אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובנייה חבל אשר נ' בידרמן ואח'

ועדה מקומית לתכנון ובנייה חבל אשר נ' בידרמן ואח'

תאריך פרסום : 29/10/2011 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום קריות
22198-10-10
20/09/2011
בפני השופט:
אליעזר שחורי

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה חבל אשר
הנתבע:
1. מרגלית בידרמן
2. אורן בידרמן

הכרעת-דין

הכרעת דין

בכתב האישום אשר הוגש ב – 12.10.10 מיוחסת לנאשמים עבירה של בניה ושימוש במקרקעין ללא היתר, מקום שדרוש היתר, על סמך סעיפים 145(א), 204(א), 208 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965. בפרק העובדות נטען כי בשנת 2010 הציבו הנאשמים ללא היתר מבנה יביל בשטח של כ – 20 מ"ר המשמש להפעלת חדר אירוח (צימר) מאובזר ופעיל בישוב בוסתן הגליל במשק/חלקה 48 בגוש 19966.

הנאשמים אינם כופרים בכך שהציבו במקרקעין הנ"ל ללא היתר מבנה יביל המשמש כחדר אירוח ואולם לטענתם עומדת להם הגנה מן הצדק מכיוון שהוגשה בקשה להיתר בחתימת בעלת הזכויות במקרקעין, אמו של הנאשם 2, הושגו והוצגו כל האישורים הדרושים למעט אישור מינהל מקרקעי ישראל כבעלים. אישור אחרון זה לא הושג מכיוון שלאחר הגשת הבקשה להיתר פרץ סכסוך בין האם לבין הנאשם 2 שכתוצאה ממנו הודיעה האם כי היא "מושכת" את בקשתה להיתר, עובדה שלא הייתה בידיעת הנאשמים שסברו כי הוצאת ההיתר איננה אלא עניין טכני העומד לפני הסדר. רק בעקבות ביקור מפקח במקרקעין נודעו להם העובדות לאשורן. בנקודת זמן זו כבר הושקעו השקעות נכבדות ולא ניתן היה להחזיר הגלגל אחורנית. בפגישה שהתקיימה עם יו"ר המאשימה, הובטח להם, כך לטענתם, שלא יינקטו הליכים כנגדם בנסיבות המיוחדות הללו. הנאשמים מדגישים כי במושב מופעלים צימרים רבים בהיתר שניתן ללא דרישה לקבלת אישור מינהל מקרקעי ישראל. הגשת כתב האישום בנסיבות אלה כנגד הנאשמים בלבד, ובפרט על רקע ההבטחה שניתנה שלא יינקטו הליכים כנגדם מהווה פגיעה בעיקרון השוויון ובתחושת הצדק ועל כן אין לאפשר המשך קיום ההליך.

לכך יש להוסיף כי המאשימה לא הגישה כתב אישום כנגד האם למרות שזו בנתה אף היא תוספת בניה לבית מגוריה ומשום מה בחרה המאשימה להגיש כתב אישום רק נגד הנאשמים. מדובר במדיניות של אכיפה סלקטיבית שלא ניתן להצדיקה.

המאשימה מבקשת לדחות טענות הנאשמים ולהרשיעם בגין ביצוע העבירה המיוחסת להם בכתב האישום.

המבנה הוצב במקרקעין לפני שהוצא היתר. הנאשמים עצמם מאשרים כי רוב ככל בעלי חדרי האירוח המופעלים במושב מחזיקים בהיתר. העובדה שההיתרים ניתנו בלא שהמאשימה הקפידה לקבל בכל מקרה ומקרה אישור מינהל מקרקעי ישראל איננה יכולה לעמוד לנאשמים שכן בשנת 2009 תוקנו תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 7) תשס"ט 2009 והוספה תקנה 2ג1 אשר זו לשונה:

"(א) על אף האמור בתקנות 2א(6) ו 2ג לא יינתן היתר בנכס שהוא מקרקעי ישראל אלא אם כן הודיע מינהל מקרקעי ישראל כי אינו מתנגד לבקשה".

התיקון הנ"ל נחקק על מנת לסלק ספק בעניין המצב המשפטי ששרר בנושא זה קודם לכן ואשר כפועל יוצא ממנו היו מי שסברו כי די במתן הודעה למינהל מקרקעי ישראל בדבר הגשת בקשה להיתר כדי שברגיל יינתן היתר בהתקיים שאר התנאים ובלבד שלא נתקבלה הודעת התנגדות.

ממועד כניסת התיקון לתוקף לא ניתן היה יותר לקיים ההסדר הקודם והרשות נדרשת לקבל הודעה פוזיטיבית בכתב מטעם מינהל מקרקעי ישראל בדבר העדר התנגדות לבקשת ההיתר. אישור כזה לא הוצג בעניינם של הנאשמים.

אומנם במהלך הדיון הציגו הנאשמים את המסמך נ/6, אשר המאשימה מדגישה כי איננו נמצא בתיק הבקשה, ואשר על סמכו נטען כי הושגה הסכמת מינהל מקרקעי ישראל לבקשה ואולם מסעיף 2 למסמך זה נלמד כי איננו בא במקום הודעת המינהל על אי התנגדות לבקשה כנדרש במסגרת התיקון. לבד מכך מדובר במסמך שניתן לאם הנאשם 2 בלבד.

המאשימה מנועה הייתה איפה מליתן היתר לנאשמים מכוח התיקון הנ"ל לתקנות, היתר לא הוצא והנאשמים אינם יכולים לסמוך טענתם לאיפה ואיפה כביכול במדיניות מתן ההיתרים, על כך שהיתרים שהוצאו לבעלי חדר אירוח אחרים במושב, הוצאו ללא דרישת אישור בכתב ממינהל מקרקעי ישראל.

לטענת הנאשמים כי קיבלו הבטחה כביכול מיו"ר המאשימה שלא יינקטו כנגדם הליכים, אין כל תימוכין, הטענה הוכחשה על ידי יו"ר המאשימה ועל כן אין לקבל את גרסתם. זאת לבד מכך שגם אם במישור העובדתי נכונה הייתה הטענה (המוכחשת), לא היה בהבטחה מן הסוג הזה כדי למנוע הגשת כתב אישום שהרי אין איש מוסמך להתיר הפרת חוק, יהא מעמדו רם ככל שיהא.

יש לדחות גם את טענת הנאשמים לאכיפה סלקטיבית בכך שבעוד שלא הוגש כתב אישום נגד אם הנאשם 2, בחרה המאשימה להגיש כתב אישום על סמך תשתית עובדתית זהה או דומה, כנגד הנאשמים. האם קיבלה את דרישת המאשימה, פינתה את המבנה ואיננה משתמשת בו. ברירה דומה הוצבה בפני הנאשמים והמאשימה הייתה נכונה לנהוג כלפיהם על פי אותה אמת מידה, על תנאי שיענו לדרישה להפסיק את השימוש בחדר האירוח כפי שנהגה האם ואולם הנאשמים סרבו ואין להם להלין אלא על עצמם.

מכאן גם תשובה לטענת הנאשמים שיש להתחשב בנסיבות המיוחדות שנוצרו כאשר מלכתחילה ניתן היה להניח שיינתן היתר והנפקתו איננה אלא עניין טכני כאשר בפועל ולאחר שהושקעו השקעות נכבדות נוצרו נסיבות חדשות בלתי צפויות. הרי המאשימה מוכנה הייתה לנהוג לפנים משורת הדין כלפי הנאשמים כמבואר לעיל ובתנאים. הנאשמים דחו אפשרות זו.

קבלת עמדת הנאשמים על סמך טענה שכזו להגנה מן הצדק תוצאתה קשה וחמורה שכן פירושה המעשי מתן גושפנקא להמשך ביצועה של עבירת הבניה ללא כל סייג, מקום שניתנה אפשרות לנאשמים להימנע מקיום ההליך ומשיקולים כלליים בחרו הנאשמים להמשיך בביצוע העבירה ולהינות מפירותיה.

להשלמת התמונה יש לציין כי בין הנאשמים לבין אם הנאשם 2 מתנהל הליך אזרחי בבימ"ש לענייני משפחה בקריות כאשר לטענת הנאשמים נכרת הסכם בינם לבין האם ב – 18.3.04 במסגרתו הוסכם כי הנאשמים יבנו את ביתם בשטח החלקה ועם סיום עבודות הבניה יהיו זכאים לרישום זכויות על שמם בספרי המינהל. הנאשמים טוענים כי רכשו זכויות מכוח ההסכם והטענה עומדת למבחן בביהמ"ש לענייני משפחה בקריות. אם תתקבל טענתם יוכלו הנאשמים לקבל גם את אישור מינהל מקרקעי ישראל ללא כל סייג. מכאן שנכון וראוי, כך לשיטתם, "להתלות" ההליך הפלילי בתיק דנן עד להכרעה בהליך האזרחי.

המאשימה מתנגדת לכך בתוקף, לא הובהר והוברר על סמך מה ולמה רשאים הנאשמים לתלות תוצאת ההליך הפלילי בתוצאת ההליך האזרחי ואין לכך הצדקה עניינית משאין מחלוקת כי בוצעה העבירה המיוחסת לנאשמים.

על סמך הראיות שהוצגו ובמסגרת סיכום טענותיהם דוחים הנאשמים את עמדת המאשימה המבקשת להסביר את ההבחנה שנעשתה בין הנאשמים לבין בעלי חדרי אירוח אחרים שקיבלו היתרים בעבר בלא להקפיד על הצגת אישור והסכמה מטעם מינהל מקרקעי ישראל, בשינוי המצב המשפטי לאחר תיקון התקנות. טוענים הם כי גם קודם לכן נדרשה הודעת מינהל מקרקעי ישראל בכתב על אי התנגדות לבקשה להיתר כתנאי להוצאת היתר והמאשימה לא הקפידה על כך לפני שנתנה היתרים לבעלי חדרי אירוח.

הנאשמים הוכיחו לטענתם כי נקטו בכל האמצעים הדרושים למניעת ביצוע העבירה. כל הפעולות לצורך הוצאת היתר ננקטו, כל האישורים הדרושים הושגו, הנאשמים לא ידעו עובר להצבת המבנה היביל כי אם הנאשם 1 משכה את בקשתה לקבלת היתר. מבחינתם הוצאת ההיתר בפועל הייתה עניין טכני קצר מועד והודעת המפקח בעת ביקורו במקרקעין כי לא ניתן ולא יינתן היתר בנסיבות שנוצרו, הייתה הודעה מפתיעה ובלתי צפויה. באותה נקודת זמן כבר לא ניתן היה להחזיר הגלגל אחורנית מהושקעו השקעות נכבדות בנכס.

בנסיבות שנוצרו קיימו הנאשמים פגישה עם יו"ר המאשימה וקיבלו את הבטחתו שלא יינקטו הליכים כנגדם. גרסת הנאשמים בנושא זה לא נסתרה, אומנם יו"ר המאשימה בעדותו לא אישר גרסת הנאשמים ואולם תשובתו בנושא זה הייתה מעורפלת ומתחמקת בלא התייחסות ישירה לטענה כפי שהוצגה בפניו. כך הטיח בפני הנאשמים באמצעות בא כוחם שהפגישה התקיימה לאחר שהוצב מבנה ללא היתר בשטח ואולם לא זה הנושא שבמחלוקת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ