אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל עליון נ' מכלוף

ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל עליון נ' מכלוף

תאריך פרסום : 13/10/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום צפת
24087-05-12
08/10/2013
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל עליון
הנתבע:
ידידיה מכלוף
גזר-דין

גזר דין

1.ביום 9.5.2012 הוגש כתב אישום נגד הנאשם, בו הואשם בביצוע עבודות ושימוש חורג הטעונים היתר, ללא היתר - עבירות לפי סעיפים 145(א), 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) ותקנה 1(1) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז - 1967. בפרק העובדות שבכתב האישום פורטו העבודות ללא היתר והשימוש החורג שבוצעו במבנים קיימים במקרקעין במושב אליפלט, לגביהם הוחזק הנאשם כבעל זכויות וכמבצע העבודות: שינוי חזיתות בצד הצפוני של בית מגורים המיועד להריסה, והכשרתו לחמש יחידות אירוח, בשטח כולל של כ-145 מ"ר; שינוי חזיתות של מבנה לול קיים והכשרתו ליחידת אירוח, בשטח כולל של כ-70 מ"ר; שינוי חזיתות ובניית מרפסת מקורה והכשרת מבנה קיים (בית אימון) והכשרתו ליחידת אירוח בשטח כולל של כ-45 מ"ר; והקמת בריכת שחיה ומסביבה במת עץ מוגבהת (דק), בשטח של כ-135 מ"ר.

2.בדיון ביום 15.10.2012, אליו התייצב הנאשם כשהוא בלתי מיוצג, הודיע בא-כוח המאשימה כי הגיע להסדר דיוני עם הנאשם, על-פיו יודה הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום, יורשע בדין, יינתן צו איסור שימוש כולל שיכנס לתוקפו לאלתר ביחס לאמור בסעיף א(1)(א) לפרק העובדות (קרי, לגבי חמש יחידות האירוח - א"ג), ומועד הטיעונים לעונש יידחה, "כאשר מטרת הדחייה היא לאפשר לנאשם לפעול להכשרת יתר יחידות האירוח באופן שיתאם את הוראות התכנית במקום, הווה אומר – ארבע יחידות אירוח במגרש". לאחר שהנאשם אמר כי הבין את ההסדר והסכים לו, והודה בעובדות כתב האישום, ניתנה הכרעת הדין, בה הרשעתי את הנאשם בעבירות שפורטו בכתב האישום.

3.בשלב מאוחר יותר, בו היה הנאשם מיוצג, הוא הגיש בקשה לביטול הכרעת הדין ולחזרה מהודייה. בבקשה נטען כי לא נתקיימו נסיבות של הסדר טיעון, כי הנאשם לא הבין את משמעות הודייתו, את מהות ההסדר ואת השלכותיו ותוצאותיו, וכי הוא נתן הסכמתו לצו איסור השימוש ללא רצון חופשי, מבלי שהיה מונח לנגד עיניו חומר הראיות ומבלי שהייתה עומדת ותלויה בקשה לאיסור שימוש. ביום 15.3.2013 דחיתי בקשה זו, וקבעתי, בין היתר, כי צדדים עשויים להגיע להסדר טיעון, אף אם לא סיכמו ביניהם את מרכיב הענישה, וכי מרכיביו של הסדר אינם חייבים לכלול ענישה מוסכמת, שהיא לכשעצמה אינה מחייבת את בית המשפט.

טיעונים לעונש הושמעו בעל-פה ביום 5.6.2013 ובהשלמת טיעון בכתב שהגיש בא-כוח הנאשם.

מתחם העונש ההולם

4.העיקרון המנחה בגזירת העונש הינו עקרון ההלימה, דהיינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג העונש ומידת העונש המוטל עליו (ראו: סעיף 40ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)). לעיקרון ההלימה, המבטא למעשה את עיקרון הגמול, משקל בכורה בהשוואה למשקלם של שיקולי מניעה, הרתעה ושיקום בענישה (ת"פ (מחוזי נצ') 92-08 מדינת ישראל נ' חבר (פורסם בנבו, 9.6.2013) (להלן: עניין חבר)). לשם הגשמת עיקרון זה קובע חוק העונשין מנגנון תלת-שלבי (ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל, פסקה 6 לפסק דינה של השופטת ארבל (פורסם בנבו, 5.6.2013) (להלן: עניין חסן).

5.בשלב הראשון, בטרם יקבע בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, עליו לבחון ולקבוע מהו מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שהוא ביצע בהתאם לעקרון ההלימה. בעניין חסן הוסבר כי מתחם העונש ההולם הוא אמת-מידה נורמטיבית, המשקללת את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מן העבירה, מדיניות הענישה הנהוגה ביחס לעבירה זו ונסיבות ביצועה, לרבות מידת אשמו של הנאשם. הודגש כי רוחב המתחם שייקבע תלוי במורכבות העבירה הנדונה, כלומר במידת השונוּת שבנסיבות ביצועה. בע"פ 7655/12 פייסל נ' מדינת ישראל (פסקה 7 לפסק דינו של השופט ג'ובראן, פורסם בנבו, 4.4.2013) תואר היקפו הרצוי של מתחם העונש:

"אין משמעות הדבר שבכל מקרה ומקרה "יומצא הגלגל מחדש", ויקבע מתחם ענישה המותאם לנסיבות הספציפיות של ההליך. קביעה שכזאת הייתה מרוקנת מתוכן את סעיף החוק והיא נוגדת את תכליתו. מאידך, אין לקבוע מתחם ענישה כללי, הכולל קשת רחבה מאוד של מעשים אפשריים. ככל שעסקינן בעבירות דוגמת עבירת השוד, בה ניתן להצביע על מדרג של חומרה, עלינו לזהות את מתחם הענישה הראוי לקבוצות מעשים הדומים בנסיבותיהם".

בעניין חסן הודגש כי מתחם העונש ההולם איננו טווח הענישה הנהוג (ההדגשות במקור):

"אין לטעות ולזהות בין מתחם העונש ההולם לבין טווח הענישה הנהוג. מדובר ב"יצורים" שונים. מתחם העונש ההולם מגלם, כאמור, הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים, כאשר מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה הנדונה הוא רק אחד מהם. טווח הענישה הנהוג בפסיקה, לעומת זאת, הוא נתון אמפירי-עובדתי, המורכב מהעונשים המקובלים בגין עבירה מסוימת בדין הנוהג" (פסקה 9, שם).

קביעת המתחם תעשה לאור חמישה פרמטרים: (1) הערך החברתי הנפגע; (2) מידת הפגיעה בערך זה; (3) מדיניות הענישה הנהוגה; (4) נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (המפורטות בסעיף 40ט לחוק העונשין, ונסיבות נוספות, כאמור בסעיף 40יב); (5) לגבי קנס – מצבו הכלכלי של הנאשם (ראו סעיף 40ח לחוק העונשין).

הערך החברתי הנפגע

6.כאשר מדובר בעבירות על חוק התכנון והבניה, הערך החברתי הנפגע הינו שלטון החוק והסדר הציבורי. במקרה הנוכחי פגע הנאשם בערך זה בכך שקבל עם ועדה הקים על פני שטח גדול בנחלה 117 בישוב אליפלט מתחם לאירוח המורכב משבע יחידות אירוח ובריכת שחיה, ללא היתר, בניגוד לחוק.

מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע

7.מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע הינה משמעותית ביותר. אין מדובר בחריגת בניה של מספר מטרים בודדים. הנאשם, אשר בנה לעצמו ללא היתר מתחם אירוח למטרת רווח כספי על פני שטח של קרוב ל-400 מ"ר, שבחלקו שימש כלול וכבית אימון, הפגין לעין כל זלזול פומבי, בוטה ובולט בשלטון החוק. לאחר שבנה את מתחם יחידות האירוח, עשה בהם הנאשם שימוש שאף הוא מנוגד לדין. מימדי הבניה הבלתי-חוקית מומחשים בתמונות ת/3-ת/10. אינני שותף לטענת בא-כוח הנאשם בטיעונו הכתוב ולפיו אין מדובר ב"מתחם אירוח", מאחר ואינו כולל ג'קוזי ואביזרי פאר.

מדיניות הענישה הנהוגה

8.מדיניות הענישה בעבירות על חוק התכנון והבניה, כפי שנקבעה פעמים רבות על ידי בית המשפט העליון, הינה מדיניות של הרתעה של הנאשם הספציפי ושל עבריינים פוטנציאליים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. נפסק כי על בתי המשפט לתת יד למאבק בעבירות אלו, שהפכו לחזון נפרץ, ולהחמיר עם אלו אשר בונים ועושים שימוש במקרקעין באופן השם את החוק ללעג ולקלס. ראו, למשל, ע"פ 578/78 מדינת ישראל נ' עיסה פ"ד לו(1) 723, 724-725 (1978); רע"פ 8701/08 וונש נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה לודים (פורסם בנבו, 3.6.2009); רע"פ 6665/05 מריסאת נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17.5.2006); רע"פ 2809/05 טסה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.5.2005); רע"פ 11397/05 סולימנפור נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.1.2007). על בית המשפט ליישם מדיניות זו, בתוך מסגרת הענישה שנקבעה בסעיפי העבירות בהם הורשע הנאשם, הקובעים עונשים של קנס ומאסר.

הנסיבות המתוארות בפסיקה אליה הפנה בא-כוח הנאשם בסיכומיו בכתב, ובה נגזרו עונשים קלים למדי, שונות לחלוטין מנסיבות המקרה שבפנינו, בעיקר בכל הנוגע למידת הפגיעה בערך החברתי ולאופיו (כמו, למשל, בנייה לא חוקית למטרת מגורים עקב צפיפות דיור בלתי נסבלת לעומת בניה בלתי חוקית לשם השאת רווחים) ולהיקף המעשים שהצמיחו את העבירות.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ