אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל עליון ראש פינה נ' שחר

ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל עליון ראש פינה נ' שחר

תאריך פרסום : 13/10/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום צפת
24038-05-12
08/10/2013
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
התובע:
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל עליון
הנתבע:
אדווה שחר
גזר-דין

גזר דין

1.נגד הנאשמת הוגש ביום 9.5.2012 כתב אישום בגין עבירה של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר ללא היתר, על-פי סעיפים 145(א), 204 (א) - (ב) ו-208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) ותקנה 1(1) בתקנות התכנון והבניה (עבודות ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967

בפרק העובדות צויין כי ביום 24.2.2011 או בסמוך לו בוצעה במגרש 3 בחלקה 1 בגוש 13925 בקיבוץ עמיעד (להלן: המקרקעין) בנייה ללא היתר בניה כדין ובסטייה מהיתר של מרפסת עשויה עץ המקורה בשמשונית, כתוספת לבית מגורים קיים, בשטח של כ-20 מ"ר, וכי ממועד זה ואילך השתמשה בה הנאשמת שימוש חורג. עוד צויין כי במועד ביצוע הבניה של המרפסת הייתה הנאשמת מי שמוטלת עליה חובה להשיג היתר לעבודות ו/או לשימוש, המבצעת בפועל את העבודות ו/או השימוש במקרקעין, המשתמשת בפועל במקרקעין, האחראית לעבודות ו/או לשימוש.

2.בדיון ביום 15.10.2012 הודתה הנאשמת בעובדות כתב האישום, והורשעה בעבירה נשוא כתב האישום. לאחר מכן הושמעו טיעונים לעונש.

מתחם העונש ההולם

3.העיקרון המנחה בגזירת העונש הינו עקרון ההלימה, דהיינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג העונש ומידת העונש המוטל עליו (ראו: סעיף 40ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)). לעיקרון ההלימה, המבטא למעשה את עיקרון הגמול, משקל בכורה בהשוואה למשקלם של שיקולי מניעה, הרתעה ושיקום בענישה (ת"פ (מחוזי נצ') 92-08 מדינת ישראל נ' חבר (פורסם בנבו, 9.6.2013)).

קביעת המתחם תעשה לאור חמישה פרמטרים: (1) הערך החברתי הנפגע; (2) מידת הפגיעה בערך זה; (3) מדיניות הענישה הנהוגה; (4) נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (המפורטות בסעיף 40ט לחוק העונשין, ונסיבות נוספות, כאמור בסעיף 40יב); (5) לגבי קנס – מצבו הכלכלי של הנאשם (ראו סעיף 40ח לחוק העונשין).

הערך החברתי הנפגע

4.כאשר מדובר בעבירות על חוק התכנון והבניה, הערך החברתי הנפגע הינו שלטון החוק והסדר הציבורי. במקרה הנוכחי פגעה הנאשמת בערך זה בכך שקבל עם ועדה (כמשתקף בתמונות – מוצג ת/1) הקימה מרפסת כתוספת לבית מגורים קיים ללא היתר. מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע הינה על הצד הנמוך.

מדיניות הענישה הנהוגה

5.מדיניות הענישה בעבירות על חוק התכנון והבניה, כפי שנקבעה פעמים רבות על ידי בית המשפט העליון, הינה מדיניות של הרתעה של הנאשם הספציפי ושל עבריינים פוטנציאליים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. נפסק כי על בתי המשפט לתת יד למאבק בעבירות אלו, שהפכו לחזון נפרץ, ולהחמיר עם אלו אשר בונים ועושים שימוש במקרקעין באופן השם את החוק ללעג ולקלס. ראו, למשל, ע"פ 578/78 מדינת ישראל נ' עיסה פ"ד לו(1) 723, 724-725 (1978); רע"פ 8701/08 וונש נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה לודים (פורסם בנבו, 3.6.2009); רע"פ 6665/05 מריסאת נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17.5.2006); רע"פ 2809/05 טסה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.5.2005); רע"פ 11397/05 סולימנפור נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.1.2007). על בית המשפט ליישם מדיניות זו, בתוך מסגרת הענישה שנקבעה בסעיפי העבירות בהם הורשע הנאשם, הקובעים עונשים של קנס ומאסר.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

6.לטענת הנאשמת, בטרם בנתה את המרפסת היא ביררה בקיבוץ ושאלה "את מי שהיה צריך לשאול, והוא אישר לי בעל-פה לבנות".

7.על בסיס הפרמטרים שפורטו לעיל הנני קובע כי מתחם העונש ההולם בגין ביצוע העבירות בהן הורשעה הנאשמת הינו בין מאסר על תנאי של חודשיים לבין מאסר על תנאי של ששה חודשים, ולגבי קנס - בין 10,000 ₪ ל-50,000 ₪.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ושיקולי הרתעה

8.בשלב השני בגזירת העונש המתאים לנאשם במסגרת מתחם העונש שנקבע יש להביא בחשבון נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, כמפורט בסעיף 40יא וסעיף 40יב לחוק העונשין, תוך התחשבות בשיקול ההרתעה האישית (סעיף 40ו לחוק העונשין) ושיקול הרתעת הרבים (סעיף 40ז לחוק העונשין).

9.הנאשמת טענה כי אינה עובדת וכי באפשרותה להמציא תדפיסי בנק שמראים כי חשבונה מצוי ביתרת חובה. למרות שבהחלטתי מיום 15.10.2012 איפשרתי לנאשמת להגיש עד ליום 30.10.2012 מסמכים המצביעים על מצבה הכלכלי, היא לא עשתה זאת עד היום.

10.כשיקול לקולא יש לראות בהודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום בישיבה הראשונה, שלא כחלק מהסדר טיעון ומבלי שהושג הסדר טיעון.

חריגה ממתחם העונש

11.בשלב השלישי, בטרם יגזור בית המשפט את העונש המתאים במסגרת מתחם העונש ההולם, עליו לבחון האם יש מקום לחריגה ממתחם זה, בין למעלה (לשם הגנה על שלום הציבור, בתנאי סעיף 40ה לחוק העונשין) ובין למטה (לאור השיקול השיקומי, כאמור בסעיף 40ד לחוק העונשין).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ