אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מקומית לתכנון אצבע הגליל נ' הייב

ועדה מקומית לתכנון אצבע הגליל נ' הייב

תאריך פרסום : 21/05/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום צפת
36745-11-09
09/05/2013
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובניה אצבע הגליל
הנתבע:
רמזיה הייב

החלטה

1.בפני טענה מקדמית של הגנה מן הצדק, עקב אי קיום חובת היידוע וזכות השימוע של הנאשמת בטרם הוגש נגדה כתב האישום בגין ביצוע עבירה של אי קיום צו בית משפט. מה היקף השתרעותה של זכות השימוע, כשמדובר בעבירה שאיננה מסוג פשע, ומה תרופתה של הנאשמת שלא זכתה להשמיע טענותיה בטרם הוגש כתב האישום ?

כתב האישום וסקירת ההליכים עד כה

2.ביום 30.11.2009 הוגש נגד הנאשמת כתב אישום, בו הואשמה בביצוע עבירה של אי קיום צו בית משפט, על-פי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). תמצית פרק העובדות שבכתב האישום הינה כדלקמן:

*כתב האישום הראשון: בת"פ 664/90 בבית משפט השלום בצפת הורשעה הנאשמת בביצוע עבירות לפי סעיפים 145א(2), 204(א)-(ב) ו-208 לחוק התכנון והבניה, ובמסגרת גזר הדין מיום 20.6.2000 היא נצטוותה להרוס תוך 12 חודשים משטח בטון יסוד לבית מגורים ששטחו 105 מ"ר המצוי בחלק מחלקה 3 בגוש 13960 בטובא-זנגריה.

*כתב האישום השני: בת"פ 1014/02, שהוגש נגד הנאשמת בבית משפט השלום בצפת ביום 1.1.2002, בגין אי קיום צו ההריסה נשוא כתב האישום הראשון, היא הורשעה ביום 28.1.2002 בביצוע עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה.

*כתב האישום השלישי: ביום 5.12.2002 הוגש נגד הנאשמת כתב אישום, שסומן ת.פ. 2511/02, ובו שני אישומים: באישום הראשון הואשמה הנאשמת בביצוע עבירה על-פי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, עקב אי קיום צו ההריסה נשוא כתב האישום הראשון, ובאישום השני היא הואשמה בביצוע עבירות לפי סעיפים 145א(2), 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה, בגין ביצוע עבודות השלמה ללא היתר לבנייה נשוא כתב האישום הראשון. ביום 25.5.2003 הורשעה הנאשמת בכל האישומים ונצטוותה להרוס תוך 12 חודשים את הבניה, שכללה בנוסף למבנה נשוא כתב האישום הראשון אף את עבודות ההשלמה.

בביקורות שנערכו ביום 22.1.2009 וביום 23.7.2009 נמצא כי הנאשמת לא ביצעה את צו ההריסה נשוא כתב האישום הראשון.

בכתב האישום הנוכחי ציינה המאשימה כי קיימת אפשרות שהיא תבקש מבית המשפט להטיל על הנאשמת עונש מאסר בפועל.

3.ביום 29.4.2010 פנתה הנאשמת לבית משפט בבקשה בכתב למנות לה סניגור. בהחלטת השופט נדל מיום 2.5.2010 נקבע כי על הנאשמת לפנות אל הסניגוריה הציבורית בנצרת ולהמציא לבית המשפט תוך 60 יום את החלטתה. בדיון שהתקיים בפניי ביום 27.9.2011 טענה הנאשמת כי עורך דינה, שבשמו לא ידעה לנקוב, ביקש ממנה לדחות את הדיון, וציינה כי אינה חשה בטוב. דחיתי את הבקשה לדחיית מועד ההקראה והקראתי באוזניה את כתב האישום. לאחר שהנאשמת ציינה כי הבינה את כתב האישום והודתה בעובדות המפורטות בו, הרשעתי אותה בביצוע העבירה נשוא כתב אישום זה.

4.בדיון שהתקיים ביום 24.6.2012, ובו נכח לראשונה סניגורה של הנאשמת, נעתרתי לבקשתו להורות על ביטול הכרעת הדין מיום 27.9.2011, מאחר והיא ניתנה בשלב בו הנאשמת לא הייתה מיוצגת. כן נעתרתי לבקשת המאשימה לתיקון כתב האישום. בכתב האישום המתוקן, שהוגש ביום 24.6.2012, נמחקה מפרשת העובדות הפסקה המתייחסת לכתב האישום השני.

הטענה המקדמית

5.בדיון ביום 8.4.2013 העלה הסניגור את הטענה המקדמית של הגנה מן הצדק, ולפיה יש לבטל את כתב האישום מאחר וערב הגשתו לא נערך לנאשמת שימוע.

6.העובדות הרלבנטיות, אשר הוסכמו על באי-כוח הצדדים, היו כדלקמן: המאשימה שלחה אל הנאשמת בדואר רשום מכתב (ת/4), הנושא תאריך 18.2.2009 וכותרת "עבירה על-פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 - התראה וזימון לגביית עדות", ובו צויין כי ביקורת מיום 22.1.2009 העלתה כי טרם קויים צו הריסה נשוא האישום הראשון. במכתב זומנה הנאשמת להגיע למשרדי המאשימה ביום 26.2.2009 בשעה 11:30. דא עקא, שהמעטפה ובתוכה המכתב (ואשר על פניה נכתב: "לכבוד הייב רמזיה (עתמנא) כ. טובא") חזרה אל המאשימה-השולחת, בציון הערה: "לא נדרש". מכתב נוסף (ת/1) נשלח ביום 16.8.2009 על-ידי המאשימה, בדואר רשום (ת/2) עם אישור מסירה, ובו צויין כי ביקורת מיום 8.3.2009 העלתה כי טרם נהרס המבנה שעל הריסתו הורה בית משפט. במכתב זומנה הנאשמת להגיע למשרדי המאשימה ביום 1.9.2009 בשעה 08:30. אף מעטפה זו (אשר על פניה נכתב: "אל עתמנה רמזיה הייב, ת"ז 055155782, כפר טובא") חזרה ביום 2.9.2009 בציון ההערה: "לא נדרש" (ת/3).

7.לטענת הסניגור, ביטול כתב אישום, במידה ולא קדם להגשתו שימוע ולא נשמעה תחילה גרסתה של הנאשמת, מעוגן בפסיקה אליה הוא הפנה את בית המשפט. כך, למשל, בתו"ב (שלום, קריות) 15398-03-10 ועדה מקומית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם נ' מוחמד (פורסם בנבו, 16.1.2013) (להלן: פסק דין מוחמד) הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה של אי קיום צו בית משפט, מבלי שהנאשם זומן לחקירה ערב הגשת כתב האישום. השופטת תדמור-זמיר בחנה את הטענה המקדמית על פי שלבי "המבחן המשולש", והגיעה למסקנה כי לא ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר מאשר ביטולו, כגון תיקונו לאחר חקירת הנאשם, ולפיכך הורתה על ביטולו.

8.בא-כוח המאשימה טען כי אמנם לא התקיים שימוע בטרם הגשת כתב האישום, אולם הנאשמת זומנה כדין לשימוע; כי מכתבי הזימון נשלחו לאותה כתובת אליה נשלחו לנאשמת מכתבים אחרים שהגיעו לידיה; וכי הטענה המקדמית לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, אלא רק בחלוף ארבע שנים ממועד הגשת כתב האישום המקורי.

חובת היידוע וזכות השימוע

9.מהיכן צמחה ומה מעמדה של הזכות להשמיע טענות בטרם תיפגע זכות מזכויותיו של האזרח בידי רשות שלטונית? בבג"ץ 3495/06 הרב הראשי לישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 30.7.2007) (להלן: ענין הרב הראשי לישראל)) הודגש כי מדובר בעיקרון שעיגונו ההיסטורי נמצא בכללי הצדק הטבעי, אך ככל זכות אחרת במשפט, אין היא מוחלטת אלא זכות יחסית שהיקפה ודרכי הגשמתה נגזרים מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. לעתים עומדים מול זכות השימוע או הטיעון אינטרסים מתחרים, כגון ההגנה על תקינות תפקודה של הרשות ויעילות עבודתה או שמירה מפני שיבוש הליכי ביקורת או חקירה. במקרים כאלה, ייקבעו היקפה ודרכי הגשמתה של זכות הטיעון תוך איזון בין מכלול הזכויות והאינטרסים הרלוונטיים לעניין בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. לפיכך, ייתכנו מקרים בהם על-אף הפרתה של זכות הטיעון תעמוד החלטת הרשות בעינה.

10.בענייננו, הזכות להשמיע טענות בטרם תיפגע זכותו של אזרח בידי רשות שלטונית קשורה לניהול משפט פלילי. הזכות למשפט תקין והוגן מעוגנת בערך כבוד האדם לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (בג"ץ 6972/96 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נא(2) 757, 782 (1997); ע"פ 2103/07 הורוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.12.2008)). מהזכות למשפט תקין והוגן, שהוגדרה כזכות חוקתית, נגזרות זכויות משנה, כמו זכות השימוע (בג"ץ 962/07 לירן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פס' 47 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה (פורסם בנבו, 1.4.2007)), הזכות שכל טענה של חשוד תיחקר באופן הראוי (ע"פ 5386/05 אלחורטי נ' מדינת ישראל, פס' ז' לפסק דינו של השופט רובינשטיין (פורסם בנבו, 18.5.2006) (להלן: ענין אלחורטי)) ועיקרון פומביות הדיון (בש"פ 8698/05 אזולאי נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(3) 168, 172 (2005)).

11.זכות חשוד שכל טענותיו יחקרו כדבעי הינה "זכות אחות" לזכות השימוע של חשוד. זכות זו הוגדרה בע"פ (מחוזי חי') 1584/04 אלמרין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.2.2005), אשר נזכר בפסק דין מוחמד, כ"זכות חוקתית המהווה פועל יוצא של הזכות למשפט הוגן". אולם תוצאתה של הפרת זכות זו, שמשמעותו הינה מחדל חקירתי, איננה זיכוי, במידה וחומר הראיות הקיים בתיק מבסס את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר (ראו: ענין אלחורטי, שם; רע"פ 8305/11 אבו נ' מדינת ישראל, פס' ט' לפסק דינו של השופט רובינשטיין (פורסם בנבו, 15.11.2011)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ