אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובניה רכס הכרמל נ' עלי

ועדה מקומית לתכנון ובניה רכס הכרמל נ' עלי

תאריך פרסום : 16/12/2013 | גרסת הדפסה
עמ"א
בית משפט השלום חיפה
21039-11-13
08/12/2013
בפני השופט:
תמר נאות פרי

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובניה - רכס הכרמל
הנתבע:
1. עלי עמיד
2. עלי היאם

החלטה

בפני בקשה למתן צווים מכח סעיפים 239 ו-246 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ("החוק").

ביום 12.11.2013 הוגשה הבקשה הראשונית בתיק מטעם הועדה המקומית לתו"ב רכס הכרמל ("הועדה"), למתן צווים כאמור במעמד צד אחד, כנגד המשיב 1, מר עמיד עלי ("המשיב"). בבקשה צוין כי המדובר במבנה בשטח של כ-250 מ"ר, שמוקם ללא היתר בניה ("המבנה") בעוספיא. לבקשה צורפו מסמכים לגבי הליכים קודמים, תצהיר של המפקח מטעם הועדה שביקר בנכס ("המפקח") ותמונות.

מצאתי לקבוע דיון בבקשה ולא ליתן החלטה במעמד צד אחד, אך לדיון שנקבע לשמיעת הבקשה לא התייצב המשיב. לכן, ניתן צו זמני במעמד צד אחד עד קיום דיון נוסף במעמד שני הצדדים.

ביום 4.12.2013 התקיים דיון במעמד הצדדים. עובר לדיון הגישו שני המשיבים בקשה לביטול הצווים הזמניים ועתרו לכך שלא ינתנו צווים נוספים. בין היתר, צוין במסמך זה כי מי שרשומה כבעלים של הקרקע אשר עליה נבנה המבנה הינה המשיבה 2, הגב' היאם עלי ("המשיבה") ולא המשיב ולכן יש למחוק אותו מהבקשה ומההליך. בנוסף הועלו טענות מקדמיות נוספות, כמו גם טענות לגופם של הצווים המבוקשים. לבקשה צורף תצהיר מטעם המשיבים, מסמכים ותמונות נוספות.

בעקבות הטענה לגבי זהות הצדדים ה"נכונים" להליך, במהלך הדיון שהתקיים ביקשה המבקשת להשאיר את המשיב כצד להליך ולהוסיף את המשיבה – כך שככל שיינתנו צווים הם יופנו אף כלפיה.

במהלך הדיון שהתקיים נחקר המפקח, מר סנד חוסייסי, ובאי כוחם של הצדדים העלו טענות עובדתיות ומשפטיות.

לאחר ששקלתי את הנתונים העובדתיים ואת טענות הצדדים – עמדתי כי דין הבקשה של הועדה להתקבל ויש ליתן את הצווים כמבוקש. היות ואין חולק כי מתבצעות עבודות ואין לגביהן היתר בניה – דומה כי לכאורה יש טעם בבקשה למתן הצווים ולכן אסקור את נימוקי ההחלטה דווקא בהתאם לסדר הופעת הטענות בבקשה של המשיבים לביטול הצווים הזמניים.

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 239(א) לחוק, עניינו – "צו הפסקה שיפוטי", והוא קובע כדלקמן :

"נעשתה עבודה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם - להפסיק את העבודה או את השימוש (להלן - צו הפסקה שיפוטי), ותקפו של הצו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט."

סעיף 246 לחוק, אשר כותרתו – "צו זמני למניעת פעולות", מורה כך :

"נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לבניה או לשימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, רשאי בית המשפט לפי בקשתם של יושב ראש הועדה המחוזית או של יושב ראש הועדה המקומית, ובעיריה - של יושב ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, או של היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ליתן צו על כל אחד מהמנויים בסעיף 208 להימנע מפעולה באותו מקום, לרבות צו האוסר את השימוש במבנה או במקרקעין ... (להלן - צו מניעת פעולות); בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות העניין."

זהות הצדדים להליך – אזכיר כי טענת המשיבים היא שאין מקום ליתן צווים כנגד המשיב. לשיטתי, יש מקום לראות את שני המשיבים כצדדים "נכונים" להליך. אמנם הוכח שהמבקשת היא הרשומה כבעלים (והועדה היתה יכולה לעיין בנסח מלשכת רישום המקרקעין טרם הגישה את הבקשה ול"גלות" נתון זה ללא כל קושי) – אך אין בכך כדי לגרוע מהאפשרות לבקש שיוצאו צווים גם כנגד המשיב. לשון סעיף 239 מראה כי ניתן לבקש את הצו כנגד "מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה" – ובמקרה דכאן, שני המשיבים (בעל ואישה) אחראים לביצוע העבירה הלכאורית הפוטנציאלית (ויש לראות כי טרם הוגש כתב אישום). בהקשר זה אפנה לכך כי המדובר בבניית בית מגורים אשר מן הסתם ישמש את שני בני הזוג וכי גם המשיב נחזה להיות מי שמחזיק בשטח. עוד יצוין (ויש לכך חשיבות גם להמשך ההחלטה) כי ביום 21.8.2013 הוצא כנגד המשיב צו מינהלי להפסקת עבודות הבניה ("הצו המינהלי") אשר נמסר לידיו של המשיב והוא אף חתם ביום 25.8.2013 על קבלת העתק ממנו. לא הוגשה כל בקשה מטעם המשיב לבטל את הצו המינהלי והעבודות המשיכו בניגוד לצו המינהלי. יש בכך כדי לחייב את המסקנה כי גם המשיב הינו צד ראוי ודרוש בהליך שבפני.

סמכותו של המפקח ליתן תצהיר בתמיכה לבקשה – המשיבים טוענים כי אין כל בסיס למתן הצו השיפוטי המתבקש, כיון שהמפקח לא הוסמך כדין ליתן את התצהיר אשר תומך בבקשה. המשיבים מפנים לסעיף 3 לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ"ג-1982 ("תקנות סדרי הדין"), אשר קובעות כי צו שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק יכול להינתן במעמד צד אחד אם הבקשה נתמכת בתצהיר של אחד מהגורמים המפורטים באותו סעיף. לטענת המשיבים (סעיף 9 לבקשתם), המפקח אינו מוסמך כדין היות ולא קיבל הסמכה ממהנדס הועדה והוא אף אינו מהנדס בהכשרתו.

טענה זו יש לדחות. ראשית, יש לראות כי תקנות סדרי הדין קובעות כי ניתן להגיש תצהיר גם על ידי "עובד הועדה המקומית ... שמהנדס הועדה הסמיכו לכך". לכן, המפקח אינו חייב להיות מהנדס בעצמו אלא שהוא צריך הסמכה ממהנדס הועדה. המפקח הצהיר כי יש לו הסמכה שכזו וטענה זו לא נסתרה, הגם שהוא לא הציג מסמך בנדון. יש להניח שהוא אכן מוסמך ולו לאור חזקת התקינות המינהלית. שנית, תקנות סדר הדין מתייחסות לאפשרות לבקש ולקבל צו שיפוטי במעמד צד אחד (כמו שביקשה הועדה בתחילת ההליך). אלא שלא מצאתי ליתן צו במעמד צד אחד ועמדתי על כך שיתקיים דיון במעמד שני הצדדים. לנסיבות מעין אלו התייחס בית המשפט העליון, בקובעו:

"באשר לטענה בדבר אי-עמידתה של המשיבה בתנאים הקבועים בתקנות התכנון והבנייה, לעניין הגשתו של תצהיר לשם קבלת צו להפסקת שימוש במעמד צד אחד - צו זה ניתן בסופו של יום במעמד המבקשים, ולאחר שבא כוחם חקר את נותן התצהיר, ושטח בפני בית-משפט השלום את טענותיו כנגד צו זה. משכך, לא היה בית-משפט השלום כפוף להוראות העוסקות בסדרי הדין בהליכים למתן צווים במעמד צד אחד. מסקנה זו – הגיונה בצידה. הדרישה לקבלת תצהיר כאשר מדובר בבקשות למתן צו מסוג זה, נועדה לכפר על הפגיעה האפשרית במי שהצו מכוון אליו, עקב אי-יכולתו להתגונן מפני טענותיהן של הרשויות. כאשר הצו השיפוטי להפסקת השימוש במקרקעין ניתן במעמד שני הצדדים – ומקל וחומר שכך הוא כאשר נותן התצהיר נחשף לחקירה נגדית – לא נגרמת כל פגיעה שכזו, ובית-המשפט רשאי להעניקו כל אימת שהתקיימו תנאיו של סעיף 239 לחוק התכנון והבניה. לנוכח מסקנה זו לא ראיתי מקום להוסיף ולדון בשאלה אם התצהיר שצורף לבקשת המשיבה, ניתן על-ידי מי שהיה מוסמך לתת אותו".

(רע"פ 631/06 אשר נ' מדינת ישראל (23.1.2006)).

בענייננו, המפקח נחקר, הסביר באופן ברור וחד משמעי מה ראה בשטח, הסביר כי צילם את התמונות – והחשוב היא כי ממצאיו בכלל אינם שנויים במחלוקת. המשיבים מסכימים כי מה שרואים בתמונות משקף את המצב בשטח ומסכימים כי אין היתר בניה – ולכן, היות ואין מחלוקת לגבי הנתונים העובדתיים, בוודאי שאין מקום לדחות את הבקשה רק בשל שלא הוצג מסמך לגבי הסמכתו של המפקח.

תוכן תצהירו של המפקח – עוד טוענים המשיבים שבתצהיר אין פירוט של ממצאיו של המפקח בביקוריו. כפי שצוין מעלה, בתצהיר מצוין כי הוא ביקר בשטח וראה שמתבצעות עבודות בניה, תואר המיקום, תואר היקף הבניה וצולמו תמונות. לשיטתי, די בכך ואזכיר שוב כי הנתונים אינם במחלוקת ואין חשיבות לפירוט ממילא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ