אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובנייה יבנה נ' ממן

ועדה מקומית לתכנון ובנייה יבנה נ' ממן

תאריך פרסום : 05/08/2012 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום רחובות
35054-09-10
17/07/2012
בפני השופט:
עיריה מרדכי

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה יבנה
הנתבע:
אבי ממן

החלטה

בהמשך לדיון האחרון מיום 19/6/12, להלן החלטתי המשלימה לעניין בקשת הנאשם לקבלת "חומר חקירה", נוסף.

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של אי קיום צו בית המשפט לפי הוראות סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, אשר ניתן כנגד הנאשם במסגרת תיק עמ"ק 5032/04. במסגרת גזר הדין, ניתן על ידי בית המשפט צו הריסה לפיו היה על הנאשם להרוס עד ליום 15/10/07, את המבנים, תוספות הבנייה והסככות נשוא האישום הקודם (בשטח כולל של כ-125 מ"ר).

הנאשם לא כפר בעובדות כתב האישום אלא ב"אשמה", מטעמים של הגנה מן הצדק ומכח טענה ל- "אכיפה בררנית פסולה" . לטענתו, האכיפה אינה מתבצעת לגבי כל מתחם הקרוואנים נשוא האישום, וכן יש בהתנהלות המאשימה כלפיו בהשוואה ליתר המתגוררים במתחם ואף וכלפיו, ביחד עם, יתר המתגוררים במתחם משום התנהלות "שערורייתית.

בדיון שהתקיים ביום 19/6/12 טען בא כוחו של הנאשם, כי הוא ביקש לקבל המאשימה מידע בשני תחומים; האחד, באשר לכלל ההליכים שננקטו על ידי המאשימה ביחס לתושבים אחרים באזור. השני, בכל הקשור לדו"חות הנערכים על ידה בהתאם לתקנה 1 לתקנות התכנון והבניה באשר לדיווח על בניה שלא כדין שאמורים להיות מועברים על ידה לוועדה המחוזית.

בא כוח הנאשם חזר בו מדרישתו ביחס לדו"חות הדיווח האמורים (שעה שציין שהינו סבור כי לא מתקיים הדיווח). באשר להליכים בהם נקטה/נוקטת המאשימה, ציין בא כוח הנאשם כי המאשימה הודיעה לו שהחומר המבוקש על ידו מצריך "משאבים בלתי סבירים" וקשה לאתרו. לטענתו, המאשימה אכן פירטה בפנו ארבעה הליכים פתוחים בפני בית המשפט, כאשר אחד מהם הינו ההליך דנן, כשהנאשם אינו זכאי לעיין בהם.

בא כוח הנאשם עותר להורות למאשימה להעביר אליו רשימה מסודרת של כל ההליכים שננקטו לגבי תושבים אחרים באזור נשוא האישום, ככל שהמדובר במספר מצומצם של קרוואנים ומבנים באותו מקום. בנוסף עותר הנאשם לאפשר לו לעיין באותם הליכים, על מנת ללמוד על מהות ההליך.

המאשימה טוענת מנגד, כי במקרה דנן, הוגשה בקשה על פי חוק המידע ובא כוח הנאשם נענה כדין. המאשימה הפנתה לפסיקה (עע"מ 2398/08) לפיה נאשם זכאי לקבל את ההליכים משלוש השנים האחרונות בלבד. לטענתה, בית המשפט אינו מהווה ערכאת ערעור על פי חוק חופש המידע. המאשימה סיפקה לנאשם פירוט באשר להליכים וכתבי האישום שננקטו בשלוש השנים האחרונות באשר ל-4 יחידות מתוך 6-7 המשפחות הדרות במתחם הקרוואנים, כשלגבי השאר אין המאשימה מחויבת להמציא. עוד נטען כי הבקשה הינה בבחינת "מסע דיג" שמטרתו להאריך את ההליכים בתיק.

השאלה הצריכה הכרעה בענייננו הינה האם במסגרת ההליך הפלילי דנן, חלה על המאשימה חובה למסור לנאשם, לפי בקשתו, מידע בדבר הליכי אכיפה שננקטו כנגד מי שביצעו עבירות דומות לאלה המיוחסות לנאשם?

בחינת המבוקש תיעשה על ידי, במסגרת ד' אמותיו של סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב 1982 (להלן: החסד"פ), ככל שמקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה שערכאה זו דנה על פי אותה הוראה ואינה מוסמכת לדון במחלוקות המתעוררות ביחס להמצאת מסמכים/מידע, על פי הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.

בחינת העקרונות המנחים בפסיקה באשר לשאלה מהו חומר חקירה כמשמעו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 מלמדת כי נקודת המוצא הינה כי חומר חקירה הינו חומר המצוי בגרעין הקשה של תשתית ראיות המאשימה, כאשר רק ראיה העשויה להיות רלוונטית לשאלות העומדות להכרעה, במישרין או בעקיפין, תומכת בגרסת המאשימה או לא תומכת בכך, תיחשב לחומר חקירה (ר' בג"צ 1885/91 אלי צוברי נ' פרקליטות מחוז ת"א [פורסם במאגרים]).

הפרשנות למונח "חומר חקירה" הורחבה בפסיקה לכל חומר הקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך המשפט. דברים אלה סוייגו בהבהרה כי אין המדובר בליברליות זו בלתי מוגבלת, ואין להפליג למרחקים ולכלול במונח "חומר חקירה" ראיות שהרלוונטיות שלהן להליך הנדון הינה רחוקה ושולית (ר' בש"פ 3071/11 בן שטרית נ' מדינת ישראל [פורסם המאגרים].

כן, נקבע כי אין לחייב את המאשימה בהמצאת חומרים, שהתרתם תהיה בבחינת ניהול "מסע דיג" אחר חומר "חקירה", מתוך תקווה של ההגנה, שאולי יימצא באותו חומר כדי לסייע לנאשם (בש"פ 1372/96 חבר הכנסת אריה דרעי נ' מדינת ישראל, פד"י נ(1) 177). לפיכך, כאשר מונחת על שולחנו של בית המשפט בקשה לפי סעיף 74(ב) לחסד"פ, שומה על הסנגור להראות כי בקשתו נשענת על נקודת אחיזה ממשית (ר' בש"פ 6507/09 קצב נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים]).

כבר בהחלטתי מיום 19/6/12 , הוריתי למאשימה לציין את מהות האישומים נשוא התיקים אשר פורטו בהודעתה מיום 3/6/12. בקשתו הינה ממוקדת ומתייחסת לעיון באותם הליכים שננקטו ע"י המאשימה על פי הוראות לחוק התכנון והבנייה, כנגד מי מתושבי המתחם, שהינו מתחם של "יחידות/מחזיקים" בודדים, לכל הדעות.

המציאות מלמדת כי טענות לאכיפה בררנית עולות ונשמעות חדשות לבקרים בהליכי תכנון ובניה, ואין זה סוד שלרוב, משאביהן המוגבלים של הוועדות האמונות על אכיפת חוקי התכנון והבניה בתחומן, מהווים סיבה לא מבוטלת ליכולת מוגבלת, המובילה גם לאכיפה חלקית ולא הרמטית. טענות להגנה מן הצדק בגין אכיפה בררנית התקבלו בשעה שהוכח שנקיטת ההליכים בוצעה, מטעמים פסולים ולא עניינים, ובאפלייה פסולה.

הנני סבורה כי בקשתו של הנאשם במקרה דנן, לקבלת פרטיים מלאים יותר אודות ההליכים שננקטו ע"י המאשימה על פי הוראות חוק התכנון והבנייה, כנגד מי מתושבי המתחם, הינה בעלת זיקה ישירה וקונקרטית. בהמ"ש לא יתיר מסע דיג, כסעד "קסם" המוענק ברגע שנאשם מעלה טענה שכזו אולם, הטענה של המאשימה אודות "ההכבדה" במקרה דנן, ביחס לאתר מוגבל ומחזיקים/נכסים מועטים, אינה סבירה, על פניה.

באשר להפניית ב"כ המאשימה לפסק הדין ב- עע"מ 2398/08, הרי שהבקשה נשוא פסק הדין האמור הייתה בקשה לעיין בכל ההחלטות על העמדה לדין ועל אי-העמדה לדין בעבירות המגבילות את חופש הביטוי שהתקבלו על ידי המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה מאז שנת 1995, הבקשה בענייננו מתייחסת, על פי טענות הצדדים לאתר לא גדול ומוגדר, עם מבנים/מחזיקים מועטים, בלבד. אין לומר כי ישנה זהות/דמיון באשר לסבירות "הקצאת המשאבים", בין שני במקרים.

במקרה דנן, החומר המבוקש הינו רלבנטי לטענת המבקש והיקף הגילוי המבוקש אינו רב. ביחס למועד הרלוואנתי באשר להליכים הקודמים, הנני סבורה כי יש להחילו מיום 4/1/04 , מועד הגשת כתב האישום בנגד הנאשם בהליך הקודם שבו הוצא, ביום 15/1/06, צו ההריסה שלא קויים, נשוא ההליך דנן.

לאור כל האמור, הנני מורה למאשימה להמציא לב"כ הנאשם מידע ופרטים משלימים אודות הליכים נוספים שננקטו על ידיה (אם היו כאלה, מעבר לאלה שכבר פורטו) על פי הוראות חוק התכנון והבניה, באשר למבנים/מחזיקים באתר הקרוואנים האמור, כל זאת החל משנת 2004 ועד היום.

הדבר יבוצע עד ליום 1/11/12.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ