אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי נ' סבאח

ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי נ' סבאח

תאריך פרסום : 21/02/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום בית שאן
669-06-11
11/02/2013
בפני השופט:
אינעאם דחלה-שרקאוי

- נגד -
התובע:
סוהייל סבאח
הנתבע:
ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי

החלטה

המשיבה הגישה נגד המבקש כתב אישום בו היא מייחסת לו עבירה של אי קיום צו בית משפט, עבירה לפי סעיפים 205 ו- 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה -1965 .

הצו ניתן נגד המבקש בתיק עמ"ק 20738/05 בבית משפט השלום בבית שאן, והוארך מועד ביצועו עד ליום 30/6/10.

טענות המבקש

המבקש העלה טענה מקדמית של הגנה מן הצדק המתמצת בהבטחה שלטונית של המשיבה, עליה הצביעה בהתנהגותה, כי לא תפעל נגד המבקש ולא תגיש כתב אישום, עת הסכימה להאריך לו את המועד לביצוע צו ההריסה וכי הגשת כתב האישום, בשיהוי, ומבלי לברר את החלטות בית המשפט, המאשרות אורכות לביצוע הצו, מהווה התנהגות רשלנית.

עוד טען המבקש, כי אילו יידעה אותו המשיבה בדבר כוונתה להגיש כתב אישום, היה פועל מידית להגיש בקשה נוספת, להאריך לו את המועד לביצוע צו ההריסה או שהיה פועל להגשת בקשה לעיכוב הליכים .

כן הפנה המבקש לפסיקת בית המשפט העליון הסוקרת טענת ההגנה מן הצדק, והדגיש כי במקרה דנן על בית המשפט להתערב, ולהכריז כי התנהגות המשיבה הינה נפסדת ולהורות על ביטול כתב האישום נגד המבקש.

טענות המשיבה

המשיבה הגיבה לבקשה וטענה כי אין טענת המבקש מקימה לו הגנה מן הצדק. לטענתה המבקש הגיש ארבע בקשות להאריך לו מועד ביצוע צו ההריסה, כאשר לבקשה הראשונה, היא השאירה את העניין לשיקול דעת בית המשפט, לבקשה השנייה היא התנגדה, הבקשה השלישית, בית המשפט דחה אותה, ורק לבקשה הרביעית, הסכימה לפנים משורת הדין וביצוע הצו הוארך עד ליום 30/6/10.

המשיבה הדגישה כי אין לפרש התנהגותה שתוארה לעיל, כהבטחה שלטונית, לא להגיש כתב אישום נגד המבקש.

עוד טענה המשיבה כי אין שיהוי בהגשת כתב האישום, שכן הוא הוגש ביום 29/3/11, בחלוף כ- 9 חודשים ממועד כניסת הצו לתוקף. אך אף אם היה שיהוי בנקיטת הליכים, הרי שאין בשיהוי זה כדי למנוע מהמשיבה לפעול על פי חובתה לאכיפת החוק אלא במקרים קיצוניים שאינם מתקיימים בעניינינו .

המשיבה הגיבה לטענת המבקש, בדבר החובה ליידע אותו על הגשת כתב אישום, וטענה כי אין חובה הקבועה בחוק שיש בה כדי לחייב אותה, לא כל שכן חובת שימוע. החובה הקבועה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] תשמ"ב-1982 מטילה חובה כזו רק כאשר יש חשד לעבירה מסוג פשע, והיא מיידעת בדבר חומר החקירה.

המשיבה מדגישה כי חרף העובדה שחלפו יותר משנתיים ממועד ביצוע הצו, וחרף העובדה כי הוגש נגדו כתב אישום, טרם פנה המבקש בבקשה להארכת מועד לביצוע הצו .

דיון והכרעה

טענת הגנה מן הצדק הינה טענה מקדמית במשפט הפלילי, אשר נטענת לעיתים קרובות, ומתקבלת לעתים רחוקות. הדוקטרינה הותוותה לראשונה בע"פ 2910/94 ארנסט יפת מ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 221 (להלן: "הלכת יפת"), בו הכיר בית המשפט בסמכותו הטבועה לבטל כתב אישום העומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. עיקר דוקטרינה זו הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ ואח', פ"ד נט (6) 766 (להלן: "הלכת בורוביץ") הורחבו הטעמים וההצדקות להפעלת הדוקטרינה, ונקבעה בחינה בת שלושה שלבים לבחינת טענת "ההגנה מן הצדק", כאשר בשלב הראשון, על בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שנתקבלו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני, על בית המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. ובשלב השלישי, וככל ששוכנע בית המשפט כי קיומו של ההליך שבפניו אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושות הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מביטולו של כתב האישום, כמו למשל מתן משקל לטובתו בקביעת עונשו, אם יורשע ".

ולעניינינו, אפתח ואמור כבר עתה כי, חרף הפסיקה המאוחרת והמרחיבה את הגדרת "ההגנה מן הצדק", לא מצאתי כי עומדת למבקש שבפנינו הגנה מן הצדק.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כפי שיובא להלן, כי לא ניתן לייחס למשיבה "התנהגות נפסדת" הפוגעת בצדקתו ובהגינותו של ההליך הפלילי.

הארכות שניתנו למבקש לביצוע צו ההריסה

כאמור לעיל, טען המבקש כי יש לראות בהסכמת המשיבה להארכת מועד ביצוע צו ההריסה כהבטחה שלטונית, והגשת כתב אישום נגדו הינה הפרה לאותה הבטחה. אין דעתו של בית משפט זה כדעתו של ב"כ המבקש. מתן אורכה לביצוע הצו לחוד, והגשת כתב אישום נגד המבקש, בעבירה של אי קיום צו בית משפט הינה לחוד, וזאת ללא כל קשר, אם המשיבה הסכימה למתן אורכה לביצוע הצו אם לאו.

ברע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אונו" נקבע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ