אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם נ' כיואן

ועדה מקומית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם נ' כיואן

תאריך פרסום : 14/04/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום קריות
26346-06-10
05/04/2013
בפני השופט:
לובנה שלאעטה חלאילה

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם
הנתבע:
מוחמד כיואן

החלטה

בקשת הנאשם לביטול כתב האישום בטענה של 'הגנה מן הצדק', לפי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

רקע

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה -1965.

עפ"י כתב האישום, הנאשם הורשע ביום 7.9.2000 (בת"פ 2006/00) בעבירה של הקמת מבנה ללא היתר/ביצוע שינויים ללא היתר, בגוש 19038 חלקה 8 מאדמות מג'ד אלכרום. המדובר במבנה מגורים בן שתי קומות, בשטח כולל של כ- 215 מ"ר בקרקע שייעודה חקלאי ומחוץ לתחום תכנית מתאר.

ביהמ"ש, באותו הליך, ציווה על הנאשם להרוס את המבנה/להחזיר את המצב לקדמותו עד ליום 7.9.2001 ובדיקה שנעשתה ביום 30.12.08 – כך נטען בכתב האישום - הראתה כי הנאשם לא מילא אחר צו בית המשפט.

הנאשם הורשע בעבר פעמיים בגין עבירה של אי קיום צו בית המשפט בקשר עם הבנייה נשוא כתב האישום, האחת ביום 2.11.03 והשנייה ביום 11.9.08.

לאחר שהעלה הנאשם טענה מקדמית להגנה מן הצדק, נקבע דיון לבירור הטענה. במעמד הדיון הוגשה, מטעמו של הנאשם, חוות דעת ערוכה ע"י מר מוחמד בכרי, אדריכל ומתכנן ערים (להלן: "המומחה"), אשר הסביר את ממצאיו ומסקנותיו על דוכן העדים. המומחה נחקר ע"י ב"כ המאשימה, בחקירה נגדית, והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה בתום הדיון.

טענות הצדדים בתמצית

הנאשם טען כי בשנת 99 הגיש בקשה לקבלת היתר, אך בקשתו נדחתה בשל כך שהמבנה גולש לתוך כביש מאושר בתוכנית שחלה על המקום ואושרה בשנת 98 (תוכנית ג/9991), אלא שלטענתו אין לתוכנית תוקף מחייב ובעניין זה הוא נסמך על חו"ד מומחה שהוגשה מטעמו.

בנוסף, טען הנאשם כי באפשרותו לקבל היתר למבנה נשוא כתב האישום, אם התוכנית שהציע תאושר או אם המועצה המקומית מגד אל כרום ו/או הוועדה המאשימה (להלן "הוועדה") תיזומנה שינוי בתוכנית ג/9991. לשיטתו, מי שמונע ממנו קבלת היתר הינן הוועדה והמועצה המקומית.

ב"כ הנאשם הסביר כי הגשת התכנית מטעמו כרוכה בהסכמת יתר בעלי הקרקעות בתוכנית, הסכמה שהנאשם אינו מצליח להשיג בשל סכסוכים אישיים בינו לבין חלק משכניו. הוא טען כי המועצה אינה מגישה בקשה לשינוי תכנית בשל שיקולים לא מקצועיים/ ענייניים. לשיטתו, הפתרון הוא קל אך הוא נמצא בידי הוועדה והמועצה ולא בידי הנאשם.

ב"כ המאשימה טען, בין היתר, כי הבנייה נשוא כתב האישום החלה בשנת 1999, ועוד בשלביה ההתחלתיים, הוצאו צווי הפסקה מינהלי ושיפוטי, אותם הנאשם לא כיבד. הנאשם, אם כן, בחר לעשות דין לעצמו ובנה ללא היתר, בניגוד לתוכנית המאושרת ותוך התעלמות מצווי הפסקה שקיבל ומכאן שאין לו להלין אלא על עצמו.

דיון ומסקנות

דוקטרינת ההגנה מן הצדק נקלטה במשפט הפלילי הישראלי בפס"ד יפת נ' מדינת ישראל (ע"א 2910/94, פ"ד נ (2) 221), במסגרתו נקבע כי ביהמ"ש מוסמך לבטל כתב אישום כשאין אפשרות להעניק לנאשם משפט הוגן או כשיש בניהול המשפט משום פגיעה בתחושת הצדק וההגינות.

המבחן שנקבע באותו פס"ד הינו מבחן "ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות", כאשר הכוונה להתנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם ולמקרה בו המצפון מזדעזע ותחושת הצדק נפגעת.

 

מבחן זה רוכך עם השנים ובפסה"ד שניתן בע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ, הורחבה תחולת ההגנה גם למקרים בהם מדובר בהתנהגות רשלנית של הרשות או בנסיבות שאינן תלויות ברשות עצמה, אך המבססות בבירור את המסקנה כי לא יהיה ניתן להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות.

למעשה, בפס"ד זה הועבר כובד המשקל מהתמקדות בפעולת הרשות ומניעיה, להתמקדות בתוצאת הפעולה ביחס לנאשם.

דוקטרינה זו זכתה לעיגון חקיקתי כטענה מקדמית, ביום 15.5.2007, במסגרת סעיף 149 (10) לחסד"פ, לפיו ביהמ"ש מוסמך לבטל כתב אישום במקרה ש"הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית", וכבר נקבע (בע"פ 3712/06 פלוני נ' מדינת ישראל) מפי כב' השופט א. לוי כי : המבחנים שנקבעו בפרשת בורוביץ ימשיכו להנחות את בתי המשפט בבואם לבחון האם לקבל טענה של הגנה מן הצדק לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ