אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון גבעות אלונים נ' מריסאת ואח'

ועדה מקומית לתכנון גבעות אלונים נ' מריסאת ואח'

תאריך פרסום : 22/09/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום עכו
51492-10-10
16/09/2013
בפני השופט:
וויליאם חאמד

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון גבעות אלונים
הנתבע:
1. ג'יהאד מריסאת
2. מאהר מריסאת

החלטה

בישיבת יום 16/1/12 הורשע הנאשם 1 ( להלן – "הנאשם " ), על יסוד הודאתו, בעבירות של ביצוע עבודות בנייה ושימוש ללא היתר, לפי סעיף 204 ( א) ו- (ב) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965, אי קיום צו מנהלי, לפי סעיף 237 לחוק, ואי קיום צו הפסקה שיפוטי, לפי סעיף 240 לחוק, בכך שביום 5/8/10 או בסמוך לכך, יחד עם נאשם 2, ביצע הנאשם, ללא היתר בנייה, עבודות בנייה של תוספת לבניין קיים וכן בניית קומה א', בשטח כולל של 304 מ"ר לערך, כאשר בזמנים הרלבנטיים היה הנאשם הבעלים של המקרקעין עליהם הוקמה הבנייה הנ"ל והמשתמש בהם בפועל ומי שמוטלת עליו החובה להשיג היתר בנייה, וביום 5/8/10 נמסר לנאשם צו הפסקה מנהלי לפיו נדרש הוא להפסיק את עבודות הבנייה, וביום 12/8/10 נמסר לו צו הפסקה שיפוטי שניתן על ידי בית המשפט ביום 11/8/10, לפיו עליו להפסיק את עבודות הבנייה, אך הנאשם הפר את הצווים הנ"ל והמשיך בביצוע עבודות הבנייה נשוא כתב האישום.

בפניי עתה בקשה מאת ב"כ הנאשם להתיר לנאשם לחזור בו מהודייתו הנ"ל. לטענתו, חומר החקירה בתיק נמסר לו, לבקשתו של זה, אך ביום 18/6/12, אז התברר כי הנאשם הודה בעבירות הנ"ל בישיבת יום 16/1/12, כאמור, מבלי שחומר חקירה זה היה בפני הנאשם או בא כוחו הקודם. עוד נטען כי אין כל ראיה להוכיח כי הוא ביצע עבודות אלה, שעה שהנאשם אינו הבעלים של המקרקעין, בניגוד לנטען בכתב האישום כיום, קל וחומר משהודה הנאשם 2 בביצוע העבירות וכי הוא המשתמש במקרקעין ובבנייה נשוא כתב האישום.

ב"כ המאשימה מבקשת לדחות את הבקשה, ומציינת כי הנאשם הודה באמצעות סנגורו במיוחס לו בכתב האישום, כאשר הסנגור הצהיר לפרוטוקול כי הוא הקריא לנאשם את כתב האישום וזה הודה בו לאחר שהבין את תוכנו, כאשר הודאה זו מפי הסנגור ניתנה בנוכחות הנאשם עצמו, כך, שהודאה זו של הנאשם הינה חופשית ומרצון, ולא הוצגו נימוקים מיוחדים להצדיק להתיר חזרה מהודיה, ולא קיים חשש אמיתי כי ההודיה לא הייתה מרצונו של הנאשם וכי מקורה בטעות, הטעייה או בחוסר הבנה של כתב האישום. עוד נטען כי הבקשה הוגשה בחלוף פרק זמן ניכר של 11 חודשים מיום שחומר החקירה הועבר לסנגור, ביוני 2012 דבר המלמד על העדר בסיס לה.

המסגרת נורמטיבית הרלבנטית היא זו המעוגנת בסעיף 153 (א) לחסד"פ ( נוסח משולב ) תשמ"ב – 1982, המורה כי:

" הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך

המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מההודיה, כולה

או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו ".

יוצא כי, על המבקש להתיר לו חזרה מהודיה להצביע על נימוקים מיוחדים המצדיקים זאת. הפסיקה מורה כי היתר לחזרה מהודיה יינתן אך בנסיבות חריגות, שעה שהתקיים פסול בהודיית הנאשם, עקב פגם ברצונו החופשי ובהבנתו את משמעות הודייתו, או אם ההודיה הושגה שלא כדין. בצד זאת נקבע כי, רשימת הנימוקים המיוחדים המצדיקים חזרה מהודיה אינה סגורה, ועל בית המשפט לבחון את הבקשה על רקע הנסיבות המסוימות. המלומד י' קדמי מציין כי:

" על הנאשם לשכנע את בית המשפט כי בקשתו להתיר לו לחזור בו מן

ההודיה נעוצה בנסיבות כאלו, שדחיית הבקשה משמעה פגיעה של

ממש בהגנתו, באשר יש בסיס לכפירתו"

( " על סדר הדין בפלילים ", חלק 2, הליכים לאחר כתב האישום, א',

מהדורה מעודכנת תשס"ט – 2009, עמודים 1374-1375 ).

כאמור, הנאשם היה מיוצג בעת מתן ההודיה בישיבת יום 16/1/12 על ידי סנגור, אשר הצהיר כי הוא הקריא לנאשם את כתב האישום וכי זה הבינו ומודה בו. הודיה זו מפי הסנגור ניתנה בנוכחות הנאשם בישיבה הנ"ל. מכאן, לא שוכנעתי כי ההודיה ניתנה שלא מרצון אמיתי וכן, או שהנאשם לא הבין את משמעותה. העובדה כי הנאשם היה מיוצג על ידי עורך דין בשעת מתן תשובתו לכתב האישום, והעובדה כי תשובתו לאישום ניתנה בנוכחותו, מובילות למסקנה כי הנאשם ידע, הבין ורצה, באופן כן וחופשי, להודות בכתב האישום, וכי תשובה כאמור לא ניתנה בטעות, בהטעיה או מסיבה פסולה אחרת. גם טענתו של ב"כ הנאשם כיום, לפיה, הודיית נאשם 2 בעבירות נשוא כתב האישום אינה עולה בקנה אחד עם הודייתו של הנאשם באותן עובדות אלא שהיא מלמדת כי לנאשם אין כל זיקה לעבירות אלה, אינה מבוססת ואף תמוהה עד מאוד, שכן, אין כל מניעה להרשיע מספר נאשמים בביצוע אותה עבירה, על דרך השותפות בביצועה, ועוד, נאשם 2 הורשע, על יסוד הודאתו, בדיון שהתקיים לפני ישיבת יום 16/1/12, בה הודה הנאשם כאן, כך, שבמעמד הודייתו של הנאשם בביצוע העבירות הוא וסנגורו ידעו כי הנאשם 2 כבר הודה והורשע באותן עבירות, והנאשם לא טען, בתשובתו לאישום, כי הודיית נאשם 2 מוכיחה כי אין לו זיקה לעבודות הבנייה הנ"ל.

יחד עם זאת, ב"כ המאשימה אישרה כי חומר החקירה הועבר לסנגור בחודש יוני 2012, ומכאן, חומר החקירה הועבר לעיונו של הסנגור מספר חודשים לאחר שהנאשם כבר השיב לכתב האישום והודה בו. אומנם, כפי שציינתי לעיל, לא שוכנעתי כי הודיית הנאשם לא הייתה מרצון חופשי וכן, אם כי שוכנעתי כי אין לחסום מפני הנאשם את האפשרות וההזדמנות להציג את הגנתו על בסיס חומר החקירה שבתיק החקירה נשוא כתב האישום כאן, שעה שהוא טוען כי אין בחומר החקירה הנ"ל כל ראיה להוכיח כי הוא ביצע את העבירות נשוא כתב האישום. ההגינות ותחושת הצדק מחייבות ומצדיקות ליתן בידי הנאשם את האפשרות להציג את הגנתו ולהתמודד עם ראיות התביעה, שעה שראיות אלה לא עמדו לעיונו במעמד מתן ההודיה הנ"ל אלא לאחר מכן. אין המדובר בטענה להערכה מחודשת של חומר החקירה, שהועבר להגנה בטרם מתן תשובה לכתב האישום, וכי הסנגור החדש בדעה שונה מדעתו והערכתו של הסנגור הקודם באשר לטיב הראיות ויכולתן להוכיח את האשמה, אלא שעניין לנו בנאשם הטוען כי במועד מתן ההודיה הוא טרם עיין בחומר החקירה, וכי הדבר נעשה מאוחר יותר, ובמצב דברים כאמור, אין לסגור את שערי בית המשפט בפני הנאשם הטוען לחפות, ויש לאפשר לו להציג את הגנתו וראיותיו, ולו מלפנים משורת הדין, לאור הנסיבות הנ"ל, אף שאלה לא מגיעות לכלל נסיבות חריגות ומיוחדות עד מאוד.

סוף דבר, אני מקבל את הבקשה ומתיר לנאשם חזרה מהודיה. בהתאם, אני מבטל את הכרעת הדין שניתנה ביום 16/1/12.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ישיבת יום 31/12/13 תתקיים כתזכורת צדדים לנאשם 1 ולטיעון לעונש לנאשם 2.

הסנגור ידאג להופעת הנאשמים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ