אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה הגליל מעלות תרשיחא נ' סיבוני

ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה הגליל מעלות תרשיחא נ' סיבוני

תאריך פרסום : 27/02/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום קריות
22554-07-11
18/02/2013
בפני השופט:
מוחמד עלי

- נגד -
התובע:
1. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות
2. הועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה הגליל

הנתבע:
חיים סיבוני ואח'

החלטה

מונחות לפניי מספר רב של בקשות מטעם המבקשים לפיהן נתבקשתי ליתן פקודת מאסר נגד מספר נאשמים-חייבים ובכללים המשיבים כאן, בגין אי תשלום קנסות שהוטלו עליהם במסגרת תיקים פליליים בהם הם נדונו, ולא שולמו על ידם, ובמלים אחרות, הם מבקשים ליישם את המאסר-חלף-קנס שהוטל על אותם חייבים על ידי מאסרם לפי פקודת מאסר. הואיל ומדי יום מונחים על שולחני מספר רב של בקשות מסוג זה, הן על ידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן - המרכז) והן על ידי רשויות שונות, אשר חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה- 1995 (להלן- חוק המרכז) אינו חל עליהם, אידרש לעניין.

במסגרת פסק הדין שניתן לאחרונה ברע"פ 837/12 מדינת ישראל נגד אולוג גוסקוב (20.11.2012) (להלן- פרשת גוסקוב), נדונו שאלות הקשורות ביישומו המעשי של מאסר חלף קנס. במסגרת פרשה זו נדונה בין היתר השאלה: באיזה אופן יכול אותו נאשם-חייב להשיג על פקודת המאסר שניתנה נגדו? וכיצד יש ליידעו אודות זכות השגה זו? באותה פרשה נקבע, כי עד להסדרת העניין בחקיקת משנה, יש לכלול בהודעה (ה"אגרת") הנשלחת לחייב בטרם הוצאת פקודת מאסר, יידוע בדבר זכותו להעלות השגותיו בפני בית המשפט.

נראה כי ההסדר שנקבע בפרשת גוסקוב אומץ על ידי הרשויות השונות מלבד המרכז. במסגרת הבקשות המונחות לפניי, צורפו אותן הודעות-אגרות אשר לטענת המבקשים נשלחו לחייבים.

במסגרת ה"אגרת" אשר נשלחת לחייב על ידי המרכז בטרם הפעלת פקודת המאסר מצוין הנוסח הבא:

"אם שילמת חובך, אתה רשאי לפנות תוך 15 ימים למרכז לגביית קנסות או לבית המשפט שהשית עליך את הקנס והמאסר בטענה זו". [הדגשה אינה במקור- מ"ע]

בנוסח אחר, במסגרת בקשותיה של הועדה לתכנון ולבניה, מוצאים את הנוסח הבא:

"הינך רשאי לפנות לבית המשפט שקבע את הקנס והמאסר בתוך 15 ימים, לשם השגה בשאלה אם שולם הקנס או לא שולם הקנס". [ההדגשה אינה במקור- מ"ע]

לכאורה עולה כי במסגרת יידוע החייבים אודות זכותם להשיג על מאסרם, מודיעים המבקשים לחייבים כי זכותם להשיג הנה בשאלה אחת מצומצמת והיא: אם שולם הקנס או לא שולם.

האמנם לכך כוונו הדברים בפרשת גוסקוב?

בסעיף ל"ו לפסק הדין בפרשת גוסקוב קבע כב' השופט רובינשטיין כי: "אשר למסגרת המשפטית שבגדרה תיעשה ההשגה...סבורני כי הדרך המתאימה ביותר היא במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע הקנס והמאסר חלף הקנס. משהודע לחייב על הבקשה לביצוע צו המאסר, בידו לפנות בבקשה לעיכוב ביצועו של הקנס ולעיכוב ביצועו של המאסר חלף הקנס בגדרי סעיף 87 לחוק העונשין. במסגרת זו יוכל המבקש לשטוח טענותיו".

על מנת להשלים את התמונה יצוין כי סעיף 87 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 מורה בהאי לישנא:

"(א)נקבע מועד לביצועו של עונש, באחת מהוראות פרק זה או בבית המשפט לפיה, רשאי בית המשפט לדחות את הביצוע למועד אחר.

(ב)נדחה ביצועו של עונש לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחות פעם נוספת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג)בית המשפט הדוחה ביצועו של עונש לפי סעיף זה רשאי להתנות את הדחיה במתן ערובה ובתנאים אחרים שימצא לנכון; על ערובה הניתנת לפי הוראה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 38 עד 40 ו-44 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965.

(ד)החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור"

לכאורה, בפרשת גוסקוב לא נקבע כי ההשגה הנה אפשרית רק לגבי השאלה אם הקנס שולם או לא שולם? כפי שהדבר מוצא ביטוי בהודעות שלפניי. מפסק הדין האמור עולה כי בית המשפט העליון רצה להעמיד בפני הנאשם-החייב אפשרות השגה וליידעו על אפשרות זו בטרם תישלל חירותו (ראו לדוגמא סעיף ל"ג לפסק הדין). הדברים לא כוונו לצמצם את אפשרות ההשגה רק לשאלה אם הקנס שולם אם לאו.

ניכר כי הדיבור המופיע בהודעות שהוזכרו לעיל שאובות מתוך סעיף כ"ב לפסק הדין בפרשת גוסקוב, שם הוזכר נוסח מצומצם זה של היידוע בדבר אפשרות ההשגה. עיון בקטע המצוטט בסעיף זה (שהנו ציטוט של החלטת ביניים שניתנה במסגרת ההליכים באותה פרשה) מצביע לכאורה על כך כי הנוסח המצומצם שהוזכר שם (לפיו בהודעה לחייב יצוין כי הוא יוכל לפנות לבית המשפט בשאלה אם שולם הקנס אם לאו) אינו הקביעה הסופית בפרשת גוסקוב ואינה זו שאומצה בסופו של דבר בפסק הדין. הקביעה האופרטיבית מצויה בסעיף ל"ו לפסק הדין.

דומה כי לא לנוסח אשר מופיע בהודעות שלפניי התכוון בית המשפט העליון בפרשת גוסקוב. ברי כי השאלה אם הקנס שולם אם לאו, הנה שאלה טכנית שלרוב אינה במחלוקת ואם היא במחלוקת הרי פתרונה טכני ופשוט ועל כן, לרוב אין היא מושא השגה כלשהי. נראה כי בית המשפט העליון התכוון לכך כי תינתן האפשרות לחייב לפנות לשם דחיית העונש שהוטל עליו בגדרי הסמכות הקבועה בסעיף 87 לחוק העונשין (בין אם לבית המשפט ובין אם למרכז- שלו סמכויות בחלקן חופפות את סמכויות בית המשפט הקבועות בסעיף 87 לחוק העונשין) ומכאן כי צריך ליידע את החייב לגבי אפשרות זו.

כך גם פירש את הדברים כב' השופט זילברטל (אשר ישב בהרכב השופטים שדן בעניין גוסקוב) בע"פ 13/29 בירנבוים נגד מדינת ישראל (13.1.2013), שם צוין:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ