אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל עליון ראש פינה נ' מכלוף

ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל עליון ראש פינה נ' מכלוף

תאריך פרסום : 03/04/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום צפת
24087-05-12
15/03/2013
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
התובע:
הועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל עליון
הנתבע:
ידידיה מכלוף

החלטה בבקשה לחזרה מהודייה וביטול צו איסור שימוש

1.ביום 9.5.2012 הוגש כתב אישום נגד הנאשם, בו הואשם בביצוע עבודות ושימוש חורג הטעונים היתר, ללא היתר - עבירות לפי סעיפים 145(א), 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 ותקנה 1(1) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז – 1967. בפרק העובדות שבכתב האישום פורטו העבודות ללא היתר והשימוש החורג שבוצעו במבנים קיימים במקרקעין במושב אליפלט, לגביהם הוחזק הנאשם כבעל זכויות וכמבצע העבודות: שינוי חזיתות של בית מגורים המיועד להריסה, והכשרתו לחמש יחידות אירוח; שינוי חזיתות של מבנה לול והכשרתו ליחידת אירוח; שינוי חזיתות ובניית מרפסת בבית אימון והכשרתו ליחידת אירוח והקמת בריכת שחיה ובמת עץ מוגבהת.

2.בדיון ביום 15.10.2012, אליו התייצב הנאשם כשהוא בלתי מיוצג, הודיע בא-כוח המאשימה כי הגיע להסדר דיוני עם הנאשם, על-פיו יודה הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום, יורשע בדין, יינתן צו איסור שימוש כולל שיכנס לתוקפו לאלתר ביחס לאמור בסעיף א(1)(א) לפרק העובדות (קרי, לגבי חמש יחידות האירוח בשטח כולל של כ-145 מ"ר, שהוכשרו בצד הצפוני של בית המגורים הקיים – א"ג), ומועד הטיעונים לעונש יידחה, "כאשר מטרת הדחייה היא לאפשר לנאשם לפעול להכשרת יתר יחידות האירוח באופן שיתאם את הוראות התכנית במקום, הווה אומר – ארבע יחידות אירוח במגרש".

בעקבות זאת, אמר הנאשם:

"אני מבין את דברי בא-כוח המאשימה. אני מאשר את ההסדר ומבין אותו, ואני מודה בעובדות כתב האישום. אני מבין כי ההסדר הינו המלצה לבית המשפט, ולא מחייב, והשיקול הסופי הוא של בית המשפט".

בעקבות זאת ניתנה הכרעת הדין, בה מצאתי את הנאשם אשם בעבירות שפורטו בכתב האישום. כן הוריתי על איסור שימוש מכל סוג שהוא ביחס למבנה המתואר בסעיף א(1)(א) לכתב האישום, וקבעתי כי הטיעונים לעונש יישמעו ביום 4.2.2013.

2.ביום 9.12.2012 הוגשה על-ידי הנאשם, שהיה הפעם מיוצג, בקשה לביטול הכרעת הדין ולחזרה מהודייה. בבקשה נטען כי לא נתקיימו נסיבות של הסדר טיעון, כי הנאשם לא הבין את משמעות הודייתו, את מהות ההסדר ואת השלכותיו ותוצאותיו, וכי הוא נתן הסכמתו לצו איסור השימוש ללא רצון חופשי, מבלי שהיה מונח לנגד עיניו חומר הראיות ומבלי שהייתה עומדת ותלויה בקשה לאיסור שימוש. בקשה נוספת, למתן החלטה בדבר ביטול צו איסור השימוש, הוגשה ביום 23.1.2013.

3.בתגובת המאשימה לבקשה לחזרה מהודייה, שהוגשה ביום 21.1.2013, ציין בא-כוחה כי נסיבות המקרה אינן באות בגדר המקרים החריגים שהוכרו בפסיקה כמצדיקים היעתרות לחזרה מהודייה. נטען כי לא הוכח פגם בהודייה, לרבות אילוץ או חוסר הבנה, כי הנאשם - איש משטרה בדימוס – נכח, ביחד עם בניו, בפגישה שהתקיימה במשרדי המאשימה ערב הדיון בבית המשפט ובה הובהרה לו משמעות ההסדר הדיוני, לרבות צו איסור השימוש, ואף הוסבר לו באילו פעולות תכנוניות עליו לנקוט על מנת להכשיר בדיעבד את אשר ניתן להכשרה.

4.בדיון שהתקיים ביום 13.3.2013 בבקשה לחזרה מהודייה וביטול הכרעת הדין, חזרו באי כוח הצדדים על עיקרי טענותיהם. בא-כוח הנאשם לא הכחיש את שנטען בתגובת המאשימה בכל הנוגע להשתתפות הנאשם בישיבה אצל המאשימה ערב הדיון בבית המשפט, אולם טען כי הסדר הטיעון שהוביל להרשעה כלל איננו "הסדר", מאחר ואין בצידו ענישה, למעט איסור שימוש. לאור זאת, במצב בו לא יכול היה הנאשם לשקול את כדאיות ההסדר לעומת הענישה הצפויה, אין לראות את הודייתו כהודייה כנה. עוד הוסיף בא-כוח הנאשם: "נכון שאני לא מתכוון לטעון שזה המקום שבו הפסיקה מדברת שככל שתבוטל ההרשעה הוא יוכיח את חפותו". הוא הפנה את בית המשפט להלכה הפסוקה, כפי שסוכמה בעפ"א (מחוזי נצ') 190/08 המאירי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.12.2008) (להלן: פסק דין המאירי), ולפיה הגישה הליברלית באשר לחזרה מהודייה, אשר נקבעה כעמדת הרוב בע"פ 3754/91 מדינת ישראל נ' סמחאת, פ"ד מה(5), 798 (1991) (להלן: עניין סמחאת), עודנה שרירה וקיימת.

5.סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ) עוסק בחזרת נאשם מהודייה:

"הודה הנאשם בעובדה, אם כהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו".

בעניין סמחאת דן בית המשפט העליון בחזרה מהודייה מעובדות כתב אישום שהצמיחו אישומים של אינוס ותקיפה מינית. בפסק דין המאירי - שעסק בעבירות קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים - הפנה בית המשפט המחוזי לפסיקה מאוחרת יותר, כדוגמת ע"פ 5622/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 145 (2004) (להלן: פסק דין פלוני), בו דובר בעבירות מין חמורות, ע"פ 3165/08 עאסלה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.9.2008), בו דובר בעבירות של סחיטה בכוח, חבלה בכוונה מחמירה ותקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, וע"פ (מחוזי ת"א) 70720/01 סילברמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.9.2001), בו דובר בעבירות מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי חקירה.

בעניין פלוני הבהיר השופט (כתוארו אז) גרוניס כי הגישה המקלה יותר לגבי חזרה מהודיה, אשר נקבעה בעניין סמחאת, מתבקשת כאשר הבקשה מוגשת לפני מתן גזר הדין, אולם אף במקרה כזה אין להיעתר לבקשה באופן אוטומטי, אלא יש להתחשב ביתר הנסיבות.

בע"פ 2094/11 בן עמי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.10.2011), בו נדונו עבירות סמים, חזר בית המשפט על שנפסק בעניין סמחאת ובפסק דין פלוני, אולם לא שוכנע כי יש ממש בטענות הנאשמים בדבר ה"לחץ" בו היו נתונים ואי-הבנה את מהות ההודייה. ברע"פ 395/12 גוזלן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.1.2012), בו נדחתה בקשת רשות ערעור על דחייה של בית המשפט המחוזי בנצרת את הבקשה לחזרה מן ההודייה בעבירות תכנון ובניה - בגין הקמתו של גן אירועים ללא היתר על חוף הכינרת, חזר בית המשפט על שנקבע בפסק דין פלוני,

תוך הדגשה כי יש להתחשב בנסיבות הקונקרטיות, וקבע כי באותו מקרה הטעמים לחזרתם של המבקשים מן ההודיה לא נתמכו בסיוע חיצוני.

6.באשר לחזרה מהודייה עקב העדר ייצוג, נפסק ברע"פ 5978/04 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.2.2006):

"מעשה שבכל יום בערכאות הדיוניות הוא שלאחר הודאה, ובטרם מתן גזר הדין מבקש בא-כח הנאשם לחזור בו מן ההודאה בשל אי הבנה שנפלה בין הצדדים. כאשר הנאשם איננו מיוצג ומסתבר מהטיעון לעונש קיומה של אי הבנה, על בית המשפט לפתוח פיו לאילם ולברר את הענין".

עולה מכאן כי עצם העדר ייצוג אין בו כשלעצמו כדי לאפשר כדרך שגרה את החזרה מההודייה ואין הוא בגדר אותם מקרים חריגים בהם תותר החזרה. על בית המשפט להיות ער באופן מיוחד לשמירה על זכויות הנאשם, שאינו בקיא ברזי הדין, אולם בהעדר טעם מיוחד, הנשען על בסיס עובדתי, הוא לא ייעתר לבקשה לחזרה מהודייה.

7.הגישה ליברלית שנקבעה בעניין סמחאת, לא נועדה לאיין את הדרישה הקבועה בחסד"פ ל"נימוקים מיוחדים". על הכלל לפיו חריגה מהסדר טיעון תיעשה רק במקרים חריגים חזר לאחרונה בית המשפט העליון ברע"פ 8487/11 חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ נ' מדינת ישראל – המשרד להגנות הסביבה (פורסם בנבו, 23.10.2012). בפסק דין פלוני ובפסיקה מאוחרת יותר, הודגש הצורך בבדיקת כל מקרה ונסיבותיו. הנימוקים המיוחדים עשויים להיות עובדתיים ומשפטיים. בענייננו, לא הוצגה על-ידי הנאשם גרסה עובדתית העשויה להוות נימוק מיוחד לחזרה מהודייה. אף כי ברור וצפוי שרמת התמצאותו בדין של נאשם שאינו מיוצג תהא פחותה מזו של סניגור, אין בכך בלבד כדי לאפשר לנאשם הבלתי מיוצג לחזור בו מהודייתו. עצם הטענה כי הסניגור שהחל לייצג נאשם זה מקרוב עשוי להגיע לתוצאה המיטיבה עם הנאשם, במידה ויתאפשר לו לחזור מההודייה, אינה בגדר טיעון עובדתי או משפטי שיש להביאו בחשבון. לבקשה לחזרה מההודייה לא צורף תצהיר ובו גרסה עובדתית העשויה להוות תשתית לקבלת הבקשה. העובדה שצויינה לראשונה בתגובת המאשימה, ועליה, כאמור, לא חלק בא כוח הנאשם, ולפיה התקיימה פגישה של הנאשם עם נציגי המאשימה, ערב ישיבת ההקראה, מחלישה עד מאד את הטענה לפיה הנאשם לא הבין את פשר ההסדר הדיוני, וזאת מאחר ובאותה ישיבה, כך צויין, הוסבר לנאשם טיבו של ההסדר אשר יוצג בבית המשפט, על משמעויותיו והשלכותיו.

8.אינני שותף לדעת בא-כוח הנאשם, לפיה ההסדר הדיוני כלל איננו "הסדר טיעון", מאחר ואין בו הסכמה לעניין העונש. צדדים עשויים להגיע להסדר טיעון מטעמים מגוונים, אף אם לא סיכמו ביניהם את מרכיב הענישה. מרכיביו של ההסדר אינם קבועים, ואינם חייבים לכלול ענישה מוסכמת, שהיא לכשעצמה אינה מחייבת את בית המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ