טענת הנאשם במקרה דנן:

אין חולק כי הנאשם מעולם לא קיבל היתר ואין בנמצא אף אישור מטעם המנהל, או הבטחה כי יסכים לבקשה להיתר בניה. נהפוך הוא, ע"פ התע"צ, עוד במכתב מ- 21.3.10 – כ-7 חודשים לפני ביצוע הבניה, הובהר לבעל המקרקעין כי המנהל לא יתנגד לבקשה, רק אם משרד הביטחון יאשר לבנות בקרקע, שכן המדובר בשטח צבאי. עוד הובהר כי אישור הבניה יהיה בכפוף לאישור הוועדה לתכנון ובניה.

לאור מכתב זה, היה ברור לבעלים כי אין בחתימה על המפה אישור לקבלת היתר וכי יהיה צורך בקבלת אישור משרד הביטחון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ