אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובנייה גבעות אלונים נ' אבו רומי

ועדה מקומית לתכנון ובנייה גבעות אלונים נ' אבו רומי

תאריך פרסום : 27/02/2012 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום עכו
49936-03-11
23/02/2012
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה גבעות אלונים
הנתבע:
ופיק אבו רומי
הכרעת-דין,החלטה

ב"כ המאשימה עו"ד רנא ח'טיב

הנאשם נוכח

הסניגור עו"ד חאלד פייסל

פרוטוקול

הכרעת דין

1.המאשימה הגישה נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירת אי קיום צו בית משפט עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965.

על פי העובדות המפורטות בכתב האישום במסגרת גזר הדין בתיק 21310/07 בבית משפט זה מיום 13.1.10, נגזר על הנאשם להרוס את המבנים נשוא כתב האישום תוך 12 חודשים מיום מתן גזר הדין וכן צו איסור שימוש במבנים, אלא אם יהי לו היתר כדין. עד מועד הגשת כתב האישום לא השיג הנאשם היתר בניה כדין ולא הרס את המבנים והמבנים עדין עומדים על תילם.

2.הנאשם לא כפר בעובדות המפורטות בכתב האישום אולם כפר בביצוע העבירה על ידו שכן טען שמכר את המקרקעין נשוא העבירה הנטענת לאחר ועל כן אינו בבחינת מי אשר ביצע את העבירה.

3.לאור כפירתו של הנאשם נקבע מועד לשמיעת ראיות הסנגורית הודיעה כי הנאשם אינו מבקש לחקור את עדי התביעה ומטעם הנאשם העיד הנאשם עצמו.

4.למעשה כלל העובדות הנטענות על ידי הצדדים בין בכתב האישום ובין בראיות אשר הוגשו לפני אינן במחלוקת למעט שאלת מכר המקרקעין. אציין כבר עתה כי איני נדרשת להכרעה בשאלת אמיתות מכר המקרקעין, שכן לצורך הדיון נכונה אני להניח כי אכן מדובר בעסקת מכר אמיתית ולא פקטיבית.

5.גזר הדין הוגש וסומן ת/1. על פיו אכן נצטווה הנאשם בין היתר להרוס את הבניה נשוא כתב האישום בתוך 12 חודשים מיום מתן גזר הדין אלא אם יקבל היתר בניה כדין. כלומר הנאשם נצטווה להרוס את הבניה עד ליום 13.1.11.

6.ביום 27.12.10 הגיש הנאשם לבית המשפט בקשה להארכת המועד לביצוע הצו השיפוטי, תוך שהוא טוען כי עשה את כל הניתן על מנת להכשיר את המבנה וכי אינו חוסך במאמצים (נ/1, ת/2). התקיים דיון בבקשה ביום 9.3.11 וכב' השופט חאמד החליט באותו מעמד לדחות את הבקשה. קרי המועד האחרון לביצוע ההריסה או קבלת ההיתר נותר על כנו (ת/4).

7.הנאשם ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, ע"פ 38937-03-11. כב' השופט ר. שפירא אשר דן בערעור מצא לנכון בפסק דינו מיום 24.3.11 לדחות את הערעור. אולם, נוכח העובדה כי פסק דינו ניתן בהעדר הצדדים לעכב את ביצוע צו ההריסה עד ליוום 17.4.11, על מנת לאפשר לנאשם לשקול צעדיו.

8.כלומר המועד האחרון לביצוע צו ההריסה או לחילופין לקבלת היתר בניה היה 17.4.11.

9.הנאשם מציג לפני הסכם מכר מקרקעין מיום 31.3.11 (נ/3) לפיו מכר את המקרקעין נשוא הליך זה לאחר. המאשימה חולקת על אמיתות המכר. כאמור איני נדרשת להכרעה בנושא זה שכן לטעמי מכר המקרקעין אינו פוטר את הנאשם מאחריותו לביצוע הפרת אי קיום צו בית משפט.

10.אכן הנאשם ציין בהסכם המכר בסעיף 10 כי קיים צו איסור שימוש למבנה וצו הריסה וכי הקונה מנוע מלעשות שימוש במבנה. כמו כן מצוין בהסכם המכר בסעיף 14 כי לאחר הסכם המכר הקומה יהיה אחראי לכל שימוש שיעשה במקרקעין וכן "הקונה מתחייב לציית לגזרי הדין שניתנו בקשר למקרקעין ואשר עותק מהם נמסרו לו וכן הוא מתחייב להעביר על שמו כל דוח שינתן בעתיד בקשר למקרקעין ו/או לעבודות הבניה.".

עוד העיד הנאשם כי מכר את המקרקעין לאחר שכל ניסיונותיו להכשיר את המבנה עלו בתוהו ולא ניתנה לו ארכה לסיים את המלאכה, לפיכך "… הייתי חייב לעשות את מה שעשיתי, מכרתי את האדמה.". (פרוטוקול עמ' 8 ש' 23-24).

11.איני מואצת כי במכר יש כדי לפטור את הנאשם. הנאשם עומד לדין היום על עבירת אי קיום צו בית משפט. צו בית המשפט ניתן בגזר דין אשר ניתן כנגדו. איני כמירה הליך משפטי בו ממחה אדם את גזר הדין שניתן כנגדו לאחר, גם אם בהסכמתו. גזר הדין הינו אישי ויאנו נתון לשיקול דעתו של הנאשם. הנאשם עצמו חויב על ידי בית המשפט להרוס את המבנה או להוציא היתר. הנאשם לא עשה כן. תחת זאת בחר מרצונו להוציא את המקרקעין משליטתו ומנע מעצמו על פי החלטתו הוא מלבצע את גזר הדין. לא מדובר בכורח אשר מנע ממנו ביצוע גזר הדין ולא מדובר בדבר מה אשר נכפה עליו. על פי עדותו הוא, הוצאת המקרקעין מרשותו נעשתה בהתאם לרצונו על מנת שלא יאלץ לבצע את גזר הדין.

לפיכך, אין בכך כדי לפטור את הנאשם מאחריות.

גם אם חשב הנאשם בתום לב כי מכר המקרקעין פוטר אותו מאחריות, הרי שאי ידעת החוק אינה פוטרת.

12.נוכח האמור לעיל הנני מרשיעה את הנאשם בעבירת אי קיום צו בית משפט, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ