אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין נ' בוקרה ואח'

ועדה מקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין נ' בוקרה ואח'

תאריך פרסום : 18/07/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום רמלה
34842-04-10
11/07/2013
בפני השופט:
רבקה גלט

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין
הנתבע:
1. ברוך בוקרה
2. יעל בוקרה

גזר-דין

גזר דין

ביום 19.2.13, הורשעו הנאשמים על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של שימוש חורג, לפי סעיפים 145 ו-204 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: החוק).

העבירות בהן הורשעו הנאשמים מתייחסות לשני מבנים המסומנים בנספח לכתב האישום באותיות ג' (מבנה בשטח של 36 מ"ר למגורים) ו-ו' (מבנה סככה סגורה מכל צידיה, בגודל של 30 מ"ר למחסן), המצויים בשטח קרקע חקלאית מוכרזת, ביישוב אחיסמך.

כבר באותו יום הציגו ב"כ הצדדים את הסדר הטיעון שגובש ולפיו יוטלו על הנאשמים עונשי קנס והתחייבות בסכום של 10,000 ש"ח, וכן יינתן צו הפסקת שימוש מיידי למבנה ג', שכן המבנה כבר נהרס.

יחד עם זאת, נחלקו הצדדים בעניין גורלו של מבנה ו' הנ"ל. בעוד שהתביעה דורשת כי יינתן צו הריסה גם למבנה זה, טוען ב"כ הנאשמים כי אין בית המשפט מוסמך ליתן צו הריסה למבנה ו' שכן המדובר בבנייה שהתיישנה, ואשר נבנתה ללא כל היתר. הטענה היא כי שעה שעסקינן בשימוש ללא כל היתר בנייה, הרי אין המדובר בעבירה של שימוש חורג כלשון סעיף 204 לחוק, ובנסיבות אלה ניתן להורות לכל היותר על הפסקת השימוש האסור, ואין להורות על הריסה.

לנוכח טענות ב"כ הנאשמים בעניין זה, דחיתי את מתן גזר הדין, על מנת לאפשר הגשת אסמכתאות נוספות, אך כאלה לא הוגשו.

העונש עליו הסכימו הצדדים הוא סביר בנסיבות העניין ובהתחשב בהריסה של מבנה ג', ועל כן בכוונתי לאמצו.

גורלו של מבנה ו'- הטענה כי לא ניתן להורות על הריסת המבנה

כאמור, מבנה ו' הוא סככה סגורה מכל צידיה, בגודל 30 מ"ר, שעל בנייתה ללא היתר כבר חלה התיישנות, אך אין חולק כי הנאשמים משתמשים בה למרות שנבנתה בשעתו ללא כל היתר.

ב"כ הנאשמים מפנה ללשון סעיף 204 לחוק וטוען כי היות שמבנה ו' נבנה ללא היתר אך בנייתו התיישנה זה מכבר, הרי השימוש בו אינו בגדר "שימוש חורג" לפי החוק ועל כן לא ניתן להורות על הריסתו כי אם על הפסקת השימוש בו בלבד. הטענה היא כי סעיף 204 לחוק כולל רק שני מצבים שייחשבו כעבירה פלילית, והם: (א) בנייה ללא היתר או בסטייה מהיתר, (ב) שימוש החורג מהיתר או מתכנית. הסיטואציה של שימוש במבנה שנבנה ללא כל היתר ואשר בנייתו התיישנה, אינה נזכרת בסעיף, ועל כן אינה מהווה עבירת בנייה בהתאם לעיקרון החוקיות. בכל מקרה, לאחר שבתי המשפט החלו להרשיע נאשמים בעבירה של שימוש חורג גם בנסיבות האמורות, הרי לטענת ב"כ הנאשמים, יש להסתפק במתן צווי הפסקת השימוש, ואין זה מתקבל על הדעת כי יינתנו צווי הריסה למבנה. כאסמכתא לטענותיו מפנה ב"כ הנאשמים להחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים (חולון), בתיק 1013/03, מד"י נ' קטן, שניתנה ביום 20.9.04.

אינני מקבלת את טענת ב"כ הנאשמים מן הטעמים הבאים:

א. כבר נקבע לא פעם כי סמכותו של בית המשפט ליתן צו הריסה אינה מוגבלת למקרים שבהם הורשע הנאשם בביצוע הבניה, אלא הסמכות נתונה גם כלפי מי שהורשע בעבירת שימוש בלבד, בנסיבות המתאימות (רע"פ 3162/10 יאסין נ' הועדה המקומית לתו"ב "משגב", נבו מיום: 11.5.10; ע"פ 7155/05 אבו עצא עטייה נ' עיריית אשקלון (נבו מיום: ; ע"פ (י-ם) 9105/05 אבו עיאש נ' מד"י, נבו מיום: 16.3.05).

ב. הטענה כי שימוש במבנה ללא היתר (שבנייתו התיישנה) איננו מהווה עבירת "שימוש חורג" לפי חוק התכנון והבניה, היא טענה בלתי מתקבלת על הדעת, מהנימוקים שלהלן:

ראשית, סעיף 204 קובע מפורשות:

"המבצע עבודה או משתמש במקרקעין ללא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר...דינו קנס, מאסר שנתיים...".

לשון הסעיף עצמה מלמדת כי שימוש ללא היתר, (ולא רק שימוש בסטייה מהיתר או מתכנית), הוא עבירה פלילית.

שנית, הגדרתו של "שימוש חורג" בסעיף 1 לחוק היא:

"שימוש חורג", בקרקע או בבניין- השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין או לפי היתר על פי כל חוק הדן בתכנון ובניה".

הגדרה מפורטת זו קובעת מפורשות כי שימוש בקרקע למטרה שלא הותרה בתכנית או תקנה, הוא שימוש חורג. משמע מכאן, שימוש שלגביו לא ניתן היתר כלשהו, הוא כמובן "שימוש חורג".

שלישית, הפרשנות שמציע ב"כ הנאשמים לסעיף 204, נדחתה כבר על ידי בית המשפט העליון בשורת החלטות מנומקות. ברע"פ 10782/07 אסמאעיל עיאס נ' מד"י (נבו מיום: 1.2.08) נקבע:   

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ