אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין נ' בר-און ואח'

ועדה מקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין נ' בר-און ואח'

תאריך פרסום : 19/04/2011 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום רמלה
30107-02-10
19/04/2011
בפני השופט:
שרון קיסר

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין
הנתבע:
1. אברהם בר-און
2. יהודית בר און

החלטה

מבוא והשתלשלות עניינים

ביום 14.3.10 הגישה המבקשת בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי בהתאם לסעיף 239 לחוק התכנון והבנייה (התשכ"ה-1965) (להלן : "החוק") במעמד צד אחד (להלן: "הבקשה").

על פי האמור בבקשה, בסיור שנערך על ידי מפקח הועדה המקומית לתכנון ולבניה "חבל מודיעין" (להלן : "הוועדה") ביום 6.1.10, במקרקעין הידועים כגוש 5703 חלקה 9 מגרש 44 בישוב בן שמן במועצה האזורית חבל מודיעין (להלן: "המקרקעין"), נמצא כי קיימים מבנים ללא היתר כדלקמן: הוצבו שני מבנים בשטח של כ-45 מ"ר כל אחד; נבנה מבנה בשטח של כ-486 מ"ר, כאשר על המבנה ישנו צו הריסה שניתן בת"פ 2938/00 לביצוע עד ליום 15.6.02; הוצבו תשעה מבנים בשטח של כ- 15 מ"ר כל אחד; הןצבה מכולה בשטח של כ-18 מ"ר ונבנתה גדר באורך של כ- 32 מ"א ובגובה של כ- 2 מ'.

עוד צוין בבקשה, כי באותו מועד נמצא כי מבוצעים במקרקעין במתחם בשטח של כ- כ-2,100 מ"ר שימושים למטרת חדרי אירוח, חנויות, משרד, דרכי גישה וחניה. כן נמצא כי בשטח של כ-2,400 מ"ר מבוצע שימוש למטרת מגורים. צוין עוד בבקשה כי השימושים הינם שימושים חורגים המבוצעים ללא היתר ובניגוד לתוכנית החלה על המקרקעין. כי הם חורגים גם עקב היותם שימושים המבוצעים במבנים ללא היתר וכי המקרקעין מצויים בתחום קרקע חקלאית מוכרזת.

הבקשה נסמכה על תצהיר של מפקח בנייה בוועדה, מר ארז גיאת (להלן: "המפקח גיאת") ממנו עולה כי בסיור שנערך על ידו ביום 6.1.10, נמצא כי במקרקעין האמורים קיימים המבנים המפורטים בבקשה, ונעשים בה השימושים החורגים המפורטים בבקשה.

ביום 17.3.10 נעתרתי לבקשה, וביום 27.4.10 הגישו המשיבים תגובה דחופה לבקשה ובקשו לקיים דיון במעמד הצדדים.

טענות הצדדים

המשיבים אינם חולקים על כך שבשלב זה קיימות ראיות לכאורה, כי נעברה על ידם עבירה לפי סעיף 204 לחוק. הובהר כי המשיבים כופרים בביצוע העבירה, וכי להבנתם אין כל מניעה בשימוש המבוצע על ידם במקרקעין ועל כן לא ניתן לקבוע כי השימוש המבוצע כיום הינו בניגוד לסעיף 204 וניתן להסדירו. בנוסף, נטען, כי היקף השימושים הנטען בבקשה חורג באופן קיצוני מההיקף הקיים בפועל, כאשר בפועל היקף שטחי השימוש אינו עולה על 811 מ"ר.

אולם, מכיוון שבמסגרת דיון בבקשה לצו הפסקה שיפוטי נדרשות ראיות לכאורה בלבד לביצוע העבירה, ציין ב"כ המשיבים כי אין זה המקום לתקוף סוגיה זו, על אף אי הודאת המשיבים בקיום העבירה.

טענתם המרכזית של המשיבים היא כי השימושים המיוחסים למשיבים מבוצעים במשך שנים רבות.

לטענת המשיבים, כפי שעולה מהבקשה, הוגש כנגד המשיב כתב אישום ביום 30.7.00. במסגרת כתב אישום זה נגזר דינו של הנאשם לגבי חלק מן המבנים וחלק מן השימושים המפורטים בבקשה. עוד הוסיפו כי ביום 8.8.04 במסגרת תיק אחר, הואשם והורשע המשיב ביתרת הרכיבים המנויים בבקשה ואף נגזר דינו בעניינם הן באשר לשימושים.

לפיכך, לטענת המשיבים, השימושים מתבצעים במקרקעין לכל הפחות 6 שנים בידיעת המשיבה.

בנסיבות אלה, לטענתם, הועדה המקומית השתהתה שיהוי קיצוני. על כן, כאשר בבסיס בקשה מעין זו עומד אלמנט המיידיות ותכליתו היא מניעתית ונוגעת להקפאת הבניה ולמניעת מצב שבו יקשה להחזיק את הגלגל אחורנית, יש לדחות את הבקשה רק מטעם זה.

לטענת המבקשת, עמדה לפיה מקום בו השתהתה רשות האכיפה בנקיטה בהליכים, קיימת זכות מוקנית למי שנהנה תקופה ארוכה מפירות עבריינותו כי לא יינקטו נגדו הליכים, אינה עולה בקנה אחד עם שלטון החוק. לטענתה, מטרת הליך לפי סעיף 239 לחוק להביא להפסקת ביצוע עבירה נמשכת, בניגוד למטרת ההליך הפלילי שהיא ענישה והרתעה, על כן אף אם טענת הגנה מן הצדק מביאה לכך שלא ראוי שהנאשם יורשע בפלילים, עדיין אין בכך כדי להוות הכשר להמשך ביצוע העבירה.

עוד טוענת המבקשת, כי צו הפסקת שימוש, במובחן מצו הריסה, הינו צו הפיך, כאשר ניתן בכל מועד לאחר קבלת היתר כדין לשוב ולהפעיל את השימוש החורג במסגרת חוקית.

בנוסף טענה המבקשת כי השימוש המבוצע כעת הוא שימוש שבתקופת כתב האישום הקודם משנת 2004 היה אך בראשיתו, כאשר לאחר הכן הרחיב המשיב את שימושיו במידה רבה.

דיון והכרעה

מאחר שהוצגו על ידי המבקשת ראיות המלמדות על התקיימות התנאים להוצאת צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק, והמשיבים למעשה לא חלקו על כך לצורך הדיון בבקשה זו, מתייתר הצורך לבחון התקיימות תנאים אלה.

השאלה המרכזית הטעונה הכרעה בפניי הינה האם השתהתה הועדה המקומית בהגשת הבקשות ואם התשובה לכך היא חיובית, מה נפקותו של שיהוי זה בקבלת החלטה בבקשות שלפניי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ