אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל מרכזי עכו נ' עטאר

ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל מרכזי עכו נ' עטאר

תאריך פרסום : 23/09/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום עכו
45640-03-11
18/09/2013
בפני השופט:
וויליאם חאמד

- נגד -
התובע:
מוניר עטאר
הנתבע:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל מרכזי עכו

החלטה

בקשה לחיוב בהוצאות הגנה, לפי סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 .

למבקש, הנאשם לפי כתב האישום נשוא הבקשה כאן, יוחסה עבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיפים 205 ו- 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965, בכך שהוא לא קיים אחר צו הריסה שבית המשפט הטיל עליו ביום 3/7/06, במסגרת גזר דין בתיק מספר 21286/04, ואשר נכנס לתוקפו ביום 1/8/08, אף שהמבקש לא קיבל היתר בנייה כדין לעבודות הבנייה נשוא צו זה.

ב"כ המבקש מבקש לחייב את המאשימה בהוצאות הגנה, לפי סעיף 80 לחוק העונשין, הן בהסתמך על העילה של העדר אשמה והן בטענה כי התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות תשלום הוצאות כאמור. לטענתו, כתב האישום בתיק הוגש ביום 24.03.11, בשיהוי ניכר, שכן, בהתאם לכתב האישום, היה על המבקש להרוס את הבניין עד ליום 01.08.08, כך שהמשיבה, המאשימה שם, השתהתה במשך למעלה משנתיים וחצי עד להגשת כתב האישום, ובהמשך, למעלה משנתיים לאחר הגשתו ולאחר ניהול הליך הוכחות, היא חזרה בה מכתב האישום והמבקש זוכה "לחלוטין" מהעבירות המיוחסות לו. מעבר לכך, לא היו בפני המשיבה ראיות שהצדיקו הגשת כתב האישום, ואף לאחר הגשתו נקטה המשיבה ב"זיגזוג" עת הגישה מספר בקשות לתיקון כתב האישום, תחילה על ידי הוספת עדי תביעה ובהמשך על ידי הודעה כי היא מוותרת על עד שביקשה תחילה להוסיף.

ב"כ המשיבה עתרה לדחיית הבקשה. לטענתה, על מנת להוכיח קיומה של עילה לפיה לא היה יסוד לאשמה, על המבקש להוכיח מצב קיצוני של אי סבירות בולטת, אשר אינו מתקיים במקרה דנן. לפי המשיבה, בשל טעות טכנית ובעקבות טעות סופר שנפלה בזמן עריכת כתב האישום היא נאלצה לחזור בה מכתב האישום, מאחר וצוינו בו מספר הליך ותאריך הרשעה שגויים, ואין בטעות סופר זו כדי להתפרש כ"העדר יסוד לאשמה". עוד מציינת המשיבה כי נוכח הזיכוי הגישה לאחרונה כתב אישום חדש נגד המבקש, המייחס לו עבירה של אי קיום צו בית משפט. מעבר לכך, באשר לטענה בדבר נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי הנאשם, טוענת היא כי עילה זו הינה עילת "סל" גמישה המאפשרת לבית המשפט להתבונן באירוע מנקודת מבט רחבה, על סמך התחשבות במכלול הנסיבות. לטענתה, היא חזרה בה מכתב האישום רק לאחר שלוש ישיבות (שכן ארבע הישיבות האחרות נדחו לבקשת המבקש) לאור בקשתה האחרונה לתיקון כתב האישום, אשר נדחתה. מעבר לכך, המבקש לא צרף כל ראייה שיש בה כדי לבסס טענה בדבר עינוי דין או סבל חריג שהתרחשו בעקבות ההליך המשפטי. לגישתה, על בית המשפט לקחת בחשבון, בבואו לבחון הטלת הוצאות הגנתו של הנאשם על המאשימה, את האינטרס הציבורי המשמעותי באכיפת החוק ומניעת הרתעת המאשימה מניהול הליכים פליליים במקרים ראויים רק מפני החשש לזיכוי.

הוראת סעיף 80 (א) לחוק העונשין מורה כי:

" משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה

יסוד להאשמה או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי

הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי

על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום

שבוטל לפי סעיף 94 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב ),

תשמ"ב - 1982בסכום שייראה לבית המשפט ".

יוצא כי על העותר לחייב את המאשימה בתשלום הוצאות הגנה ופיצוי, כאמור, להצביע על אחת משתי העילות המנויות בהוראה הנ"ל, ואלה הן: לא היה יסוד להעמדתו של הנאשם לדין, או, נסיבות אחרות המצדיקות תשלום הוצאות ופיצוי, זאת, אך שעה שנאשם זה זוכה מאשמה או שכתב האישום בוטל לפי סעיף 94 (ב) לחסד"פ. ההלכה מורה כי זיכוי נאשם מאשמה, שהינו יסוד הכרחי לשם פסיקת פיצוי כאמור, אינו מוגבל אך לזיכוי מוחלט, וניתן לפסוק לנאשם הוצאות הגנה או פיצוי, לפי סעיף 80 לחוק, גם שעה שמדובר בנאשם אשר זוכה מחמת הספק הסביר, זאת, בהתקיים אחת משתי העילות המנויות בהוראה הנ"ל, כמתואר.

באשר לעילה של העדר יסוד להגשת כתב האישום, מצאתי כי אין זו מתקיימת בעניינו של המבקש. כתב האישום ייחס למבקש עבירה של אי קיום צו הריסה, שניתן במסגרת גזר דין בתיק קודם. המשיבה חזרה בה מכתב האישום לאחר שבית המשפט דחה את בקשתה לתיקון כתב אישום זה, לעניין מספר ההליך בו ניתן צו ההריסה ומועד מתן צו זה בגזר הדין הרלבנטי. כך, שאין לומר כי בפני המשיבה לא היה חומר חקירה אשר הקים סיכוי סביר להרשעת המבקש בעבירה הנ"ל, ואין לומר כי לא היה יסוד להעמדת המבקש לדין, שעה שבפני המבקשת היה חומר חקירה, לפיו, המבקש הפר צו הריסה שהוטל עליו על ידי בית משפט, אם כי המבקש זוכה אך בשל העובדה כי טעות נפלה במספר ההליך בו הוטל צו ההריסה ומועד מתן צו זה, כפי שצוינו בכתב האישום, ואך בשל כך שבית המשפט דחה את הבקשה לתיקון טעות זו, מהטעם כי היא נתבקשה בשלב מתקדם של ההליך ומאחר ומדובר בתיקון מהותי עד מאוד. כך, שאין כל בסיס לטענה כי בפני המשיבה לא היה חומר חקירה שהצדיק הגשת כתב אישום זה, עד שיש לומר כי לא היה יסוד כלל להגשת כתב האישום כנגד המבקש. זיכוי המבקש מחמת טעות בכתב האישום, שלא תוקנה במהלך ההליך עצמו, אינו יכול להקים את העילה של העדר יסוד לאשמה. העדר יסוד לאשמה משמעו, העדר ראיות המקימות סיכוי סביר להרשעת הנאשם בסופו של יום, כך, שלא היה חומר חקירה אשר יכול היה להחלטה להגיש כתב אישום, וחרף זאת בחרה המאשימה כן להעמיד את הנאשם לדין. לא כך עניינו של המבקש שבפניי.

באשר לעילה השנייה שעניינה נסיבות אחרות המצדיקות פסיקת פיצוי והוצאות הגנה, הרי שעל בית המשפט לבחון את נסיבותיו של המקרה המסוים, הסיבות שהביאו לזיכויו של הנאשם, ואופן התנהלות ההליך על ידי הצדדים ונסיבות אחרות בעלות זיקה להכרעה בבקשה מהסוג שבפניי. לעניין זה אציין כי ההלכה אינה מגבילה את סמכותו של בית המשפט לפסוק הוצאות הגנה, לפי סעיף 80 הנ"ל, אך לנאשם שזוכה זיכוי מוחלט מהאשמה, אלא שניתן להפעיל סמכות זו גם בעניינו של נאשם שזוכה מחמת הספק הסביר. יחד עם זאת, ייתכן ולעובדה כי הנאשם זוכה מחמת הספק הסביר ולא זוכה לחלוטין מהאשמה, תהא השלכה ממשית ואף מכרעת, בנסיבות העניין המסוים, על התוצאה של הבקשה לחיוב בהוצאות הגנה. לעניין זה קבע בית המשפט העליון כי:

" אומנם, אין לדעתי ליצור דיכוטומיה חדה בין זיכוי מוחלט לבין

זיכוי מחמת הספק שזה הראשון יקנה, על דרך הכלל זכאות

לפיצויים...אולם אין ספק כי האופן בו בא הליך לסיומו, והסיבות

לזיכויו של הנאשם, עשויות להיות בעלות נפקות לצורך קביעת

"מוצדקות" השיפוי והפיצוי. כך לא הרי מקרה שבו אך כפסע

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ