אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובנייה זמורה רחובות נ' יקנה ואח'

ועדה מקומית לתכנון ובנייה זמורה רחובות נ' יקנה ואח'

תאריך פרסום : 23/06/2014 | גרסת הדפסה
צ"ה
בית משפט השלום רחובות
48400-11-10
17/06/2014
בפני השופט:
עיריה מרדכי

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה זמורה רחובות
הנתבע:
1. יורם יקנה
2. שלמה חג'בי
3. יגאל משה

פסק-דין

פסק דין

א. רקע וטענות המבקשת:

בפניי בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה, על פי הוראות סעיף 212 לחוק התכנון והבניה. הבקשה מתייחסת לגדרות (מרשת, אבן ובטון), וכן למבנה חניה מקורה ושערי ברזל. המשיבים הינם המחזיקים של חלקות 141 ו- 142, בגוש 3820, שבקריית עקרון.

אין מחלוקת שהתב"ע שבתוקף הינה תכנית זמ/301, אשר פורסמה למתן תוקף ביום 9/2/81. על פי המטרות המפורטות בתקנון התוכנית, היא נועדה לחלוקת חלקות משקי העזר למגרשי בניה, כוללת התוויית דרכים חדשות והקצאת שטחים לצורכי ציבור. התב"ע כוללת הוראות בניה ותנאים להנפקת היתרים. אין הוראה בתקנון התכנית באשר לגורלם של מבנים ישנים אשר היו קיימים ערב מתן תוקף לתכנית.

אין מחלוקת שעל פי הוראות התכנית, בין שני המגרשים של חלקה 141 לבין שני המגרשים של חלקה 142, עוברת רצועת שטח, המיועדת כשטח ציבורי פתוח, למעבר הציבור. אין מחלוקת שהמגרשים הנ"ל מוחזקים על ידי המשיבים. אין גם מחלוקת שהמבנים נשוא הבקשה ממוקמים בשטח המיועד להפקעה לשצ"פ, לדרך המעבר לציבור.

בקשה זו הוגשה לאחר שלמועצה המקומית קריית עקרון הונפק היתר בניה על ידי המבקשת, ביום 16/10/12 (היתר בניה 2010334), לשם הכשרת השטח הציבורי שבין המגרשים, כדרך מעבר לציבור, על פי היעוד שנקבע בתב"ע הנ"ל. על פי הנטען, בבוא המועצה להגשים ולבצע את העבודות נשוא ההיתר לפיתוח השביל, נתקלה המועצה בהתנגדות מטעם מי מהמשיבים. ההתנגדות, ככל הנראה, התייחסה לכניסה לשטח ו/או לדרישה לסילוק הגדרות אשר הוצבו בגבולות החלקות, באותו שטח המיועד לשצ"פ.

בעקבות התנגדות זו, המועצה פנתה למבקשת וביקשה את טיפולה, לצורך סילוק אותם המבנים ובגין פניה זו, נערכה ביקורת והוגשה בקשה זו, למתן צו הריסה ללא הרשעה.

במהלך הדיון הוברר כי מאז נקיטת ההליכים, סולקו בפועל הגדרות שחסמו את הכניסה לשטח השצ"פ שנגרע ממגרש 142 (א' ו- ב') והשביל נסלל בשטח האמור, בפועל. בהעדר מחלוקת שהדיון בבקשה זו בקשר למגרש האמור, הפך לדיון תיאורטי בלבד, ככל שהמבנים האמורים, נשוא הבקשה (במגרש זה), אינם קיימים וככל שבית המשפט אינו דן בדיונים תיאורטיים, אין מקום להמשיך לדון בבקשה, בקשר למבנים נשוא הבקשה שבחלקה זו. הנני על כן מורה על מחיקת הבקשה בקשר למבנים שבחלקה 142.

המשיבים 2 ו- 3 מחזיקים, כל אחד, חלק מחלקה 141 (מגרשים א' ו- ב'). מאחר ומשיבים אלה עדיין מחזיקים במבנים נשוא הבקשה בחלקה זו והעבודות שהמועצה ביקשה לבצע, על פי ההיתר בחלק של חלקה זו המיועד לשמש בתור המחצית השנייה של השביל הציבורי בשטח השצ"פ, ממשיך הדיון להתנהל בתיק זה, בין המבקשת לבין המשיבים 2 ו- 3.

במגרש של המשיב 2 (141א'), גדר בטון, לאורך המגרש, בשטח המיועד לשצ"פ. כן, נמצא במקום מבנה חניה מקורה ושער ברזל בגבול החלקה, במקום המיועד לכניסה לשצ"פ. במגרש של המשיב 3 (141ב'), גדר רשת ושער ברזל, המונע כניסה לשצ"פ, בצד השני של המגרש.

לטענת המבקשת, המדובר במבנים שנבנו לפני שנים רבות ללא היתר כדין ושלא הוצא להם היתר בניה, מעולם. העניין הציבורי במתן צו הריסה ללא הרשעה המבוקש, בקשר למבנים אלה, עולה על פניו, ככל שהבניה נשוא הבקשה מצויה על שטח המיועד להפקעה לצורכי ציבור ופוגעת ביכולת של הרשות המקומית להגשים את הוראות התכנית ולהשלים את פיתוח השצ"פ, הלכה למעשה, לכל רוחב השביל המיועד, לטובת כלל הציבור.

אין מחלוקת כי מס' שנים לאחר מתן תוקף לתב"ע, בשנת 1987, נרשמו בלשכת רישום המקרקעין הערות אזהרה אודות הכוונה להפקעת השטח המיועד, לטובת השביל הציבורי, משטח המגרשים. על פי המפורט בנסחים שצורפו לסיכומי המבקשת, הפרסומים על כך מופיעים בילקוטי הפרסומים מיום 18/10/87 ומיום 19/11/87, הכל בהתאם להוראות פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות"). בנסחים שהוצגו (ראה נספח ב' לסיכומי המבקשת), לא מופיע הפרסום המשלים שיש לבצע ברשומות של רישום והקניית השטח המיועד לשביל, על שם הרשות המקומית, בהתאם להוראות סעיף 19 לפקודה הנ"ל ועל פניו, פעולה זו טרם בוצעה.

בדיון שהתקיים ביום 24/1/13, הצדדים הגיעו לידי הסכמה כי בית המשפט יכריע את הבקשה על פי טיעונים בכתב שיוגשו על ידי שני הצדדים, בליווי מסמכים רלוונטיים.

ב. תמצית טענות המשיבים:

אין בטענות המבקשת ובמסמכים שהוגשו על ידיה, כדי להוכיח את קיום התנאים הנדרשים למתן הצו המבוקש, על פי הוראות סעיף 212 לחוק. המבקשת לא צירפה תצהיר של מהנדס המועצה, לשם ביסוס טענותיה והוכחת האינטרס הציבורי הנטען, על כן דין הבקשה להידחות על הסף.

לא הוכח כי מדובר במבנים שנבנו ללא היתר. אדרבא, על פי ההיתר שהמבקשת הנפיקה למשיב 2, ביום 21/4/82 (ראה נספחים ג' ו- ד' לסיכומי המשיבים וכן, ראה נספח יא' לסיכומי המבקשת), הננו למדים כי סככת הרכב והגדרות היו קיימים בשטח, עוד במועד הוצאת אותו היתר ויש לקבוע כי הינם נכללים כחלק מהמבנים שלגביהם הוצא היתר הבניה האמור. לטענת המשיב 2, אותה בקשה להיתר הוגשה על ידו, בטרם מתן תוקף לתכנית שבתוקף. ההיתר הונפק לאחר מתן תוקף לתכנית זמ/301 ועל אף עובדה זו, המבקשת התעלמה מהוראות אותה תכנית והנפיקה למשיב 2 את ההיתר המבוקש והוא בנה על פיו.

באשר למשיב 3, בכל הקשור לחלקה 141ב', הוצא היתר נוסף (על שם חג'בי זוהר) ביום 17/3/03, על ידי המבקשת (היתר 20030077), להקמת בית אחד (מבית דו משפחתי), בניה חדשה, וכן לחידוש היתר לבית המגורים הקיים, כולל ממ"ד, חניה וגדר. ביום 3/11/02 מהנדס המועצה, אף חתם על המלצה למתן טופס 4 למבנה המגורים של המשיב 3 וניתן טופס 4 (על שם בעל ההיתר – מר חג'בי זוהר, שנחתם על ידי מהנדס הוועדה בעקבות האמור - ראה מסמכים ד(5) – ד(7) לנספחי סיכומי המשיבים).

הצדדים צירפו צילומים של המצב הקיים היום בשטח, כולל של עבודות פיתוח של השביל (במחצית מרחובו המתוכנן), אשר בוצעו בפועל בחלק מחלקה 142, המיועד לכך וכן, של מצב הבניה הקיים, בשני המגרשים של חלקה 141 (ראה התמונות הצבעוניות שצורפו לסיכומי הצדדים).

לטענת המשיבים, הוראות התב"ע לא יושמו במשך שנים רבות, שעה שהגדרות וסככת החניה הוצבו בשטח עוד בטרם כניסת התכנית החדשה (משנת 1981) לתוקף. כן, לטענתם, בעת קביעת החלק של המגרש המיועד לשביל הציבורי, התעלמו גורמי התכנון ממצב הבניה הקיים בשטח. רוחב השביל שנקבע, לכ- 6 מטר, הינו שרירותי ואינו נחוץ. השביל שבוצע בפועל, בשטח של חלקה 142, ברוחב של 3 מטר, הינו רוחב מספק ואין צורך אמתי ואין אינטרס ציבורי של ממש, להרחבה נוספת, באמצעות השטח הנוסף, המיועד להרחבת השביל שבוצע, מחלקה 141. לטענת המשיבים, טענה זו אינה גורעת מטענתם כי ההרחבה שבוצעה בחלקה 142 (של המשיב 1), בוצעה תוך כדי קביעת עובדות בשטח, על ידי הרשות המקומית, "שלא כדין".

לטענת המשיבים, התב"ע מלכתחילה, עוד בשלבי התכנון שלה ובטרם מתן תוקף, לקתה בחסרים, כגון העדר עריכת סקר מקדים וכדומה, על כן דינה ביטול/בטלות. יתרה מכך, היתר הבניה שהונפק למשיב 2, עוד ב- 4/82, הכולל את מיקום שטח הרחבת ביתו, תוך כדי אישור של הצבת הקיר של ביתו, כולל חלון, בקרבה יתרה לקו הגבול של השטח המיועד להפקעה לשביל הציבורי, הונפק בניגוד להוראות התב"ע שקיבלה תוקף, המחייבת נסיגה של 3 מטר מגבול החלקה, לצורך קו הבניין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ