אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובנייה זמורה רחובות נ' לב ואח'

ועדה מקומית לתכנון ובנייה זמורה רחובות נ' לב ואח'

תאריך פרסום : 05/08/2012 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום רחובות
18290-01-10
17/07/2012
בפני השופט:
עיריה מרדכי

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה זמורה רחובות
הנתבע:
1. אילנה לב
2. רון לב

החלטה

בפניי בקשת הנאשמים לחייב את המאשימה/משיבה בתשלום הוצאות הגנה ופיצוי לאחר שהם זוכו בתיק זה. המבקשים ציינו בבקשתם כי עתירתם להוצאות הינה עפ"י סעיף 80 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, אם כי יש לדייק, ככל שהסעיף חוק הרלבנטי הינו סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בחנתי ושקלתי את מכלול טענות הצדדים.

סעיף 80 לחוק העונשין, שכותרתו "הוצאות ההגנה מאוצר המדינה", קובע כדלקמן:

חוק סדר"80.(א)משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982 בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור.

חוק סדר

(ב)שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, סכומי מקסימום להוצאות ולפיצויים האמורים."

התכלית העומדת בבסיס הוראת החוק האמורה, נועדה לאזן בין זכויותיו הבסיסיות של נאשם, כמו הזכות לחירות, פרטיות וכבוד, לבין האינטרס הציבורי בהעמדת עבריינים לדין, והחשש שחיוב המדינה לשלם לנאשם את הוצאות משפטו ולפצותו יוביל לרפיון ידיים של התביעה (רא' ע"פ 1767/94 חגי יוסף נגד מדינת ישראל [פורסם במאגרים המשפטיים, 1999]).

על פי הנוסח של הוראת סעיף 80(א) לחוק העונשין, אין בזיכויו של נאשם, כשלעצמו, כדי לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ופיצוי. סעיף זה דורש , בנוסף, כי תתקיימנה אחת משתי העילות האמורות בו; היעדר יסוד להאשמה או קיומן של "נסיבות אחרות", לשם קביעת הזכאות לפיצוי. שיעור הפיצוי מוגבל לסכומי מקסימום כפי שנקבעו בתקנות סדר הדין הפלילי (פיצויים בשל מעצר או מאסר), התשמ"ב-1982 (להלן: התקנות).

בבוא בית המשפט לבחון שאלת קיום העילה, על בית המשפט להציב את עצמו בצומת הדרכים שבה ניצבה המאשימה ערב הגשת כתב האישום, ולבחון האם באותה נקודת זמן ובהינתן התשתית הראייתית שהייתה בפניה באותה עת, ההחלטה להעמיד לדין הייתה סבירה וראויה.

במקרה דנן, קיבלתי את טענת הנאשמים כי אין מחובתם להשיב לאשמה, והוריתי על זיכויים. פסק הדין מדבר בעד עצמו, כולל התייחסות לכשלים הראייתים שהתגלו בראיות שהובאו מטעם התביעה, וכן התייחסותי לנסיבות הבעייתיות אשר הולידו את הגשת כתב האישום, שלא על פי הנוהל ואמות המידה המקובלות של הוועדה, באותה עת. הדברים האמורים הובילו לכך שציינתי כי מוטב היה שכתב אישום זה לא היה בא אל העולם, כלל.

המפורט בפסק הדין מדבר בעד עצמו, ומקים את אותן הנסיבות המזכות את המבקשים לפסיקת פיצוי על-פי הוראות סעיף 80 לחוק העונשין.

מאידך, הנני סבורה שאין בסיס לפסיקת הסכומים אשר פורטו בבקשה. הנאשמים עותרים לפסיקת פיצוי בסכומים לא מבוטלים, כמפורט בבקשה, כולל בגין שכר טרחה בא כוחם, וכן הוצאות נטענות לטובת האדריכלית/מתכננת מטעמם ופיצוי כללי.

צוין לא אחת בפסיקה, באשר לפסיקת הוצאות משפט (הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי), ששיקול הדעת של בית המשפט, מנותב על-פי כללים אובייקטיביים ומקובלים ואין בהסכם שכ"ט כזה או אחר, כדי להעלות או להוריד בנדון.

במקרה דנן, בנוסף לכללי שיקול הדעת הנ"ל, מצא המחוקק אף לקבוע בדין הוראות לעניין סכומים מירביים אשר ניתן לפסוק לטובת נאשם בגין הוצאות הגנתו, הכל כמפורט בתקנה 9 לתקנות ובתוספת לתקנה זו.

התוספת מבהירה שבית המשפט יפסוק בעד הוצאות בפועל ,סכומים שהינו מוצא לנכון להכיר בהם, לפי קבלות. כמו כן, פורטו סכומים מרביים בכל הקשור לגובה הפיצוי שייפסק בגין שכר טרחת עו"ד (רא' שם). תקנה 9(ב) מקנה לבית המשפט את הסמכות לפסוק תוספת של עד 50% , בגין שכר טרחת עו"ד (מעבר לסכומים שנקבעו בתוספת), באם מצא שיש הצדקה לכך בנסיבות העניין.

מי שיעיין בתקנות הסנגוריה הציבורית (שבתוקף נכון להיום) באשר לתעריפים לתשלום לסנגורים ציבוריים, יגלה בנקל כי הסכומים שנקבעו בתקנות תעריפי הסנגוריה, הינם נמוכים, באופן משמועתי, מהסכומים המרביים שנקבעו בתקנות החלות בענייננו.

לגופו של עניין במקרה דנן, התקיימו בתיק 4 ישיבות. בישיבה מיום 24/10/10 ,הופיע ב"כ הנאשמים בשמם וביקש דחייה על מנת לשקול את קבלת הייצוג והמאשימה לא התנגדה לכך.

ביום 14/12/10 הופיע ב"כ הנאשמים ביחד עם הנאשמת 1 וכפר בשם הנאשמים והתיק נדחה לשמיעת הוכחות.

ביום 24/11/11 הופיע ב"כ המאשימה עם המפקח (מאחר ולא הוּדע לו על דחיית הדיון ע"י המזכירות). התיק לא היה רשום ביומני ולא הייתה הופעה מטעם הנאשמים ובא כוחם. בהחלטתי מאותו מועד, הוריתי על קביעת מועד חדש לשמיעת ההוכחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ