אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ועדה מחוזית לתכנון ובניה - מחוז צפון נ' קיבוץ יגור אגודה שיתופית ואח'

ועדה מחוזית לתכנון ובניה - מחוז צפון נ' קיבוץ יגור אגודה שיתופית ואח'

תאריך פרסום : 04/08/2010 | גרסת הדפסה
צ"א
בית משפט השלום חיפה
2618-07
02/08/2010
בפני השופט:
שמעון שר

- נגד -
התובע:
ועדה מחוזית לתכנון ובניה - מחוז צפון
הנתבע:
1. קיבוץ יגור אגודה שיתופית
2. סטופ מרקט בע"מ
3. סטופמרקט יגור בע"מ

החלטה

לאחר ששלוש הערכאות לשו ודנו במשמעות והפרשנות שיש ליתן למונח "תוצרת חקלאית" שעל-פי חוקי התכנון והבניה, נותרנו לבסוף תמימי דעים כי ההיתר שניתן למבקשת על-ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה ולפיו יוקם מבנה ל"מרכול למכירת תוצרת חקלאית בשטח של כ- 5,145.5 מ"ר", צומצם אך ורק לשיווק "תוצרת חקלאית" שהינה תוצרת מהקרקע או החי, פרי הטבע ועבודת החקלאי, מוצרים טריים שלכל היותר עברו עיבוד ראשוני.

כל הטענות אותן העלו המבקשות בדבר אי-בהירות הצו נדחו בפסק-הדין של בית המשפט המחוזי מיום 09.03.10. בית-המשפט המחוזי התרשם כי אלו טענות סרק אשר הועלו על-מנת שניתן יהיה להמשיך ולהפעיל את המרכול ולמכור בו מגוון מרבי של מוצרים זמן רב ככל שניתן, בתקווה שהמהלכים להכשרת חוקיות הפעולה יסתיימו בהצלחה.

בית-המשפט המחוזי, בפסק-דינו מיום 09.03.10, לא אפשר למבקשות את עיכוב ביצוע הצו הגם שטענו כי הן מצויות בשלבים מתקדמים של הליכים להכשרת חוקיות פעולתו של המרכול והגם שב"כ המשיבה טענה בפניו כי אכן קבוע דיון בעניין זה, ואולם המשיכה וטענה כי לא ניתן לדעת נכון לאותו מועד את תוצאותיו וסיכויי הצלחתם להכשיר את חוקיות פעולתם.

בהמלצת המחוזי, פנו אלי המבקשות בבקשה לעיון מחדש בהחלטה למתן צו ההפסקה השיפוטי ובית-המשפט התבקש לבטלו. מנגד, פנתה המשיבה בבקשה להורות למוסדות התכנון להימנע מלטפל בבקשה להיתר לשימוש חורג עד גמר ההליך שבפני וכן ההליך הפלילי המנוהל בבית-המשפט השלום בעכו.

לטענת המבקשות, ביום 13.11.07 ניתן צו ההפסקה השיפוטי כנגדן, בעוד ועדות התכנון ידעו היטב על כוונתן לפתוח את המרכול, עוד משנת 2004. מכאן, טענו המבקשות לשיהוי ולהליך שננקט בחוסר תום-לב על-ידי המשיבה. המבקשות פעלו על-פי היתר הבניה שהוצא כדין על-ידי רשות התכנון המוסמכת והן הסתמכו בתום-לב על לשונו, על תכנית בנין העיר וכן על אישור עקרוני מראש ובכתב להפעלת המרכול. לגישתן, המשיבה ידעה גם ידעה שמטרת התכנית היתה לאפשר שימוש מסחרי.

לטענתן, במהלך ההליך הפלילי המתנהל כנגדן נתגלה ונחשף חומר חקירה שלו היה מוצג על-ידי המשיבה עת ניתן צו ההפסקה השיפוטי, הדבר היה משפיע על התוצאה ועל הגדרת "תוצרת חקלאית".

לגישת המשיבה, אף אם בראשית הדרך דובר על כך שיש כוונה לעשות במקרקעין שימוש מסחרי, הרי שכאשר הובאה כוונה זו לידיעת הועדה לשימור קרקע חקלאית (הולקחש"פ), היא קבעה באופן ברור שלא יאושר שימוש מסחרי רגיל במקרקעין. לגישתה, אין בחומר הראיות שהוגש משום טעם להרחיב את הפרשנות שנתנו בתי-המשפט למונח "שווק תוצרת חקלאית" ואין לאפשר למבקשות להמשיך בהפרת הצו ולעשות דין לעצמן.

דיון

האישורים וההיתרים הפורמליים ניתנו כאמור לשם הפעלת מרכול לשיווק תוצרת חקלאית.

מנגד, עולה מן החומר החדש שצורף לבקשת העיון כי הדרך למתן האישורים הפורמליים הייתה, כפי הנראה, רצופה התדיינות ומחלוקות באשר לתוצרת שתשווק במרכול.

אכן, האישורים וההיתרים שניתנו בסופו של יום נוקטים לשון ברורה של תוצרת חקלאית, וכן כבוד השופט שפירא בפסק-דינו מיום 13.11.07 קבע, בהתאם לחומר שהונח בפניו, כי המבקשות ידעו, או לכל הפחות היו צריכות לדעת, כי יעוד הקרקע נותר יעוד חקלאי וכי התכנית המפורטת שהוכנה עבור הקיבוץ מטרתה הייתה רה ארגון תוך שמירה על אופיו של הקיבוץ ככזה. לפיכך, יחס למבקשות חוסר תום-לב או לפחות עצימת עיניים.

ואולם, לאור הראיות החדשות שצורפו, עולה לכאורה מעין הבטחה, או שמא כוונה, כי המרכז ישווק גם תוצרת חקלאית מעובדת וכן תוצרת שאינה תוצרת חקלאית, אם כי בהיקף מצומצם מאוד.

בחינת הראיות

בתכנית התב"ע לקיבוץ יגור (נספח 1 לבקשת העיון מחדש), בפרק חלוקת האזורים, יוחד איזור המוגדר "שטח לשיווק תוצרת חקלאית" (סעיף 7 לתכנית) כאשר "באיזור זה תותר בנית מבנים ומתקנים משרתי קהל מבקרים על פי תכנית בינוי שאושרה בועדה לשימור קרקע חקלאית בישיבתה מיום 3.6.2000 וכוללת 7,000 מ"ר שטחים מבונים ומגרש חניה גדול".

בישיבת הועדה לשימור הקרקע החקלאית מיום 06.03.00 הוחלט על מחיקת המילים "שטח מסחרי" בתקנון וכי יעוד זה יוגדר כשטח לשווק תוצרת חקלאית.

הן במכתבה מיום 29.03.04 לממונה הפיקוח מחוז חיפה, כתבה הועדה לשימור הקרקע החקלאית כי לאחר שניסה קיבוץ יגור להמחיש את רצונותיו בשטח, הוחלט כי האזור המסחרי מיועד לאזור לשיווק תוצרת חקלאית ו"משמעות השינוי לאפשר לקיבוץ לשווק את התוצרת החקלאית אותה הוא מגדל במשתלות הקיבוץ".

ואולם מנגד, נמצאת עדותו של גבריאל גרזון, האדריכל שערך את התכנית והבקשה להיתר, ממנה עולה כי הפרשנות שניתנה למונח שיווק תוצרת חקלאית, במכתבה של הועדה לשימור הקרקע החקלאית מיום 29.03.04 לממונה הפיקוח במחוז חיפה, לא מייצגת את רוח הדיונים. האדריכל התנגד בכל תוקף לפרשנות זו וכן טען כי המכתב לא הוגן. לגירסתו, אילו הגדיר דודי בריל את הניסוח הזה בעת אישור התכנית, מגישי התכנית לא היו מקבלים אותה והדיון מול הועדה לשימור בנושא המרכז לשיווק תוצרת חקלאית היה ממשיך (עמ' 10 לעדות מיום 25.11.07). כמו כן, במכתבו מיום 06.12.99 לדודי בריל, כותב האדריכל כי מטבע הדברים ינוצל המבנה לשיווק מוצרים נוספים שאינם קשורים לחקלאות. לגישתו, הורדת המילה "מסחרי" טומנת כוונה למרכיבים מסחריים נוספים, אך שיהיו קטנים יחסית לפעילות שיווק התוצרת החקלאית. מר גרזון העיד כי לא ניתן היה להבין שהורדת המילה מסחרי מבטלת גם את הנושאים האחרים, אלא נועדה לשמור על פרופורציות. הן בהמשך עדותו הוא נשאל על הסתירה שבין הבקשות להיתר לבין מכתבו בדבר פעילויות מסחריות שאינן חקלאיות, על כך השיב כי הוא לא ראה קושי בהגשת הבקשה להיתר כפי שהוצגה מבחינת השימושים (עמ' 12 לעדותו). האדריכל הביע דעתו כי סופרמרקט המשווק תוצרת חקלאית ומספר קטן של מרכיבים שאינו מוצרי חקלאות, עונה להדגרה של שיווק תוצרת חקלאית. אם כי קו הגבול אינו ברור. עוד הוסיף כי לדעתו אין ספק כי סופרמרקט, כגון רשת מגה והשופרסל, אינו עונה להגדרה ויעודם מסחרי בלבד.

במבוא לחוזה שנחתם ביום 01.07.03 (נספח 3), בין קיבוץ יגור לחברת סטופמקרט בע"מ, ישנה התייחסות ברורה לתב"ע המייעדת את המתחם ל"שטח לשווק תוצרת חקלאית" וכן כי החברה (קיבוץ יגור) ביקשה מן הועדה לתכנון ובניה היתר לבנית מבנה ל"שיווק תוצרת חקלאית".

ואולם, מטרת השכירות (בסעיף 9 לחוזה) הוגדרה באופן כללי "לצורך מרכול ומסעדה". קרי, הוצאו המילים "לשיווק תוצרת חקלאית".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ